על הדרך - הפודקאסט של טובי פול‪ק‬ טובי פולק

אחרי כמעט שמונה חודשים מדממים; עמוק בכאוס החדש של רפיח וגם בזה הישן של צפון הרצועה; מול מערכת פוליטית שמטרפדת כל שביב של סיכוי לעסקה לשחרור חטופים שמשמעותה סיום המלחמה - נדמה שצמרת צה"ל נמצאת על פרשת דרכים. שיחה עם עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, על העובדה המדהימה שכל בכירי המערכת עדיין על מקומם; על התסכול מול הפקרת החטופים; על העומס הבלתי נסבל שנופל שוב ושוב על מגויסי המילואים; על חיילים צעירים שנשלחים לחזית אחרי הכשרה מינימלית; על ניצני האנרכיה בתוך הצבא, בעיות המשמעת, הביזוי והביזה, הקריאות לנקמה, הפרת פקודות בוטה וגם רשלנות לשמה. ובעיקר: על ההבנה המחלחלת שלא יהיה "ניצחון מוחלט" וששום דבר מבטיח לא מחכה לאף אחד ביום שאחרי | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

ללא תכנון מוקדם ומבלי שהיה למישהו מושג כלשהו מה הולך לקרות ולאן כולנו הולכים, יצא שהפודקאסט "על הדרך" ליווה אותנו ואת מדינת ישראל בשלוש השנים המוטרפות, הקשות, המכוננות והמרות בתולדותיה. אם תרצו, בימים הקשים ביותר שידע העם היהודי (ובוודאי זה הישראלי) ב-80 השנים האחרונות. פרויקט צנוע שיצא לדרך בהיסוס ובזהירות בשלהי תקופת הקורונה; במקביל להשבעת ממשלת השינוי (שהבטיחה הרבה וקיימה מעט מדי); לאורך הקמפיין המופקר לפירוקה; משם לבחירות הנוראיות שהעלו את ממשלת הזוועות; לנאומו של לוין שהוציא את כולנו לרחובות למסע ארוך ומתיש של מאבק ומחאה חסר תקדים שנמשך עשרה חודשים. ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023 ואיתו החורבן. ובחודשים שחלפו מאז ועד לרגע זה נכתב סיפור ה"חורבן" - הרקוויאם למה ולמי שהיינו | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

לפני מספר שבועות, כשנודע שבנימין נתניהו מקיים ההתייעצויות קדחתניות בדבר האפשרות שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג יוציא נגדו צו מעצר, זה נראה כמו התקף פניקה והיסטריה שכה אופייני לאיש. עכשיו מסתבר שזה בהחלט עשוי לקרות ואפילו בקרוב. עו"ד שחר בן-מאיר חוזר ומפרט את ההבדלים שבין בתי הדין השונים השוכנים בהאג, מסביר את פרוצדורת צווי המעצר הבינלאומיים, מסביר על סמכויות בית הדין ועל  חובותיהן של המדינות החתומות על אמנת רומא שעל בסיסה פועל בית הדין הזה (ומזכיר את אלה שלא מכירות בו). ובתמצית: בלי קשר לרצחנות והפשעים החמורים בעליל של ראשי החמאס (שגם נגדם מתבצע הליך דומה), ברור בעליל שממשלת ישראל בכלל ונתניהו וגלנט בפרט הביאו עליהם את הצרה הזו: בהובלת המלחמה, באחריות הכוללת, בהצהרות המופקרות לאורך חודשי המלחמה הארוכים ובסירוב המתמשך להקל על האוכלוסייה הבלתי מעורבת | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

בשנה האחרונה בכלל ומאז השבת ההיא באוקטובר, קשה החמיץ את הידע, המומחיות, שיקול הדעת ונועם ההליכות של נמרוד שפר, פרשן מבוקש ורהוט באולפני הטלוויזיה (בעיקר בחדשות 13). כאלוף (מיל'), טייס קרב שמילא שורה של תפקידים בכירים בחיל האוויר ובתעשייה האווירית, מציע שפר מבט רגוע ומפוכח על מהלכיה של מדינת ישראל, של הממשלה וגם של עמיתיו וממשיכיו בצבא. שיחה על היהירות הבלתי נתפסת שהביאה אותנו לאותה השבת; על ההתמכרות להפעלת כוח, שאין לה שום תוחלת צבאית ובעיקר לא מדינית; על אופן ניהול המלחמה אחרי השבועות הראשונים (מלחמה שאינה באמת מלחמה, שמנוהלת בידי הממשלה באופן מחפיר); על "המאפשרים" - בעיקר גנץ ואיזנקוט - שחייבים לצאת בדחיפות מהממשלה ולהוביל מהלך של בחירות בהקדם האפשרי (בעיקר על רקע קריאת התיגר לכאורה של שר הביטחון גלנט); ובעיקר על ההכרח לתכן ולהוביל את מדינת ישראל ליום שאחרי המלחמה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

אחרי שנות שירות ארוכות (בחטיבת המחקר באמ"ן ובמנהל האזרחי), סא"ל (מיל') אבי שלו קובע שישראל תקועה במלחמה בעזה (ובכלל) ללא שום אסטרטגיית יציאה. מצד אחד לא הוגדרו מטרות המלחמה ונקודות הסיום האפשריות ומצד שני ישראל הולכת ומסתבכת באחריות לחייהם, רווחתם, כלכלתם וחייהם של יותר מ-2 מיליון פלסטינים שמתגוררים ברצועה - האזור הצפוף ביותר בעולם. במקביל, דוחה הממשלה את כל היוזמות האמריקניות והבינלאומיות לסיום המלחמה, פתיחת מעברים לסיוע הומניטרי (נמל ימי, שדה תעופה, מעברים בטוחים עם שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל) והעברת השלטון ברצועה לגורמים פלסטיניים ואזורים בגיבוי רב-לאומי. לדעת אבי שלו, הגיע הזמן למעשה דרמטי שינתק אחת ולתמיד את הקשר הגורדי שבין עזה לישראל | לקמפיין התמיכה בפודקאסט הספר "יומן אל-קאסמי שכתב אבי שלו (בעברית)הגרסה באנגלית מאמר (באנגלית) על היום שאחרי בעזה

בכל מאבק ומחאה יש את אלה שמובילים ואת האחרים שמצקצקים; אלה שיוצאים שוב ושוב מהאזור הבטוח והבית הנוח ואת האחרים שנמנעים. ד"ר יולנדה יבור, תושבת אור עקיבא ומוחה מתמידה ועיקשת במוקד קיסריה, בהחלט שייכת לזן הראשון. וזו גם דעתה של המשטרה, שזיהתה אותה בתור מי שמובילה את השיירה ועוצרת אותה שוב ושוב (ושוב). בשיחה איתה ועם שותפתה ל"מוקד קיסריה" אורלי מור ועם אסתי סגל, שמקבלת ומרכזת וחושפת את כל מוקדי וקבוצות המאבק, אפשר ללמוד מה באמת מפריע למשפחת הנאשם, כיצד היא מפעילה את המשטרה, איך זה עובד בפועל ועד כמה זה אפקטיבי ובעיקר: מה נשאר, אם בכלל, מהדמוקרטיה הישראלית. ולא שכחנו להזכיר את העבודה המופלאה של חברות וחברי מערך עוטף העצורים שעושים עבודת קודש ממש | לקמפיין התמיכה בפודקאסט