עושים פסיכולוגי‪ה‬ רשת עושים היסטוריה

אתם היפראקטיבים? אימפולסיבים? מתקשים לעמוד בזמנים? או אולי חולמים בהקיץ? אולי אתם נמצאים על הסקאלה של הפרעות הקשב.
אבל רגע, יש בכלל דבר כזה?
מצידו האחד של המתרס ישנם חוקרים הטוענים שמדובר בהפרעה שניתן לראות בסריקות מוחיות וניתן לטפל בהבאמצעות תרופות מתאימות. מצידו השני, מיעוט הטוען בתוקף שאין המדובר בהפרעה כלל ואין מספיק עדויות לטעון שיש בסיס פזיולוגי להפרעה או ליעילות התרופות ושהבעיה היא בכלל לא בעיה, אלא בעיה במערכת החינוך. אורחת: ד"ר שרון ליפשיץ אשוויגה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה.
תודה מיוחדת: שירלי הרשקו, כותבת הספר "אנשי הקשב" שתרם להכנת הפרק.

כמעט לכל האנשים בחברה המערבית יש יותר מידי דברים לעשות בפחות מידי זמן.
אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי הזנב שלנו, והתוצאה היא- לחץ. רובנו כל הזמן בלחץ.
גורמי הלחץ משתנים מאדם לאדם, אבל נדמה שכולנו סובלים באופן כזה או אחר.
בפרק זה יתארחו שתי אורחות: ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית מתמחה בגנטיקה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות, וטליה טיטיון, פסיכולוגית קלינית המעבירה קורסים בנושא לחץ.
יחד נבין מה זה לחץ, מה הביטוי שלו בחיינו, ובאילו דרכים אפשר להקל על ההתמודדות עמו.

עוד רגע זה קורה. עוד רגע כולם מגלים שאני לא מספיק טובה במקצוע שלי, שאני לא מספיק חכם בשביל ההצטיינות הזו, שאני פשוט לא האדם שכולם חושבים שאני. אם יצא לכם להיתקל בתחושה הזו, הפרק הזה הוא בשבילכם. "תופעת המתחזה" או כפי שאנו מכירים אותה, "תסמונת המתחזה", היא מצב בו אדם בעל הישגים גבוהים מפקפק בתרומתו האישית להישגים הללו, ובטוח שתכף יגלו שהוא לא ראוי. הפעם, ד"ר שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט, וחוקרת חווית משתמש, תסביר לנו על הגורמים והמאפיינים של תופעת המתחזה ותציג כלים להתמודדות איתה.

אף אחד לא רוצה להתגרש. למען האמת, האופטימיות והאמונה העיוורת באהבה שברגעים הקסומים של החתונה, גורמת לנו לשכוח את הסטטיסטיקה. אחד מתוך שלושה זוגות מתגרש, ובמציאות כזו חשוב לדעת איך עושים את זה בצורה הבריאה ביותר. הפעם מתארחת בפרק ד"ר נגה נברו, מנהלת "מכון שינוי" , פסיכולוגית ומטפלת משפחתית בכירה שתדבר על מה צריך ומה כדאי שלא לעשות בהליך הגירושים ואיך כל זה משפיע על הילדים בגילאים השונים לאורך חייהם.

בנקודה כלשהיא בחיים, כמעט לכולנו חלפה בראש המחשבה - "בא לי למות". אצל רובנו, המחשבה חולפת כשם שהיא באה, אך אצל חלק קטן המחשבה מבשילה לידי תוכנית ממשית שמטרתה – לסיים את חייהם. לחמישית מתלמידי בתי הספר יש מחשבות לסיים את חייהם, ויותר אנשים מתים מהתאבדות מאשר ממלחמות, מתאונות דרכים או מהתמכרויות. אבל הפרק הזה- הוא לא פרק על מוות - הוא פרק על הצלת חיים. בפרק הזה, פרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין, שופך אור על תופעת האובדנות והפגיעה העצמית, מסביר מה גורם לאנשים לאבד את התקווה, ואיך כל אחד מאיתנו יכול לזהות ולעזור לאנשים הנמצאים במצוקה שכזו?

אצל רבים מאיתנו הסמארטפון הוא ממש כמו עוד איבר בגוף -אנחנו נושאים אותו עלינו כמעט בכל זמן הערות, ומפתחים איתו מערכת יחסים של ממש. כיצד משפיעה מערכת היחסים הצפופה עם הסמארטפון על הנפש שלנו? אילו פונקציות פסיכולוגיות הסמארטפון ממלא? האם הוא באמת אשם בכל צרות הדור? ומה קורה לבני נוער שמנתקים אותם מהטלפון למשך שבוע שלם? ד"ר חננאל רוזנברג, חוקר תקשורת, הגיע לענות על כל השאלות ולספר על הקשר בין סגנון התקשרות, כאבי פנטום, חפץ מעבר, והטלפון הסלולרי שלנו.