חסידות • לתורה ומצוות עם משמעו‪ת‬ הרב אשר פרקש

בתפילות חג השבועות נציין אותו כ"זמן מתן תורתנו". ישנן 4 תמיהות עיקריות על גודל החגיגה והשמחה:

- א. אבותינו למדו תורה במשך דורות לפני מתן תורה. מה מיוחד בנתינתה בסיני?

- ב. מדוע במעמד רוחני כל כך נראו תופעות גשמיות ורועשות כל כך כמו קולות וברקים ועשן?

- ג. רגע השיא של מתן תורה הוא עשרת הדיברות שנמסרו לעם ישראל - מדוע יש בהם מצוות פשוטות ובסיסיות כל כך שגם המוסר האנושי מחייב אותן?

- ד. לכל חג ממועדי ישראל ישנה מצווה מיוחדת משלו, כמו מצות בפסח וסוכה ולולב בסוכות - מדוע לחג השבועות אין מצווה משלו?

תורת החסידות מגלה את עומק החג ומספרת לנו על ביטוי הנקודה המהותית שבו בכל הקשור לעם ישראל, לתורתו, לקשר שלו עם הקב"ה ולתפקידו עלי אדמות. זהו החג שמבטא את זהותנו כעם בצורה העמוקה ביותר.

בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למדבר סיני והחלו בהכנות למתן תורה. כל יום היווה נדבך נוסף בתהליך ההזדכות וההתעלות של עם ישראל כדי להיות כלים לקבל את התורה.
חמשה הימים שקדמו למתן תורה מלמדים אותנו על חמשה שלבים של הכנה למתן תורה שמתרחש בכל שנה מחדש. בדיוק כמו במתן תורה הראשון, כל אחד מהשלבים יבהיר לנו מהו הכלי לקבלת תורה, ויזכך וירומם אותנו כדי שנהיה ראויים לה.

הרב אשר פרקש, בשיעור הכנה לקראת חג השבועות - מתן תורה, מסביר מדוע בכלל יש צורך בהכנה לקבלת התורה שהיא הרי מתנה, ומבאר בבהירות מופלאה מהי הצעדים הנדרשים מאתנו בימים שנותרו עד לחג.

ל"ג בעומר מזווית שלא הכרתם - משמעותו העמוקה של היום לאור החסידות

- מה פשר השמחה העצומה שחוצה את כל המגזרים והעדות בעם ישראל - בל"ג בעומר?

- מה באמת התרחש ביום הזה שבשל כך השמחה שבו פורצת גבולות כל כך?

- ומדוע פטירת הצדיק נקראת בשם הילולא שפירושה - חתונה?

מתן תורה הוא יום החתונה של הקב"ה וכנסת ישראל. החתונה הזו נשלמה מאות שנים מאוחר יותר בהתגלות פנימיות התורה על ידי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר.

תורת החסידות מגלה לנו את עומק חידושו של רשב"י ומאירה את משמעותו של היום והרלוונטיות שלו לימים אלו.

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לקראת ל"ג בעומר

ספירת העומר יכולה להיתפס כמצווה פשוטה וסתמית של ספירת הימים לקראת חג השבועות, אבל עיון קל בנוסח התפילה שנוהגים לומר לאחר הספירה מגלה לנו את משמעותה, עומקה והשפעתה של המצווה - "לקדשנו ולטהרנו בקדושה של מעלה, ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות".
הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לימי ספירת העומר עם שני ביאורים שמסבירים בבהירות את עומק המצווה והמשמעות האקטואלית שלה ביי היום יום שלנו בכלל, ובמיוחד בימי ההכנה למתן תורה.

המעבר מחודש ניסן לחודש אייר נראה חד מאוד - מחודש של חירות וגאולה אנחנו נכנסים לחודש של שגרה אפורה שאין בו אף חג או מועד וגם מוגדר בהלכה כימי דין ואבלות.
'תקופת היובש' הזו והיציאה מחודש ניסן המרומם, עשויה להפחית את עוצמת ההתלהבות והחיות שהייתה לנו בעבודת השם של התקופה הקודמת.

אך תורת החסידות שמאירה כל פרט בחיינו מגלה לנו את משמעותו העמוקה והמיוחדת של חודש אייר שנוגעת לכל אחד מאתנו.

- מה הקשר בין מניין בני ישראל לחודש אייר?
- מה מיוחד בסגולת הרפואה של חודש זה?
- ומה הקשר של רחל אמנו לשלושת האבות ששמם נרמז בשמו של החודש?

הרב אשר פרקש בשיעור מרתק לחודש אייר

עם סיום חג הפסח אנחנו מתחילים ללמוד בכל שבת פרקי אבות. יש נוהגים שהלימוד נמשך עד חג השבועות, ויש שממשיכים אותו כל שבתות הקיץ.
- מה פשר החילוק בין המנהגים?
- מדוע פותחים את הלימוד דווקא במשנת "כל ישראל" ומסיימים אותו במשנת "רבי חנניה"?
- ואיך אפשר לתבוע מיהודי שבקושי מצליח לקיים את הנדרש ממנו על פי דין - להתנהג לפנים משורת הדין, בהתאם לנלמד בפרקי אבות, מילי דחסידותא?

תורת החסידות מאירה את מנהג לימוד פרקי אבות ומגלה לנו משמעותו העמוקה. אם נשכיל להתבונן בה ולהפנים אותה, נצליח לתקן את דרכינו ולזכך את נפשנו לאור הנלמד בפרקי אבות.

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לקראת שבת הקיץ הראשונה בה נפתח את הלימוד בפרקי אבות