לנצח את התחרו‪ת‬ Yarden Sher

מה המשמעות של לעשות כמה אימונים ביום מגיל 11?
על מה מדברים איתנו כשאנחנו חוזרים הביתה מתחרות או מאימון?
ואיזה מקום אנחנו מעניקים לרגשות שלנו בתוך הספורט? ובכלל בחיים שלנו...
 
ניר התחיל את דרכו כשחיין תחרותי, משם עבר לטריאתלון ואחרי הצבא התחיל להתחרות בתחרויות איש ברזל - ומהר מצא את עצמו בטופ הישראלי בתחום. שוחחתי עם ניר על האופן שבו הספורט השפיע עליו לאורך חייו, על הדרכים השונות שבהן ניתן להבין תחרות ולהתמודד עם תחרותיות, ובעיקר בעיקר על החשיבות של שיח פתוח על רגשות, תחושות וחוויות בחיים שלנו.
האזנה נעימה 😊

פרק מנצח לשנה מנצחת!
פרק על תחרותיות טהורה. פרק שכל מי שהוא אפילו קצת תחרותי - חייב להאזין לו. פרק שכל מי שהמשפחה שלו קיצרה אי פעם חופשה כדי שהוא יספיק להגיע לתחרות  - יזדהה איתו בקלות. פרק שלוקח את התחרותיות צעד אחד קדימה. 
 
ובמילים אחרות, השבוע אירחתי את ניצן עמית, האיש והתחרות; שוחחנו על התחרותיות שליוותה אותו בחייו כספורטאי (קרטה ואתלטיקה קלה) ואיך אפשר להגיע ממקום של תחרותיות שלילית לתחרות חיובית. 
האזנה נעימה ומנצחת! ירדן :)

קיריל מגדיר את עצמו כמי שהיה ילד שמן וחולה. ילד שלא ידע לבקש עזרה, אבל תמיד היה הראשון להעניק אותה. לאט לאט הפך קיריל לספורטאי, אבל הוא לא באמת ידע איך להתמודד עם הדפוסים שהפריעו לו כילד. וגם שהלך לו הכי טוב, הוא לא ידע לתחזק את זה.
אז מה גורם לנו לא לבקש עזרה, מה המחירים של לא לאהוב את הגוף שלנו ואת עצמנו ולמה שווה לפעמים לעצור את התחרות ולהחליף את הראבק בתנועה איטית וארוכה...?
האזנה נעימה 😊
ירדן

גור הוא כנראה הנינג'ה הזקוף בעולם. יותר מזה, הוא כנראה האדם הזקוף בעולם. הוא ישר, מוקפד, מדויק, הגון, חזק וקר רוח, וזה נראה כאילו כל מכשול שהוא עובר – על מסלול הנינג'ה ובחיים – הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ושום דבר לא יוכל לשבור אותו. אבל הדרך שהוא עבר כדי להגיע לאן שהוא היום לא תמיד היתה כל כך ישרה, ודווקא נקודת משבר בחייו היא שהובילה אותו להחלטה -- להיות כל יום האדם הכי טוב שהוא יכול להיות.  
מזמינה אתכם להאזין לפרק מעורר השראה במיוחד, וממליצה בסופו לקחת לעצמכם חמש דקות לחשוב מי האדם האידיאלי שאתם הייתם רוצים להיות.
האזנה נעימה! ירדן 😊

מה יקרה אם יגידו לנו שזה בסדר להיות עצובים? שלא צריך להפסיק לדאוג? שלא חייבים להיות שמחים כל הזמן?
כי לפעמים אני עצובה, ולפעמים אני אפילו ממש עצובה... ואני חושבת שהיה עוזר לי הרבה יותר אם היו אומרים לי "זה באמת כואב, תבכי, זה בסדר להיות עצובה" ולא "את מגזימה, הכל טוב, יהיה בסדר".
וככל שאני חוקרת יותר את הנושא של תחרותיות אני מבינה כמה חשוב לתת לכאב וללחץ מקום של כבוד. ואחד האנשים שלגמרי הדהד לי את התובנה הזאת ונתן לה גושפנקה מחקרית היה הפסיכולוג אורי ברונפמן - שמאמין שלא חייבים להיות שמחים כל הזמן. ההיפך הוא הנכון! להיות לחוצים זה מצוין, לדאוג זה מעולה. לתת מקום לרגשות האלה – זה מה שיעזור לנו להגיע לגדולה שאנחנו מחפשים, ולא להיפך.
אז ברוכים הבאים לפרק מלמד במיוחד על הפסיכולוגיה של התחרות. מוזמנים ללמוד על המערכות שמפעילות אותנו, איך להתחזק במקומות קשים ולמה אתם חייבים להוריד מהאוטו שלכם את הסטיקר "תן חיוך הכל לטובה".
האזנה נעימה 😊 ירדן

איך זה לגדול עם רצון ענק להצליח שמכניס אותך לסטרס תמידי? מה קורה כשאת לא באמת יודעת איך להתמודד עם הלחץ? איך זה להחליט לפרוש כשכולם מכירים אותך בתור הספורטאית? ומה זה אומר לגלות בגיל 23 שאת בעצם חיה עם מאמנת רוסיה קשוחה בתוך הראש שלך?
בפרק מרתק ומצחיק במיוחד, אירחתי את הסטנדאפיסטית נועה מנור לדבר על הלחץ שמלווה את ההתבגרות כספורטאית תחרותית, את הקושי שבלהציג משהו אחד – ובפנים להיות משהו אחר, ואת השחרור שבא עם הצחוק והנגיעה באמת.
ממליצה בחום ללחוץ פליי, לצחוק ולשחרר.
האזנה נעימה 😊 ירדן