139 épisodes

A 10 minute daily Sicha from the Lubavitcher Rebbe

The Daily Sicha השיחה היומית Rebbe

    • Judaïsme

A 10 minute daily Sicha from the Lubavitcher Rebbe

    8 Sh'vat - Thursday January 21st

    8 Sh'vat - Thursday January 21st

    [המשך] בעל ההילולא מספר על שליחות מסויימת שנשלח ע"י אביו לא' משרי המלוכה בפעטערבורג, ומתאר איך שבצאתו מהפגישה מאוחר בלילה הי'
    כ"כ קר עד שהי' חייב ליכנס לבית מרזח להתחמם למרות שהי' לבוש
    במעיל פרווה! וההוראה: כשעסקן ציבורי מוכרח לצאת מה"חממה" של תורה ותפלה
    ליפגש עם עניני ואנשי "חוץ" לפעול טובה ליהודי – אין לו "להוריד" מ"לבושי" תומ"צ בטענה שרק כשיתאים את עצמו ל"חוץ" יוכל להשפיע שם... אלא להיפך
    – עליו להוסיף לפני זה בלבושים מיוחדים שיפסיקו בינו לבין הקור שבחוץ ויגונו עליו, כי ה"לבושים" שלבש ב"ביתו", בד' אמות של תורה ותפלה, לא יספיקו.
    וזה שאינו רואה צורך בזה – ה"ז כי עוד לא התנסה עם הקור שב"חוץ", ועליו להקשיב למומחה ומנוסה בדבר (ועליו לברר אצל מי שאינו נוגע בדבר מהם
    הלבושים מיוחדים שהוא צריך). ורק כך יצליח גם להאיר ולחמם את הקור שבחוץ.
    משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א

    • 12 min
    7 Sh'vat - Wednesday January 20th

    7 Sh'vat - Wednesday January 20th

    ישנם כאלו שעיקר ענינם הוא תורה וישנם כאלו שעיקר ענינים הוא עסקנות צבורית. אבל ישנם כאלו ששליחותם היא ב' הענינים. שזהו ענינו של נשיא
    ומלך: ביחד עם הענין ד"אשר יוציאם ואשר יביאם" שזהו"ע עסקנות צבורית, הרי זה גופא צ"ל לפי הוראות התורה שה"ארון הולך לפניהם". וכמו שהי' אצל
    משה רבינו, שענינו הוא תורה, "משה קיבל תורה מסיני וכו'", וביחד עם זה על ידו ניתן לבנ"י המן, כמ"ש בחמישי דפ' בשלח, שהו"ע הפרנסה וכו'. וכך גם הי'
    ענינו של בעל ההילולא, שביחד עם הצטיינותו בלימוד התורה בעצמו וברבים – היתה גם עסקנותו הצבורית עיקר אצלו, ובאופן דמסירות נפש. וכ"ז הי' עוד
    בחיי אביו, ובאופן נעלה יותר כשנעשה ה"ממלא מקום" שלו. בנוסף לכחות שכ"א מאנשי הדור מקבל ממנו ביום ההילולא שלו הן בלימוד התורה והן בגמ"ח,
    שבכ"א צ"ל שניהם – ישנה הוראה מיוחדת מהנהגתו בנוגע לעסקנות צבורית [המשך יבוא]
    משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א

    • 10 min
    6 Sh'vat - Tuesday January 19th

    6 Sh'vat - Tuesday January 19th

    [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה
    כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק שותפות"
    בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית', השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, וכשמערבים בזה
    את רצון האישי, "כשרציתי – לא רצית", חסר אז ה"כלי" לברכת ה' ש"היא תעשיר" [ובודאי שגם אז ה' "מאריך אף", ובפרט שהכוונה בההתערבות היתה
    לטובה וכו']. ואין להתפעל מה"מלעיגים" וגם לא מה"שכנתה" – את ה"שכנתה" יש לנצל לקיים על ידה ציווי ה', כמ"ש בשיעור חומש היומי – כי כמאמינים
    בה' ה"זן ומפרנס לכל" "בחן ובחסד וברחמים", יודעים שאין לזה בסיס!
    ו"
    ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א

    • 12 min
    5 Sh'vat - Monday January 18th

    5 Sh'vat - Monday January 18th

    בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ'
    שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו"
    ושלילת הענין של "תכנון משפחה": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה"שכנתה וגו'" ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב ואפשר
    להסבירה גם ל"שכנתה": אע"פ שבנוגע לכללות הנהגת האדם נתן לו ה' בחירה חפשית לבחור בין דרך החיים לבין ההיפך ח"ו, הרי בנוגע למצוות "פרו ורבו"
    הנה (אע"פ שגם ההורים "שותפים" בזה, אבל) כדי שייוולד הולד בפועל ה"ז תלוי רק ב"שותף" הג' – כח הא"ס – ברכת ה' ש"היא תעשיר", ופשוט שהקב"ה
    יודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה בגשמיות וברוחניות הן להורים והן לילדים! [המשך יבוא]
    ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א

    • 8 min
    4 Sh'vat - Sunday January 17th

    4 Sh'vat - Sunday January 17th

    כ"ק מו"ח אדמו"ר נקרא ע"י כו"כ מישראל בשם "נשיא". וזה בא לידי נפק"מ להלכה בפועל בנוגע ההנהגה בהלוי' שלו והליכה ל"ציון" שלו וכו'. מובא
    בספר "קהלת יעקב" ש"נשיא" ר"ת "ניצוץ של יעקב אבינו". הקשר בין ענין הנשיאות ליעקב אבינו דוקא יובן עפמ"ש בגמ' ש"שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם
    הראשון", וענינו של אדה"ר הוא שבו נכללו כל הנשמות של כל הדורות, ועד"ז דוקא אצל יעקב היתה "מטתו שלימה". וזהו החידוש בנשיא ישראל על סתם
    גדול בישראל: בו נכללים כל נשמות הדור, וכל ענין שעושה - פועל על כל אחד מאנשי דורו! וזהו גם ענינו של "מלך", ש"שמו" מתפשט על כל אנשי המדינה
    (ועוד יותר: אפי' החי, צומח ודומם שבמדינתו - הנה שמו של המלך "נקרא עליהם")! ומזה מובן גם גודל האחריות שעל כל אחד שזכה להיות בדורו, כי הרי
    הוא לא "איש פרטי" - שמו של ה"מלך" נקרא עליו! ולאידך: זה עצמו נותן את הכח וחיות ללכת "בדרכיו אשר הורנו וכו'".
    ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ב

    • 12 min
    1 Sh'vat - Thursday January 14th

    1 Sh'vat - Thursday January 14th

    בקשר למ"ש "החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – דהתורה,
    שענינה הוראה לבנ"י, היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י, "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין
    ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים, והענין ד"לתת
    להם נחלת גוים" הוא עבודת הבעלי-תשובה. ועד"ז בחיי היום-יום של כאו"א: ישנו הזמן שבו נמצא בביהכנ"ס וביהמ"ד, והזמן שבו מתעסק בעניני העולם
    ומברר הניצוצות שבו – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ועפ"י הסדר בא תחלה הענין דביהכנ"ס וביהמ"ד ואח"כ "מנהג דרך ארץ", "לימוד מביא לידי מעשה".
    וע"ז אומרים ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ולכן לע"ל תהי' "מעשה גדול". ולכן גם בתורה יש הענין ד"מעשה
    גדול" ומתחילים עם "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".
    ג' חלקים מהמאמר ד"ה החודש הזה לכם, ר"ח שבט ה'תשמ"א

    • 10 min

Classement des podcasts dans Judaïsme