21 episodes

עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.

אינטרוספקצי‪ה‬ בית הספר למדעי הפסיכולוגיה - אוניברסיטת חיפה

    • Social Sciences
    • 5.0 • 5 Ratings

עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.

    פרק 20 - אז למה לי אמפתיה עכשיו? עם פרופ' אחמד אבו עקל

    פרק 20 - אז למה לי אמפתיה עכשיו? עם פרופ' אחמד אבו עקל

    *את הטקסט הבא כתבנו כמעט לפני 4 חודשים, כשהרפורמה המשפטית הייתה הנושא העיקרי שהעסיק את החברה הישראלית, ותכננו במוצאי שבת של ה-7 באוקטובר להעלות אותו. שנינו (ענבר ועמית) כאבנו וכואבים מאוד את האירועים האחרונים, והתקשינו לעסוק בכל דבר אחר. היה לנו כבד בגרון ובנשמה והתלבטנו מתי ואיך לפרסם את הפרק ואם בכלל מישהו יהיה פנוי לכך. עכשיו כשלצד אירועי המלחמה אנחנו מנסים לנהל או למצוא עוגנים בשגרה שלנו, החלטנו לחזור לשגרה מסוימת גם בהסכת. במקרה או לא, הפרק שהקלטנו עם פרופ' אחמד אבו-עקל מדבר על אמפתיה בניהול סכסוכים והיכולת הפוטנציאלית שלה לאחד אותנו ולא לפלג. 

     

    בשנת 1990 הוציאה משינה את האלבום הרביעי שלה שאת רובו כתב והלחין שלומי ברכה, וכולל את השיר 'אז למה לי פוליטיקה עכשיו'. באותו השיר כותב ברכה ש - "שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה, לפתור את המצב הנוכחי", כאילו הויכוח שלהם עם כוסברה הסתיים. במילים אחרות, שמיר ופטרוזיליה בקונפליקט, ייתכן בשל הטעמים השונים. אותו ויכוח הוביל אותם למאבק ארוך שנים ולמלחמה עקובה מקובה סלק, שגבתה קורבנות רבים כמו אמנון ודניס. המאבק לא הסתיים שם וגרר את הקהילה הבינלאומית לדון בטיעוני הצדדים השונים ואף התקיימה ועידת 'סולתם' בה ניסו לפייס את הסכסוך. ניסיונות אלה כמו שאתם יודעים ויודעות, לא צלחו, ו-33 שנה לאחר שיר הייאוש של להקת משינה, הסכסוך בין שמיר ופטרוזיליה עדיין מבעבע ומהביל ולא נראה כי בעתיד הקרוב הם יוכלו לחיות בסיר אחד. 

    בקווים משותפים, בשנה האחרונה מתנהל בחברה הישראלית ויכוח ער סביב הרפורמה המשפטית. נדמה שהויכוח הזה חוצה את הטיעונים לשניים, אנשי השמיר ואנשי הפטרוזיליה. אנשי השמיר אומרים שצריך, ואנשי הפטרוזיליה אומרים שלא כדאי, ואפשר להרגיש שהקלחת החברתית מבעבעת. התנגחויות פוליטיות ברשתות, השד העדתי יוצא שוב מהבקבוק וארוחות שישי הופכות למלחמת גוג ומגוג תוך-משפחתיות. אם נשים את תוכן הטיעונים בצד, על פניו נראה שכמעט ולא מתקיים שיח אמיתי בין הצדדים. גם כאשר ניגש צד שלישי ניטרלי (נשיא המדינה) לפתוח בשיחות איחוי, אלו לא צלחו, והובילו אותנו לסחרור מתמשך עד היום נכון לכתיבת שורות אלו.

    אז לאן הולכים מכאן? בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על היכולת שלנו להבין את האחר, לזהות את הרגשות והמחשבות שלו כאמצעי לקירוב בין שני צדדים שמצויים בקונפליקט. יחד עם פרופ' אבו-עקל, ניסינו לחבר ממצאים ממחקרים פסיכולוגיים לחיי היומיום שלנו, בצורה רלוונטית וישירה. דיברנו על רכישה ותרגול של היכולת האמפתית, על הקיבולת של האמפתיה שלנו, על שחיקה ביכולת הזו ואיך היא יכולה לסייע לנו להתגבר על הטיות קוגני

    • 1 hr 1 min
    פרק 19 - סלקטור של מידע - על קשב ושאר ירקות

    פרק 19 - סלקטור של מידע - על קשב ושאר ירקות

    לפני כחודשיים נתקלנו בסרטון של המנטליסט נמרוד הראל מבצע תרגיל עם נבחרת השחייה האומנותית של ישראל, ונמצא בתגובה הראשונה. בסרטון אפשר לראות את נמרוד מבקש מאחת הבנות לחשוב על קלף ולא לספר לשאר. בעזרת יתר הנבחרת הוא מנסה שהן יגיעו לסנכרון מיטבי - כמו שנדרש מהן בשחייה אומנותית - כדי שיבינו איזה קלף עלה בראש אחת הבנות. בסוף הסרטון הן אכן מצליחות לעשות זאת ולשלוף את הקלף הרלוונטי, 8 לב אדום. לצד הפרגון שיש לנו לנמרוד הראל, אנחנו מעוניינים בדבר מסוים שהוא עושה בסרטון הזה ונוגע לקשב של הצופה.

    באופן מאוד פשטני*, קשב הוא היכולת שלנו להתמקד בגירוי מסוים לאורך זמן. הוא היכולת שעוזרת לנו לבצע שתי משימות במקביל כמו לנהוג ולדבר בטלפון (ברמקול כמובן), או היכולת שעוזרת לנו למקד את המבט וההאזנה למי שננהל איתו שיחה בתוך חדר רועש ומלא בהסחות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה אתם אכן בחדר כזה, ותנסו להקשיב לכל השיחות במקביל. זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי כי הקשב שלנו הוא כמו מיכל שיש לו כמות משאבים סופית. אנחנו זקוקים לעשות בחירה למה אנחנו מקשיבים ולמה לא. לכן, הקשב שלנו חשוב מאוד כי הוא עוזר לנו באופן יומיומי להתמודד עם כמות אדירה של מידע בעולם שסביבנו ולחלץ ממנו מה רלוונטי.

    אחרי שדיברנו קצת על קשב, נוכל לחזור לדוגמת המנטליסט שמציג לכם חפיסת קלפים. כשאנחנו צופים בסרטונים האלו אנחנו מרגישים שאנחנו מעט נדרכים. העיניים שלנו מנסות להבין מאיפה יגיע הטריק. שלא נאבד את הקשב ויעבדו עלינו בעיניים. במילים אחרות, אנחנו ממקדים את הקשב שלנו בכל מיני גירויים ומנסים לא להיות מוסחים מדברים שקורים מסביב. הבשורה הכואבת היא שלפעמים זה מה שמכשיל אותנו. בחרנו למקד את הקשב בעבודת הידיים שלו, וכאשר אנחנו ממוקדים באיזור מסוים אנחנו מגדילים את הסבירות שנאבד חלק מהמידע שמונח מולנו. למשל, אנו נבקש מכן להסתכל על כמות השחייניות בנבחרת. אחרי שראיתן שהן 8, נבקש מכן להסיט את הקשב עכשיו לצורות שנמרוד מייצר לפעמים עם ידיו. יכול להיות שעד כה לא מיקדתן את הקשב באלו, אך עכשיו זה נראה ברור מאליו.

    ומה לגבי שאר הדברים שנמרוד עושה בסרטון? את זה תצטרכו לשאול אותו, אנחנו מתעניינים בפסיכולוגיה. בגלל זה, אירחנו בפרק 19 את פרופ' יפה ישורון, חוקרת קשב מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה לשיחה צפופה על קשב ו-2 טלוויזיות בסלון. נסענו בנתיבי איילון כדי להדגים עומס תפיסתי, עצרנו להתרעננות כדי להבין מהו קשב סמוי וקיבלנו דוגמאות יישומיות מהשטח. נסיעה טובה.



    *ההגדרה של קשב נעשתה בצורה פשטנית לצורכי הפרסום בלבד. אזורים רבים ורשתות מבוזרות במוחנו מעורבות בתהליכים קשביים,

    • 1 hr 24 min
    פרק 18 - עוץ לי גוץ לי: על מתן עצות וקבלת החלטות בקונטקסט חברתי עם ד"ר אוּרי הרץ

    פרק 18 - עוץ לי גוץ לי: על מתן עצות וקבלת החלטות בקונטקסט חברתי עם ד"ר אוּרי הרץ

    לפני כשבוע קיבלתי עצה מגוגל שכדאי לי לבדוק את חוזק הסיסמאות שלי. לטענתו של הנציב העליון, כבר תקופה לא שיניתי אותן וייתכן שלאחרים תהיה גישה אליהן. סך הכל הצעה הגיונית לרענן את האבטחה האישית, אבל ניסיתי להגיד לו שזו אותה סיסמה שקיימת איתי מילדות ואין מצב שאני מתבגר עכשיו ומתחיל לנהל פנקס סיסמאות כמו בשנות ה-90. לאט לאט הבנתי שאני יותר מתעצבן מההצעה שלו והרמתי את הקול ואמרתי לו שהסיסמה שלי חזקה מאוד ומה קרה בכלל שהוא נזכר אחרי עשרים שנים. יאלללהה. את התגובה לכעס שלי לא קיבלתי ממנו כי הוא אלגוריתם (חה חה), אבל הבנתי שזו בסך הכל עצה לא מוצלחת, ואני לא חייב לקבל אותה. למעשה, זו עצה אחת מיני רבים שאנחנו מקבלים באופן יומיומי: להחליש את עוצמת האוזניות מחשש לפגיעה לטווח הארוך, יוטיוב שמציע לנו שיר לפי סגנון המוזיקה ששמענו, ואחת האהובות עלינו, שגורמת לתוצאה ההפוכה מכוונתה - 'נסה להירגע'.

    למען ההגינות, עצות אלו לא תמיד הופכות אותנו לענק הירוק, אבל הן כן תלויות בהרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים החלטות. משתנים אלו כוללים את המומחיות של המייעץ, תזמון העצה, מידת הקרבה, אופן הניסוח, מצב הרוח הנוכחי, הסביבה החברתית ועוד. למשל, במידה ונקבל המלצה מדיאטנית על שינוי תזונתי קטן, יש סבירות גדולה יותר שהיא תתקבל בחיוב מאשר אם נקבל אותה מאחד ההורים (אמא, קורנפלקס כריות זה לנשמה). רמת המומחיות מייצרת אצל שומע העצה אמון ראשוני על סמך הכשרה קודמת, נייטרליות לעומת עצות מקרובים, ובחלק מהמקרים העצה תינתן לאחר חיפוש אקטיבי של השומע - דבר שמציב אותו ברמת פתיחות גבוהה יותר לקבל אותה מלכתחילה.

    ישנו דבר מעניין נוסף בעצות שעוד לא דיברנו עליו בכלל - למה אנחנו לעזאזל נותנים עצה? אם כבר שאלתם, אז עצה היא דרך נוספת לתקשורת חברתית. לפעמים כשאנחנו רואים מישהו שנמצא לפני חוויה שעברנו בעבר, יש לנו מוטיבציה לייעץ לו מתוך הניסיון שלנו (דבר שלא תמיד נעשה באופן מותאם לאחר, למרות הכוונה הטובה). העצה שאנו מגישים לצד השני יכולה לעתים לשמש כדרך להתחבר ואף לקדם את המעמד החברתי שלנו כנותני עצות מעולים, ולהפוך אותנו למוקד עלייה לרגל עבור נחיל מאמינים שתרים אחר מנת הפלאפל הטובה בעיר. במילים אחרות, עצה טובה יכולה להגדיל את המוניטין שלנו, האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ולהגדיל את הסבירות שיקשיבו לעצה שלנו גם בפעם הבאה.

    לפני מספר חודשים אירחנו את ד"ר אוּרי הרץ הנפלא לשיחה מרתקת על ייעוץ וקבלת החלטות (נסו לנחש מתי הקלטנו לפי הרפרנסים בפרק; למשל, "ברידג'רטון" ו"הממלכה האחרונה" בדיוק היו בראש הסדרות החמות של נטפליקס), ואנחנו עדיין

    • 1 hr 29 min
    פרק 17 - משקפיים חדשים: על הצד הביולוגי של הפסיכיאטריה עם פרופ' גל ריכטר-לוין

    פרק 17 - משקפיים חדשים: על הצד הביולוגי של הפסיכיאטריה עם פרופ' גל ריכטר-לוין

    כיום, הגדרה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי נעשית בהתבססות על ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM), שנועד לסווג את ההפרעות הנפשיות על סמך התסמינים שלהן. הספר הידוע אכן עוזר לנו ליצור שפה אחידה בין המאבחנים כדי לתקשר מקצועית ובעיקר לטפל בהתאם. למרות הרצון להפריד בין ההפרעות השונות באופן מוחלט, המצב לא כל כך פשוט. במידה ואדם מאובחן בהפרעת חרדה, יש לו סיכוי של 40% להיות מאובחן גם בדיכאון. האחוזים הגבוהים של התחלואה הנלווית נובעים בין היתר מתוך התסמינים המשותפים שיש לחרדה ודיכאון (למשל, חוסר תיאבון או קשיי שינה) ולסבירות הגבוהה שמצב אחד יגרור את השני.

    בעיה נוספת שהיא תוצר לוואי של החפיפה החלקית בין ההפרעות היא הטיפול התרופתי הלא מדויק. כדי להמחיש את הבעיה נסו לדמיין סלט לא טעים עם עשרות אלפי מרכיבים, שבו אתם צריכים להבין מה המרכיב או המרכיבים שצריך להוציא ממנו. אם זה לא מספיק, אז הסלט הזה משתנה כל פעם שאתם טועמים ממנו. נשמע קשה, נכון? מכיוון שאין "גן ספציפי" להתפתחות הפרעות, קשה לנו מאוד להגיד מה המקור הפיזיולוגי היחיד אליהן. אנחנו לא יודעים אם היא מתבטאת בעודף של מוליך עצבי בודד או בחוסר של אחרים, ובאיזה אזור במוח סביר שנראה זאת אצל אנשים שונים. מעבר לזה, חרדה כללית אצל אדם אחד תיראה באופן אחר לגמרי אצל אדם אחר.

    הקושי הגדול הזה יוצר מורכבות עבורנו בהתאמת הטיפול התרופתי לאדם הסובל מההפרעה. לכן, כמו בדוגמת הסלט, נעשה תהליך של ניסוי וטעייה. בהתחלה מנסים תרופה אחת, עוברים לשנייה או שמעלים מינון. המשפט האחרון נרשם בקיצור רב, אך נטילה או החלפת תרופה לוקחת זמן (בין 3-6 שבועות). התהליך הזה לעתים רבות גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הרפואית והפסיכיאטרית שתיתן מענה מתאים, ואף במחקרים נמצא כי התנסויות חוזרות ונשנות של תרופות מורידות את הסיכוי של תרופה חדשה כלשהי לעבוד. לכן, בפרק הקרוב פרופ' גל ריכטר-לוין מציע לנו ולכםן לחבוש משקפיים חדשים, כאלו שיסתכלו על הצד הביולוגי וינסו לענות על השאלות האלו מזווית חדשה. בהמשך לאנלוגיה - המשקפיים האלו חידדו גם עבורנו כמה דברים מובנים מאליהם.



    האזנה נעימה!

    פירוט הפרק לנוחיותכםן:

    00:00 -00:45  - פתיח גנרי, אפשר לדלג בתכלס

    00:45 - 05:15 - פתיח ממש לא גנרי, תאזינו!

    05:15 - 09:20 - הדרך של פרופ' גל ריכטר-לוין, ומהי פסיכיאטריה ביולוגית

    09:20 - 11:20 - ההישענות המסורתית של הפסיכיאטריה על ההתנהגות

    11:20 - 13:10 - הדרכים החדשות להבנת ההפרעות

    13:10 - 19:00 - למה בכלל חשוב לנו להסתכל על הצד הביולוגי של ההתנהגות?

    19:00 - 24:00 - הפתרון #1 - להתאים תרופות לפי מאפייני האדם

    24:00 - 27:00 - הפתרון #2 - רפואה מותאמת אישית

    27:00 - 29:00 - הפתרו

    • 1 hr 8 min
    פרק 16 - מילים יפות מאלה: על רכשית שפה עם ד"ר נעמי הברון

    פרק 16 - מילים יפות מאלה: על רכשית שפה עם ד"ר נעמי הברון

    כמעט עשור עבר מאז פרסום הסרטון האלמותי של רועי כפרי, 'תור ליאור'. למי שלא הספיק.ה לראותו, ממליצים מאוד לחפש ביוטיוב. הסרטון הוא מעין תיעוד דוקומנטרי יומיומי של ליאור, אחייניתו של כפרי. מעבר לתיאורים שובי הלב והצצה לראש של ילדה בת(!) 3.5, אפשר להבחין במספר לא מועט של טעויות לשוניות ומיעוט בתיאור שפתי. למשל, חודש נובמבר הופך לחודש נוברדר. שיר האלף-בית מקבל משמעות אחרת בפיה. בנוסף, כשנשאלת ליאור מה היא חושבת על מה שאחותה אמרה, היא עונה "חושבת מאוד!", תשובה המראה שהיא מסכימה איתה. על פניו זו תשובה חמודה להפליא, אך ליאור לא משתמשת במגוון של מילים לבטא את התחושה שלה כדי שתהיה מובנת עבור מי ששומע.ת אותה. 

    שפה אצל ילדים מקושרת להצלחה אקדמית. ילדים עם שפה עשירה יותר יצליחו יותר בהמשך. לעומת זאת, ילדים עם שפה פחות עשירה מחזיקים באוצר המילים מצומצם, לא מצליחים להביע את עצמם ואף מתקשים להבין את מה שנאמר סביבם. המצב הזה מעורר אצלם תסכול גבוה וחרדה בגלל החוויה שהם מרגישים לא מובנים או מבינים. 

    לפרק ה-16 אירחנו את ד"ר נעמי הברון, חוקרת בתחום השפה בבית הספר במדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. דיברנו עם נעמי על בלוטים וספלולים, מה המשמעות של אחיות גדולות בפיתוח שפה וגם על הבדלים בין תרבותיים. 

    רצינו לרשום שהיה כיף, אך כיאה לפרק שעוסק בעושר לשוני, נרשום שהשיחה עם נעמי הרחיבה לנו את האופקים, גרמה לנו להביט באופן שונה על קשיים שפתיים בילדות. בקיצור, גועל נשפ.

    • 1 hr 8 min
    פרק 15 - מחקר על רגל אחת - פרק מצולם!

    פרק 15 - מחקר על רגל אחת - פרק מצולם!

    במשך 14 פרקים של ההסכת "אינטרוספקציה" הספקנו להעמיק בסכסוכים עיקשים, הפרעות חרדה בקרב מתבגרים ובאידיאל היופי ובהפרעות אכילה. כל אלו נושאים חשובים כשלעצמם, אך שמנו לב שלא דיברנו על פרט מאוד טריוויאלי - איך בכלל מבצעים מחקר בפסיכולוגיה?



    לטובת מענה על השאלה הזו פרופ' עידן אדרקה והדוקטורנטית הלל שץ הכניסו אותנו ואתכםן למעבדה לחקר חרדה חברתית. אנחנו מאמינים שהמחקר צריך להיות מונגש בצורה טובה יותר, ולכן בפעם הראשונה צילמנו פרק כדי להראות איך זה נעשה בפועל, עם תוספת כתוביות כדי להקל על זיכרון העבודה בזמן הצפייה. 



    במעבדה ביצענו בדיקת סנכרון כדי לבדוק את טיב התקשורת בינינו, ולאחר מכן תוכנת מחשב ניתחה את דמיון התנועה שלנו כמדד לכך. בעבר נמצא שאנשים עם חרדה חברתית מסתנכרנים באופן שונה מאשר אנשים בלי חרדה חברתית. למשל, הם מחקים יתר על המידה את הצד השני בשיחות חולין אך בשיחות אינטימיות מראים סנכרון נמוך יותר. ההסבר הנוכחי מתאר ממש על קצה המזלג איך אפשר לקחת תאוריה ולמדוד אותה בעזרת כלים מוחשיים, אבל זה ממש מחקר על רגל אחת. 



    יש לכםן ניחוש כמה טוב אנחנו היינו מסונכרנים?

    למה לנחש בעצם, צפו בפרק וגלו!

    https://www.youtube.com/watch?v=ZKw_jWWMWvk

    • 45 min

Customer Reviews

5.0 out of 5
5 Ratings

5 Ratings

hows with me ,

:-)

פודקאסט מרתק, מקצועי, נושאים אקדמיים שיורדים לקרקע של כולנו ומוגשים עם חן והומור, תמשיכו כך !!

אפליקציה אדירה ,

Psycho

פודקאסט מעולה!
מעניין בטירוף ובדיוק לנושאים שמעניינים אותי,
תמשיכו ליצור!