19 episodes

עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.

אינטרוספקצי‪ה‬ בית הספר למדעי הפסיכולוגיה - אוניברסיטת חיפה

    • Social Sciences
    • 5.0 • 3 Ratings

עמית וענבר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מנגישים את המחקר האקדמי ועוזרים להבין מה אפשר ללמוד ממנו על החיים של כולנו.

    פרק 18 - עוץ לי גוץ לי: על מתן עצות וקבלת החלטות בקונטקסט חברתי עם ד"ר אוּרי הרץ

    פרק 18 - עוץ לי גוץ לי: על מתן עצות וקבלת החלטות בקונטקסט חברתי עם ד"ר אוּרי הרץ

    לפני כשבוע קיבלתי עצה מגוגל שכדאי לי לבדוק את חוזק הסיסמאות שלי. לטענתו של הנציב העליון, כבר תקופה לא שיניתי אותן וייתכן שלאחרים תהיה גישה אליהן. סך הכל הצעה הגיונית לרענן את האבטחה האישית, אבל ניסיתי להגיד לו שזו אותה סיסמה שקיימת איתי מילדות ואין מצב שאני מתבגר עכשיו ומתחיל לנהל פנקס סיסמאות כמו בשנות ה-90. לאט לאט הבנתי שאני יותר מתעצבן מההצעה שלו והרמתי את הקול ואמרתי לו שהסיסמה שלי חזקה מאוד ומה קרה בכלל שהוא נזכר אחרי עשרים שנים. יאלללהה. את התגובה לכעס שלי לא קיבלתי ממנו כי הוא אלגוריתם (חה חה), אבל הבנתי שזו בסך הכל עצה לא מוצלחת, ואני לא חייב לקבל אותה. למעשה, זו עצה אחת מיני רבים שאנחנו מקבלים באופן יומיומי: להחליש את עוצמת האוזניות מחשש לפגיעה לטווח הארוך, יוטיוב שמציע לנו שיר לפי סגנון המוזיקה ששמענו, ואחת האהובות עלינו, שגורמת לתוצאה ההפוכה מכוונתה - 'נסה להירגע'.

    למען ההגינות, עצות אלו לא תמיד הופכות אותנו לענק הירוק, אבל הן כן תלויות בהרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים החלטות. משתנים אלו כוללים את המומחיות של המייעץ, תזמון העצה, מידת הקרבה, אופן הניסוח, מצב הרוח הנוכחי, הסביבה החברתית ועוד. למשל, במידה ונקבל המלצה מדיאטנית על שינוי תזונתי קטן, יש סבירות גדולה יותר שהיא תתקבל בחיוב מאשר אם נקבל אותה מאחד ההורים (אמא, קורנפלקס כריות זה לנשמה). רמת המומחיות מייצרת אצל שומע העצה אמון ראשוני על סמך הכשרה קודמת, נייטרליות לעומת עצות מקרובים, ובחלק מהמקרים העצה תינתן לאחר חיפוש אקטיבי של השומע - דבר שמציב אותו ברמת פתיחות גבוהה יותר לקבל אותה מלכתחילה.

    ישנו דבר מעניין נוסף בעצות שעוד לא דיברנו עליו בכלל - למה אנחנו לעזאזל נותנים עצה? אם כבר שאלתם, אז עצה היא דרך נוספת לתקשורת חברתית. לפעמים כשאנחנו רואים מישהו שנמצא לפני חוויה שעברנו בעבר, יש לנו מוטיבציה לייעץ לו מתוך הניסיון שלנו (דבר שלא תמיד נעשה באופן מותאם לאחר, למרות הכוונה הטובה). העצה שאנו מגישים לצד השני יכולה לעתים לשמש כדרך להתחבר ואף לקדם את המעמד החברתי שלנו כנותני עצות מעולים, ולהפוך אותנו למוקד עלייה לרגל עבור נחיל מאמינים שתרים אחר מנת הפלאפל הטובה בעיר. במילים אחרות, עצה טובה יכולה להגדיל את המוניטין שלנו, האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ולהגדיל את הסבירות שיקשיבו לעצה שלנו גם בפעם הבאה.

    לפני מספר חודשים אירחנו את ד"ר אוּרי הרץ הנפלא לשיחה מרתקת על ייעוץ וקבלת החלטות (נסו לנחש מתי הקלטנו לפי הרפרנסים בפרק; למשל, "ברידג'רטון" ו"הממלכה האחרונה" בדיוק היו בראש הסדרות החמות של נטפליקס), ואנחנו עדיין

    • 1 hr 29 min
    פרק 17 - משקפיים חדשים: על הצד הביולוגי של הפסיכיאטריה עם פרופ' גל ריכטר-לוין

    פרק 17 - משקפיים חדשים: על הצד הביולוגי של הפסיכיאטריה עם פרופ' גל ריכטר-לוין

    כיום, הגדרה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי נעשית בהתבססות על ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM), שנועד לסווג את ההפרעות הנפשיות על סמך התסמינים שלהן. הספר הידוע אכן עוזר לנו ליצור שפה אחידה בין המאבחנים כדי לתקשר מקצועית ובעיקר לטפל בהתאם. למרות הרצון להפריד בין ההפרעות השונות באופן מוחלט, המצב לא כל כך פשוט. במידה ואדם מאובחן בהפרעת חרדה, יש לו סיכוי של 40% להיות מאובחן גם בדיכאון. האחוזים הגבוהים של התחלואה הנלווית נובעים בין היתר מתוך התסמינים המשותפים שיש לחרדה ודיכאון (למשל, חוסר תיאבון או קשיי שינה) ולסבירות הגבוהה שמצב אחד יגרור את השני.

    בעיה נוספת שהיא תוצר לוואי של החפיפה החלקית בין ההפרעות היא הטיפול התרופתי הלא מדויק. כדי להמחיש את הבעיה נסו לדמיין סלט לא טעים עם עשרות אלפי מרכיבים, שבו אתם צריכים להבין מה המרכיב או המרכיבים שצריך להוציא ממנו. אם זה לא מספיק, אז הסלט הזה משתנה כל פעם שאתם טועמים ממנו. נשמע קשה, נכון? מכיוון שאין "גן ספציפי" להתפתחות הפרעות, קשה לנו מאוד להגיד מה המקור הפיזיולוגי היחיד אליהן. אנחנו לא יודעים אם היא מתבטאת בעודף של מוליך עצבי בודד או בחוסר של אחרים, ובאיזה אזור במוח סביר שנראה זאת אצל אנשים שונים. מעבר לזה, חרדה כללית אצל אדם אחד תיראה באופן אחר לגמרי אצל אדם אחר.

    הקושי הגדול הזה יוצר מורכבות עבורנו בהתאמת הטיפול התרופתי לאדם הסובל מההפרעה. לכן, כמו בדוגמת הסלט, נעשה תהליך של ניסוי וטעייה. בהתחלה מנסים תרופה אחת, עוברים לשנייה או שמעלים מינון. המשפט האחרון נרשם בקיצור רב, אך נטילה או החלפת תרופה לוקחת זמן (בין 3-6 שבועות). התהליך הזה לעתים רבות גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הרפואית והפסיכיאטרית שתיתן מענה מתאים, ואף במחקרים נמצא כי התנסויות חוזרות ונשנות של תרופות מורידות את הסיכוי של תרופה חדשה כלשהי לעבוד. לכן, בפרק הקרוב פרופ' גל ריכטר-לוין מציע לנו ולכםן לחבוש משקפיים חדשים, כאלו שיסתכלו על הצד הביולוגי וינסו לענות על השאלות האלו מזווית חדשה. בהמשך לאנלוגיה - המשקפיים האלו חידדו גם עבורנו כמה דברים מובנים מאליהם.



    האזנה נעימה!

    פירוט הפרק לנוחיותכםן:

    00:00 -00:45  - פתיח גנרי, אפשר לדלג בתכלס

    00:45 - 05:15 - פתיח ממש לא גנרי, תאזינו!

    05:15 - 09:20 - הדרך של פרופ' גל ריכטר-לוין, ומהי פסיכיאטריה ביולוגית

    09:20 - 11:20 - ההישענות המסורתית של הפסיכיאטריה על ההתנהגות

    11:20 - 13:10 - הדרכים החדשות להבנת ההפרעות

    13:10 - 19:00 - למה בכלל חשוב לנו להסתכל על הצד הביולוגי של ההתנהגות?

    19:00 - 24:00 - הפתרון #1 - להתאים תרופות לפי מאפייני האדם

    24:00 - 27:00 - הפתרון #2 - רפואה מותאמת אישית

    27:00 - 29:00 - הפתרו

    • 1 hr 8 min
    פרק 16 - מילים יפות מאלה: על רכשית שפה עם ד"ר נעמי הברון

    פרק 16 - מילים יפות מאלה: על רכשית שפה עם ד"ר נעמי הברון

    כמעט עשור עבר מאז פרסום הסרטון האלמותי של רועי כפרי, 'תור ליאור'. למי שלא הספיק.ה לראותו, ממליצים מאוד לחפש ביוטיוב. הסרטון הוא מעין תיעוד דוקומנטרי יומיומי של ליאור, אחייניתו של כפרי. מעבר לתיאורים שובי הלב והצצה לראש של ילדה בת(!) 3.5, אפשר להבחין במספר לא מועט של טעויות לשוניות ומיעוט בתיאור שפתי. למשל, חודש נובמבר הופך לחודש נוברדר. שיר האלף-בית מקבל משמעות אחרת בפיה. בנוסף, כשנשאלת ליאור מה היא חושבת על מה שאחותה אמרה, היא עונה "חושבת מאוד!", תשובה המראה שהיא מסכימה איתה. על פניו זו תשובה חמודה להפליא, אך ליאור לא משתמשת במגוון של מילים לבטא את התחושה שלה כדי שתהיה מובנת עבור מי ששומע.ת אותה. 

    שפה אצל ילדים מקושרת להצלחה אקדמית. ילדים עם שפה עשירה יותר יצליחו יותר בהמשך. לעומת זאת, ילדים עם שפה פחות עשירה מחזיקים באוצר המילים מצומצם, לא מצליחים להביע את עצמם ואף מתקשים להבין את מה שנאמר סביבם. המצב הזה מעורר אצלם תסכול גבוה וחרדה בגלל החוויה שהם מרגישים לא מובנים או מבינים. 

    לפרק ה-16 אירחנו את ד"ר נעמי הברון, חוקרת בתחום השפה בבית הספר במדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. דיברנו עם נעמי על בלוטים וספלולים, מה המשמעות של אחיות גדולות בפיתוח שפה וגם על הבדלים בין תרבותיים. 

    רצינו לרשום שהיה כיף, אך כיאה לפרק שעוסק בעושר לשוני, נרשום שהשיחה עם נעמי הרחיבה לנו את האופקים, גרמה לנו להביט באופן שונה על קשיים שפתיים בילדות. בקיצור, גועל נשפ.

    • 1 hr 8 min
    פרק 15 - מחקר על רגל אחת - פרק מצולם!

    פרק 15 - מחקר על רגל אחת - פרק מצולם!

    במשך 14 פרקים של ההסכת "אינטרוספקציה" הספקנו להעמיק בסכסוכים עיקשים, הפרעות חרדה בקרב מתבגרים ובאידיאל היופי ובהפרעות אכילה. כל אלו נושאים חשובים כשלעצמם, אך שמנו לב שלא דיברנו על פרט מאוד טריוויאלי - איך בכלל מבצעים מחקר בפסיכולוגיה?



    לטובת מענה על השאלה הזו פרופ' עידן אדרקה והדוקטורנטית הלל שץ הכניסו אותנו ואתכםן למעבדה לחקר חרדה חברתית. אנחנו מאמינים שהמחקר צריך להיות מונגש בצורה טובה יותר, ולכן בפעם הראשונה צילמנו פרק כדי להראות איך זה נעשה בפועל, עם תוספת כתוביות כדי להקל על זיכרון העבודה בזמן הצפייה. 



    במעבדה ביצענו בדיקת סנכרון כדי לבדוק את טיב התקשורת בינינו, ולאחר מכן תוכנת מחשב ניתחה את דמיון התנועה שלנו כמדד לכך. בעבר נמצא שאנשים עם חרדה חברתית מסתנכרנים באופן שונה מאשר אנשים בלי חרדה חברתית. למשל, הם מחקים יתר על המידה את הצד השני בשיחות חולין אך בשיחות אינטימיות מראים סנכרון נמוך יותר. ההסבר הנוכחי מתאר ממש על קצה המזלג איך אפשר לקחת תאוריה ולמדוד אותה בעזרת כלים מוחשיים, אבל זה ממש מחקר על רגל אחת. 



    יש לכםן ניחוש כמה טוב אנחנו היינו מסונכרנים?

    למה לנחש בעצם, צפו בפרק וגלו!

    https://www.youtube.com/watch?v=ZKw_jWWMWvk

    • 45 min
    פרק 14 - תפור למידותיי: אבחון מדויק וטיפול מותאם עם פרופ' הדס אוקון-זינגר

    פרק 14 - תפור למידותיי: אבחון מדויק וטיפול מותאם עם פרופ' הדס אוקון-זינגר

    ברוח החגים, גללתי בפייסבוק באמצע הארוחה והוא הציע לי אפליקציית כושר. אין ספק שיודעים להכות על הברזל בעודו חם, אבל זה פוסט לפרק אחר. בסרטון הפרסומת של האפליקציה ראיתי ספורטאי מחוטב למשעי שכדאי לו לשקול הסבת מקצוע לשחק ברמבו 7 במקום סילבסטר סטאלון המתבגר.

    את כל זה השיג, כמובן, באמצעות האפליקציה החדשנית פורצת הדרך שלא נראתה אי פעם במחוזות האינטרנט. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מצידי עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר באותו רגע, והורדתי את האפליקציה (אנחנו אוהבים להתבדח. לכו להקשיב לפרק 5). בתוך האפליקציה התבקשתי להזין מדדים אישיים שיש בהם צורך משום שבעזרתם האפליקציה תדע להתאים עבורי את האימון המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לא לקרוע אותי על ההתחלה אבל לא לתת לי הרגשה קלילה מדי.

    תארו לכם.ן שתהיה אפליקציה כזו לא רק בתחום הבריאות הגופנית, אלא גם בתחום הבריאות הנפשית. תוכלו להזין או לעבור מבחנים שיחלצו את המדדים הרלוונטיים כמו רמות החרדה, נוכחות הטייה מחשבתית ועוד. מעבר לשיתוף המידע הרגיש, ודאי תבינו שיש צורך בכך משום שהיא תדע להתאים עבורכם.ן את האימון או הטיפול המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לטפל ספציפית במה שעולה בשלב הראשוני ובצורך של המשתמש, ולא בדברים אחרים שאינם מוקד הבעיה.

    בפרק 14 עם פרופ' הדס אוקון-זינגר לבשנו מכנסי כושר ודיברנו מדוע זה כה קריטי להתאים מראש טיפול, אילו סוגי אימונים יהיו באפליקציה העתידית ועל אילו מנגנונים היא מנסה לעבוד. מוכניםות? היכון - צא!





    00:00-02:22 פתיח ומתחילים

    02:22-04:30 פסיכולוגיה מותאמת אישית דרך אבחון מדויק ומותאם יותר - יש חיה כזאת?

    04:30-08:00 עצירת ביניים לדרכה של הדס למחקר

    08:00-11:30 מהי חרדה ואיך היא נראית?

    11:30-14:50 הטיות קוגניטיביות בהפרעות חרדה (קשב, פרשנות, זיכרון)

    14:50-16:27 יש שוני בין אנשים בהטיות קוגניטיביות! כן כן, אנחנו שונים!

    16:27-18:00 החשיבות בייצור אבחון וטיפול מותאם אישית

    18:00-20:00 דוגמה לטיפול קוגניטיבי מותאם אישית

    20:00-24:35 איך אימון קוגניטיבי עשוי להשפיע על המוח ולהיות ממוקד בהטיית קשב?

    24:35-31:45 הטיית פרשנות מהי ומהו אימון קוגניטיבי בה?

    31:45-33:30 האם יש הטיות ללא הפרעות חרדה?

    33:30-35:00 רגע של פילוסופיה (הדליינר1?)

    35:00-36:30 מנפצי המיתוסים: אימון מותאם אישית לא ידרוש יותר משאבים

    36:30-38:45 לפני האימון צריך לאבחן במדויק מה מתאים לכל אחד ואחת

    38:45-43:10 בעיית ההישנות המשותפת (קומורבידיות) - חרדה בדר"כ מגיעה עם דיכאון (הדליינר2?)

    43:10-44:50 לפעמים האימון הקוגניטיבי יותר קל וכיפי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי

    44:50-49:35 האם אימון קוגניטיבי מחזיק זמן? Brain 12

    49:35-57:20 השוני של דיכאון מהפרעות חרדה בהטיות קוגניטי

    • 1 hr 2 min
    פרק 13 - בכל דור ודור - עם פרופ' אינה גייזלר סלומון

    פרק 13 - בכל דור ודור - עם פרופ' אינה גייזלר סלומון

    אי-וודאות הוא בין הנושאים המאתגרים ביותר שאנו מתמודדים איתו בשגרה שלנו. אנחנו לרוב לא יודעים מה נאכל בצהריים (אם כי זה לא מטריד את חלקנו), אנחנו דואגים האם נצליח לעמוד בציוני הקבלה לתואר ומעניין מה יקרה למחשב שלי עם כל הזיכרונות שנשאר לרפואה דחופה בידיו של איש שפגשתי לפני 3 דקות בדיוק. יותר מזה, אף אחד גם לא מבטיח לנו שכל יום יהיה שגרתי וזהה לקודמו, הרי לכו תדעו אם תפרוץ מגיפה עולמית בהפסקת הקפה או בהפסקת האוכל. 



    התמודדות עם אי-וודאות היא למעשה התמודדות עם תחושת חוסר שליטה על המתרחש. קשה לחשוב על האופציה שאסונות גדולים וקטנים מחכים לנו מעבר לפינה, ולנו פשוט אין מה לעשות עם זה. המחשבה הזו לפעמים עלולה לייצר סטרס (דְּחָק או עָקָה בעברית צחה), ואם הוא מספיק מתמשך וחזק הוא עלול לגרום ל....יתרון גנטי, קוגניטיבי והתנהגותי עבור הילדים שלנו. כן, חזרתםן שוב על השורה האחרונה ולא טעיתםן. בניגוד למחשבה האינטואיטיבית, ייתכן מאוד שמה שאנחנו חווים כטראומה תפגוש את היכולת שלנו לפתח עמידות בפניה, ואף "תיצרב" לנו בדיסק הקשיח עד כדי כך שנעביר את זה הלאה לדורות הבאים. 



    לעומת זאת, יכול לקרות בדיוק המצב ההפוך. מקרה שבו אדם מתמודד עם אי-וודאות כלכלית גבוהה לאורך זמן ממושך בגלל משבר הקורונה יכול לגרום ללחץ כה גדול, עד כדי העברת הלחץ לצאצאיו. מה יקרה לילדים? לפי מחקרים, ככל הנראה הם יהיו פחות עמידים בפני לחץ כשזה יגיע ויהיו בסבירות גבוהה יותר לפתח הפרעות פסיכיאטריות. אם תרצו להוסיף עוד קושיה, בוודאי תשאלו למה יש אנשים שמצב כזה משפיע עליהם באופן הזה ויש כאלו שלא? 



    כאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית. אנחנו רוצים לדעת איך אנשים מעבירים את התנסות העבר לצאצאיהם, למה זה בכלל קורה בשונות כל כך גדולה באוכלוסייה, האם אפשר לאבחן אנשים בסיכון גבוה יותר לפני ואף לנסות להתאים טיפול לאנשים שונים. פרופ' אינה גייזלר-סלומון אומרת שכאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית ולכן הפכה את השאלה הזו ועוד רבות למשימת המחקר העיקרית שלה. בנחישות, סבלנות, התמדה ולא מעט צחוק אינה משתפת אותנו בקשיים ובשאלות מהותיות העולות מתחום המחקר שלה. את הידע הזה אנחנו נעביר הלאה, ואתםן?





    פירוט הפרק:

    00:00-02:00 - פתיח ומתחילים

    02:00-04:00 תחום המחקר - העברה בין דורית

    04:00-05:00 מאיפה הכל התחיל?

    05:00-07:40 דוגמה של ממש - השפעת החוויות הטראומתיות

    07:40-10:00 מנגנון הפעולה של העברה בין דורית, אי ודאות וסטרס

    10:00-12:30 איך בכלל אפשר לבדוק את זה?

    12:30-15:15 מולקולות שבאמצעותן המידע הגנטי עובר

    15:25-17:20 סטרס יכול להיות מועיל?

    17:20-22:00 תקופת ההת

    • 53 min

Customer Reviews

5.0 out of 5
3 Ratings

3 Ratings

אפליקציה אדירה ,

Psycho

פודקאסט מעולה!
מעניין בטירוף ובדיוק לנושאים שמעניינים אותי,
תמשיכו ליצור!

You Might Also Like

רשת עושים היסטוריה
Matan Hakimi
רשת עושים היסטוריה
25 שעות ביממה