חיות רילוקייש‪ן‬ שיר ולימור

רילוקיישן, הורות, תקופת הקורונה, קריירה, והאמת- החיים בכללותם מלאים באזורי חוסר ודאות ובשינויים.
בפרק הזה נפגשנו עם יהודית כץ לשיחה בדיוק על זה.
יהודית היא מרצה, מחברת הספר "חושבים טוב", מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", כותבת בעיתון "הארץ" על תכנים שונים של פסיכולוגיה, מלווה אנשים וקבוצות ומייעצת לארגונים.
שאלנו את יהודית איך ניתן לקבל החלטות מאושרות על סמך חוסר ודאות?
איך ניתן להתמודד עם ההשוואתיות שעולה בנו באופן כל כך טבעי כשאנחנו ברילוקיישן?
ואיך ניתן להתמודד עם מציאות לא רצויה שמופיעה בחיינו?
ובנימה קצת יותר אישית, 
כשהתחלנו להקליט את הפודקאסט "חיות רילוקיישן" לפני שלוש שנים, הפודקאסט של יהודית כץ היה אחד המודלים המרכזיים שלנו.
התכנים בפודקאסט שלה היו (ועדיין!) כל כך עוצמתיים ומשני חיים והיא נתנה את ההשראה ליצור תכנים מעצימים, מנרמלים ומעשירים לאנשי ונשות רילוקיישן. כשניסינו לבחור שם לפודקאסט, העלינו בבדיחות את האפשרות "חושבים טוב ברילוקיישן" 😊 אז לא קראנו ככה לפודקאסט, אבל הנה! יש לנו פרק שנקרא ככה, ואנחנו מתרגשות להעלות אותו לאוויר ומודות על סגירת המעגל!
לפרטים לגבי הספר "חושבים טוב- להעז לחיות את החיים המתאימים לך":
https://www.judithkatz.me/thebook
לפודקאסט "חושבים טוב":
https://www.judithkatz.me/podcast
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים, שיתופים ותכנים נוספים בקהילת הפייסבוק שלנו- "ביחד ברילוקיישן":
https://www.facebook.com/groups/2542308075996221/

לפני שנתיים סיפרה לנו נורית גאון  על תחילת הרילוקיישן שלה בפרובנס, צרפת, על הקושי להמציא את עצמה מחדש במקום זר, על היאוש שהתנקז בעיקר לפחמימות ריקות ואף תיארה איך היא עמדה והמחיזה לקצב שהיא מחפשת חזה עוף כשלא ידעה מילה בצרפתית.
מפה לשם, היום, רק שנתיים אחרי, היא ממש רגע לפני השקת האחוזה שהיא קנתה, שיפצה והכשירה לאירוח!
אם להיות כנים, הכתובת היתה על הקיר. נורית היא סוג של תיבת הפתעות של יזמות. התחילה כעובדת מייקרוסופט, המשיכה כ..פיה לימי הולדת(!), ואז פתחה חברת תיירות בשיתוף פעולה עם משרד התיירות הצרפתי ומילאה אוטובוסים של מטיילים ברחבי העיר.
ואז הגיעה הקורונה. אבל לא, היא לא עצרה. אז היא פתחה בית ספר וירטואלי, רכשה אחוזה עתיקה והתחילה לתקתק שיפוצים.
נורית מצהירה על עצמה שהיא מקבלת באהבה את ה"קלפים" שהיקום מחלק לה, שהכל משתבש לטובה ושהחיים הם לא חזרה גנרלית ולכן שווה לחיות אותם במלוא העוצמה.
אז תפסנו אותה לשיחה בכדי להבין איך עובד הדבר הזה. מאיפה הגיע הרעיון של קנית האחוזה, מאיפה האומץ והבטחון שזה הולך לעבוד, איך לחלום בענק ואיך לצעוד אל עבר הגשמת חלומות.
 
לפרופיל הפייסבוק של נורית: https://www.facebook.com/pinkipoohil
אתר הסיורים: https://www.wowprovence.com/
לעמוד הפייסבוק של הסיורים: https://www.facebook.com/wowprovence
לעמוד הפייסבוק של האחוזה: https://www.facebook.com/1560Provence
לאתר האחוזה https://cinqjardins.com/
לאינסטגרם האחוזה: https://instagram.com/vacation_in_provence1560
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים, שיתופים ותכנים נוספים בקהילת הפייסבוק המתרחבת שלנו- " ביחד ברילוקיישן"

תמיד ידענו שמתישהו נקליט פרק בנושא חזרה לישראל. אבל האמת שלא היה לנו מושג שהאורחת בפרק הזה תהיה חברה טובה שלנו!
אז.. מאיה חן, יזמית חברתית, בעלת הפודקאסט "נשים מספרות רילוקיישן" והבלוג "עשרים דקות מסיאטל", מנהלת קהילת "ביחד ברילוקיישן", אמא לשלושה וכמובן חברה אהובה שלנו, עושה רילוקיישן לישראל אחרי 10 שנים בארה"ב עם משפחתה.
בפרק הזה מאיה משתפת בפתיחות וכנות איך התקבלה ההחלטה לעזוב את פרברי סיאטל לטובת ישראל, מהם החששות במעבר הזה ואיך היא מתמודדת איתם. 
היא מסבירה למה מה שהיא עושה זה "רילוקיישן" ולא "חזרה לישראל", מדברת על התשתית למעבר הזה, ועל ההעדפה שלה להתחרט על הדברים שעשתה מאשר על הדברים שלא עשתה.
לבלוג  'עשרים דקות מסיאטל':https://www.mayarelostories.com/
לדף הבלוג בפייסבוק:https://www.facebook.com/20minfromseattle/
להאזנה לפודקאסט 'נשים מספרות רילוקיישן': https://bit.ly/2LA28QC

ליצירת קשר:Mayarelostories@gmail.com
 

*אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים, שיתופים ותכנים נוספים בקהילת הפייסבוק המתרחבת שלנו- "ביחד ברילוקיישן":
https://www.facebook.com/groups/2542308075996221/

לפני שיצאנו לרילוקיישן, המחשבה על הזהות שלנו אחרי המעבר, כמעט ולא עולה כי איננו מצליחים בכלל לדמיין ולהרגיש את השוני שעומד לקרות בחיינו. 
השאלות עולות לאחר שהתמקמנו- מי אני? מה אני רוצה לעשות עם עצמי? איך אני משתלב/ת ולאן אני שייכ/ת?
פרט לחברים ומשפחה שנשארו מאחור, אנחנו עוזבים כל כך הרבה זהויות וקבוצות שייכות שהיו בולטות בחיינו.
אז איך בונים/מחדשים או מחזקים את הזהות האישית שלנו? 
בפרק הזה אירחנו את אפרת צדיק, מאמנת להתפתחות אישית בתקופה של שינוי, אשר ערכה מחקר לדוקטורט שלה בנושא הרגיש הזה של זהויות. אפרת גרה עם משפחתה בבריסל, לשם עברה בעקבות האהבה. היא החלה בתור "האישה של" ולאט לאט זה התחלף ל"הבעל של". אפרת תשתף אותנו בממצאי המחקר שלה ובכלים שיעזרו לנו להתמודד טוב יותר כאשר אנו מנסים למצוא את הבית רחוק מהבית.
 
 
ליצירת קשר עם אפרת צדיק:
https://www.facebook.com/efrat.tzadik
https://www.tropisma.com/
 
*אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים, שיתופים ותכנים נוספים בקהילת הפייסבוק המתרחבת שלנו- "ביחד ברילוקיישן":
https://www.facebook.com/groups/2542308075996221/
 

חיפוש עבודה בישראל זה כזה:
מחפש העבודה: "גדלתי בנתניה, למדתי באוניברסיטה הפתוחה וסיימתי בשלוש שנים כעתודאי, שירתתי ב 8200, אח"כ עבדתי שנתיים במשרד הבטחון"
המראיין: "ואללה. הבנתי."
כן, שורה וחצי של פרטים והמראיין הבין במי מדובר. קל. בישראל כולם מבינים את המשמעות של עתודה, של נתניה, של לסיים תואר בפתוחה בשלוש שנים (או בכלל), של יחידות ספציפיות בצבא, של שירות במשרד הבטחון. כל כך הרבה פרטים שלא נאמרו בתיאור הזה כבר ברורים לאדם הישראלי ששומע אותו.
אבל איך מתרגמים את כל המידע הזה ל... אמריקאית? לאירופאית? לקנדית? זה לא התרגום לאנגלית שבעייתי פה, זה התמלול המדויק שיתאר את המשמעות של הרקע המקצועי והאישי. זה התיאור שיסביר שלא כולם מתקבלים לעתודה, ל 8200, ולמשרד הבטחון אלא בעיקר אנשים מבריקים, בדרך כלל מצטיינים בלימודים, אמינים ויציבים. התיאור שיסביר שלסיים תואר בפתוחה ב 3 שנים משמעותו שאני אוטודידקט ובעל משמעת עצמית של ברזל.
בדיוק בשביל זה אירחנו בפרק הזה את סיון קון, מומחית למיתוג תעסוקתי באנגלית. סיון נולדה בארץ, גדלה בעיקר באוסטרליה, ומגיל 20 עד 35 היא חיה ועבדה ב6 מדינות הממוקמות ב-4 יבשות(!). סיון היא בעלת ידע עשיר בנושא התעסוקה מחוץ לישראל ובשיחה המשותפת שלנו היא סיפרה על האתגרים המרכזיים בחיפוש עבודה בח"ול, ועל דרכי התמודדות. בפרק דיברנו גם על הסבות מקצוע שמאד נפוצות ברילוקיישן.
לעמוד בפייסבוק של סיון קון:https://www.facebook.com/102421838223158
לסיון קון בלינקדאין:https://au.linkedin.com/in/sivankohn
*אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים, שיתופים ותכנים נוספים בקהילת הפייסבוק המתרחבת שלנו- "ביחד ברילוקיישן":https://www.facebook.com/groups/2542308075996221/
 

משברים ותקופות קשות עוברים על כולם. עם זאת, כאשר אלה קורים ברילוקיישן, ישנם כמה רבדים נוספים של קושי כמו בדידות, תחושה של מחסור ברשת בטחון, וגעגועים למוכר והבטוח.
כל אלה מביאים למצב שבו קל מאוד "לשקוע".
אז איך בכל זאת ניתן לצלוח את אותן תקופות קשות? 
בפרק זה שיר ולימור מדברות על ההתמודדות שלהן עם תקופות קשות מעבר לים, ועל כלים שיכולים לעזור להמתיק את הגלולה המרה ולעבור את התקופות האלה קצת יותר טוב.
מהי רשימת תודות?
מהי רשימת ''כל הכבוד לי''?
מהי כתיבה אינטיאוטיבית? 
מי את/ה הקול הביקורתי הזה בראש שלנו?
ולמה זה משנה שאני עושה את הכי טוב שלי אם אני עדיין מרגיש/ה רע?
כל התשובות בפרק.
 
אם אהבתם את הפרק הזה, שתפו אותו עם אנשים נוספים שאתם חושבים שהוא יכול להיות רלוונטי עבורם. שתפו אותנו במחשבות, הצעות, הערות והארות דרך עמוד הפייסבוק של חיות רילוקיישן והצטרפו לדיונים בקבוצת הפודקאסט בפייסבוק, חיות רילוקיישן-הקבוצה:
https://www.facebook.com/groups/2542308075996221/