טקסטמאניה textmania כאן | Kan
-
- Arts
-
המשוררת נעם פרתום נטפלת מדי תכנית לנושא קיומי, תרבותי או חברתי אחר ותוקפת אותו ממגוון כיוונים באמצעות טקסטים ספרותיים והגותיים שנכתבו עליו. כל תכנית מלווה במוזיקה רלוונטית ובראיונות עם אנשי רוח שמעשירים את הדיון
-
בשבח האחים והאחיות
בפרק התעסקנו באחים. בקשר הבראשיתי הזה מבית אמא ואבא. אנשים שאנחנו חולקים איתם קרבת דם ודמיון גנטי, שחונכו די כמונו ולפעמים הם קרובים ולפעמים כה שונים
-
להיות פליט
"אף אחת לא עוזבת בית אלא אם הבית הוא לוע של כריש" כותבת ורסאן שייר, פליטה מסומאליה שחיה באנגליה. בפרק התעמקנו במצב הפליטות של מי שברח או גורש מביתו
-
הכל יגליד מלבד הגעגוע
"איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית, והבית איננו?" כתב אבות ישורון. ייתכן מאד שזה נקרא געגוע: תשוקה להיות קרוב למקום או לאדם שנפרדנו ממנו. בזה עסקנו בפרק
-
אני מנסה לכתוב את דרכי החוצה
הפרק הוקדש לספר "קרקעית חיינו" של המשוררת האמריקאית שרון אולדס שכותבת שירה חשופה ומהפנטת על הנושאים הכי נפיצים: אמא, אבא, מין, משפחה, אהבה, חיים ומוות
-
"איך לשאול את כל זה ללא אלימות?"
"מי יכול לנחש, לפני שהשתתף במלחמה ממש, כל מה שיש בנשמה המלוכלכת של בני האדם?" כתב הסופר לואי-פרדינן סלין. בתכנית התחקינו אחר שורשי האלימות האנושית
-
לא טוב היות האדם לבדו
"בדד בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום" שר זוהר ארגוב. פורטיס וסחרוף עונים לו: "מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך היא דבר נדיר". בחנו מה זה להיות לבד