מפלגת המחשבו‪ת‬ Beit Avi Chai

שתי מהפכות גדולות, שהתרחשו בחברה החרדית בזמנים ובמקומות שונים, התחברו זו לזו על אדמת ארץ ישראל והולידו את ״המודל המוזר״ – שמאפשר לחרדים להיות תלויים כלכלית באותה החברה שהם מבקשים להתבדל ממנה. 

בפרק הקרוב נחזור לרעיונות ולהתפתחויות ההיסטוריות שהולידו את הקשר הפרדוקסלי בין החרדיות לציונות, ונשאל האם הוא ישרוד את השינויים הדמוגרפיים המתחוללים כעת.

מהו הספר של ״עם הספר״? השאלה הזו, שהתשובה עליה נדמת לנו כמעט מובנת מאליה, עוררה פולמוס רעיוני סוער בין החרדים לחילונים בימיה הראשונים של המדינה, כזה שמוסיף לחיות ולהשתנות עד ימינו.
בפרק הקרוב נשרטט קווים לדמותו של הקרב האינטלקטואלי בין הציונות לחרדיות, ונשאל מה קרה כשהחלוצים הגיעו לארץ ישראל כדי לברוח מהגלותיות – ופגשו שם את הגלותיות בכבודה ובעצמה.

כיצד הפכה אדמה אחת למגנט לגרסאות הכי רדיקליות של היהדות? מדוע דווקא החרדים שסברו ש״חדש אסור מן התורה״ מצאו את עצמם חיים לצד החלוצים שחשבו ש״כל עבר קובר את ההווה״?

בפרק הקרוב נחזור אל רגעי ההולדת של השבר הציוני-חרדי, ונעמיק בשורשים הרעיוניים שעומדים בבסיס ההתנגשות החזיתית שאנחנו חווים כעת.

רעידת האדמה של השבעה באוקטובר טשטשה חלק מקווי השבר שקרעו את החברה הישראלית במשך עשורים, ושרטטה קווי שבר חדשים, עמוקים ומהותיים לא פחות מאלה שקדמו להם. במיני־עונה החדשה של ההסכת נצלול אל קו השבר המרכזי שניצב בפנינו: השבר הציוני-חרדי, שנטען במלחמה במשמעות הרת גורל.

בפרק הראשון בעונת ״חרדים״ נחזור לפרשנות המכוננת של הרמב״ם בכדי לבחון את האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה, ונשאל האם אפשר להקשיב רדיקלית גם כשמדובר בסוגייה כל כך גורלית וטעונה.

אחרי תשעה ירחי מריבה שבהם נאבקנו על השאלה "מי אנחנו", אנחנו מתבוננים בה מחדש בעיצומה של הלחימה. כיצד המלחמה שינתה את התשובה שאנחנו מעניקים לשאלה הזו? ואיך כל זה קשור לדילמה העתיקה שעמה מתמודד התמנון האיראני?

בפרק האחרון לעונה נתבונן בהיבטים הרגשיים והפוליטיים של ההיברידיות הישראלית, ונעמיק בקשר שבין הקיטוב הפוליטי לבין המלחמה, שמתבטא גם בקשרים הרעיוניים שבין שתי העונות האחרונות של ההסכת.

התשובה לשאלה ״מי אנחנו?״ נשמעת אמנם כמו סוגיה פנים-ישראלית, אבל כשחושבים על זה לעומק מגלים שיש לה משמעות גאו-פוליטית מרחיקת לכת. בכדי להעמיק בשאלה הזו, נבחן בפרק הקרוב כיצד הלאומיות הישראלית משתקפת מנקודת מבט מערבית, מנקודת מבט מזרח תיכונית,  ואפילו מנקודת המבט של הגר.

דרך בחינה של הזוויות הללו, נעמיק ב״ראשית הצירים״ הישראלית – בנקודת המפגש שבין הציר היהודי לדמוקרטי, ונשאל מה המשמעות של הזהות הזו בזירה הבינלאומית