עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi רשת עושים היסטוריה

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה.
תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות.
אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר.
האזנה נעימה,
רן

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים.
ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה של
רצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכה
שלושים שנה.
האזנה נעימה,
רן

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?
כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל?
האזנה נעימה :-)
רן

בחודשים שלפני המילניום החדש הזהירו טורי הפרשנות בעיתונים מתקלת תוכנה שעלולה לפגוע בכמעט כל המחשבים בכדור הארץ, ומאיימת לפגוע באורח אנוש בתשתיות בהן אנו תלויים. נבואות זעם אלה לא התגשמו – אך האם פירוש הדבר שסכנה דומה לא צפויה לנו בעתיד? ייתכן ותופתעו לגלות את התשובה. האם אתם מוכנים לבאג 2038?…