15 episodes

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות.

באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו"ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים.

מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה.

אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו?

*****

אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה.

לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה.

אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה.

מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה.

תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו

שנקל - פודקאסט כלכלי בהנחיית עידן ארץ ורועי שוורץ תיכו‪ן‬ Idan Eretz and Roy Schwartz Tichon

    • Business
    • 5.0 • 8 Ratings

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות.

באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו"ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים.

מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה.

אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו?

*****

אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה.

לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה.

אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה.

מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה.

תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו

    האוצר נגד הביטחון - חוק ההסדרים חלק י' - פרק 14

    האוצר נגד הביטחון - חוק ההסדרים חלק י' - פרק 14

    אחד הקרבות המשמעותיים ביותר בתקציב המדינה הוא הקרב בין משרד הביטחון למשרד האוצר. מצד אחד טובי הטנקים, המטוסים והספינות שהאנושות יכולה להציע ומהצד השני טובי המוחות הכלכליים שהאוניברסיטאות בישראל יכולות להציע. הפרק הנוכחי הוא הפרומו לקרבות התקציב בין שני הצדדים שילוו אותנו בתקופה הקרובה. אנחנו מקווים שברור בצד של מי אנחנו.


     


    בפרק עסקנו בנושאים שונים הקשורים לביטחון ומשפט - שקיפות בתקציב הביטחון, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש ואיך להוריד את העומס על מערכת המשפט (אתם ידעתם כמה הקלדת הפרוטוקול מעכבת משפטים בישראל?). 


     


    זהו הפרק ה-14 בפודקאסט והעשירי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים. הפרק עברנו מטיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 לטיוטת חוק ההסדרים 2021. חוק הסדרים ארוך יותר ושאפתני יותר עם הרבה יותר רפורמות חיוניות. בסדרת חוק ההסדרים אנחנו דנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה העולים בחוק ההסדרים מפרספקטיבה כלכלית.


     


    לטיוטת חוק ההסדרים 2021 לחצו כאן.



    לטיוטת חוק ההסדרים 2020 לחצו כאן.


     


     בפרק בדקנו את האפשרות להקליט באמצעים חדשים, ככל הנראה האיכות מעט נפגעה, ועמכם הסליחה :)



    הפרק הוקלט ב-12.07.2021.

    • 1 hr 19 min
    מה הם רוצים מההייטק? - חוק ההסדרים חלק ט' - פרק 13

    מה הם רוצים מההייטק? - חוק ההסדרים חלק ט' - פרק 13

    בפרק זה דיברנו על תכניות הממשלה למו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, ענפים שונים, אך מבחינת הממשלה כולם קשורים באופן ישיר או עקיף להייטק. עסקנו בשינויים המוצעים בחוק ההסדרים, אך בעיקר בשאלות שמטרידות את כולנו - האם תלמידי הכולל דומים לסטודנטים למדעי הרוח? האם הממשלה צריכה להשקיע בהייטק? בריחת המוחות, אמת או פיקציה?


    זהו הפרק ה-13 בפודקאסט והתשיעי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית.



    לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן.




     הפרק הוקלט ב-02.05.2021.

    • 1 hr 21 min
    כמה מיסים אנחנו משלמים - פרק 12

    כמה מיסים אנחנו משלמים - פרק 12

    אנחנו משלמים המון כסף למדינה: מס הכנסה על המשכורת, מע"מ על המוצרים, בלו על הדלק והאלכוהול, ומס חברות ומכסים בעקיפין דרך יוקר המחיה. יש המון סוגי מיסים בישראל, עם השפעות שונות, מגוונות ולעיתים סותרות. פעמים רבות דווקא המיסים ה"פופולריים" הם המזיקים ביותר, והשנואים ביותר הם היעילים. על זה נדבר בפרק, שאינו חלק מסדרת חוק ההסדרים, אלא נועד לעזור לכם לעשות סדר במיסים בישראל.


     


     הפרק הוקלט ב-30.03.2021.

    • 1 hr 32 min
    התכנית הכלכלית של בנט ולפיד - פרק 11

    התכנית הכלכלית של בנט ולפיד - פרק 11

    לסיעות הממשלה ה-36 יש מעט מן המשותף בתחום המדיני, בדיוק מהסיבה הזו הרבה מאוד מההסכמות ביניהן הן בתחום הכלכלי. בפרק הזה אנחנו צוללים להסכמים הקואליציוניים ומנתחים את החזון של הממשלה החדשה לניהול מדינת ישראל.



    לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים.


     


     הפרק הוקלט ב-14.06.2021.

    • 1 hr 43 min
    למה הדירות כל כך יקרות פה? - חוק ההסדרים חלק ח' - פרק 10

    למה הדירות כל כך יקרות פה? - חוק ההסדרים חלק ח' - פרק 10

    בפרק זה דנו על מצב הנדל"ן בישראל ועל הסיבות הרבות מאוד (מאוד) לכך שאין כאן מספיק בנייה חדשה, מה שגורם למחירי הנדל"ן להיות כל כך יקרים ואיך אפשר לשנות זאת.


    זהו הפרק העשירי בפודקאסט והשמיני בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית.



    לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן.




     הפרק הוקלט ב-22.03.2021.

    • 1 hr 2 min
    המגזר החרדי וירקות אחרים - חוק ההסדרים חלק ז' - פרק 9

    המגזר החרדי וירקות אחרים - חוק ההסדרים חלק ז' - פרק 9

    הפרק התשיעי בפודקאסט והשביעי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית.



    בפרק זה דנו על שירות לאומי, על היתרונות בו ובעיקר על החסרונות. המשכנו לדיון קצר על המגזר החרדי, מלכודת העוני שהוא נמצא בה, השפעת המגזר על הכלכלה והיכולות המדהימות של נציגיו בכנסת, משם עברנו לדון בפעוטונים וברגולציה המכבידה שהם כפופים לה.



    לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן.




     הפרק הוקלט ב-01.03.2021.

    • 40 min

Customer Reviews

5.0 out of 5
8 Ratings

8 Ratings

Top Podcasts In Business