תשאלו אותי אוטיז‪ם‬ אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם

רוב הציבור, הנוירו-טיפוסי הלא אוטיסטי, מתנהל לו בעולם מתוך כמה שכבות. בהתאם לחוגים ולסביבה החברתית שבה הוא נמצא, הוא בוחר את מידת החשיפה שלו, כשהוא מסתיר ומגלה את עצמו לפרקים. המנגנון הזה כל כך שונה מהכנות האוטיסטית, שבמקרים רבים אינה מצליחה לזהות את השכבות השונות, ומתפרשת כתפישה ילדותית. בפרק הזה משוחחת ארנונה זהבי עם בני ווקספרס, שמלמד שלא מדובר בחיסרון, אלא ביכולת מופלאה לייצר שיח אותנטי שמאפשר מפגש אמיתי בין אנשים.



מנחה: ארנונה זהבי

אורח: בני ווקספרס

הפקה: רז חסון, KeyPod

לאורך הפרקים האחרונים כבר למדנו לא מעט דברים מנשים ואנשים אוטיסטים. על החוויות שלהם כשונים, כמי שחיים בחברה שלא מותאמת עבורם. אבל גם הגוון האוטיסטי הוא לא חד-גוני, אלא כולל מגוון רחב של זהויות. בין השאר גם הומוסקסואלים, א-בינאריים, טרנסג׳נדרים וקווירים, ששכיחותם בקרב מי שמאובחנים כאוטיסטים כבר הוכחה מחקרית כגדולה ביחס להיקפה באוכלוסייה. בפרק הזה מארחת ארנונה זהבי את איתמר אבין, אוטיסט.ית המנחה את קבוצת "על שני הרצפים" במרכז הגאה בתל אביב ואקטיביסט.ית לזכויות להט"ב ואוטיזם. יחד הם מדברים על האתגרים הנוספים שבהם נתקלים חברי הקהילה, וגם על הקשר ההיסטורי שבין טיפולי המרה לטיפול באוטיסטים.



מנחה: ארנונה זהבי

אורח.ת: איתמר אבין

הפקה: רז חסון, KeyPod

אצל אנשים אוטיסטים, המוח פועל באופן ייחודי, ולכן גם הנפש. כל בני האדם פוגשים את העולם באמצעות החושים. אבל לנו, האנשים הטיפוסיים הלא אוטיסטים, יש יכולת לתפוס דברים בהתאם למשמעות החברתית הרחבה שלהם. מה שמאפשר לנו להבין ולהרגיש נוח במצבים רבים ומגוונים.

אנשים אוטיסטים קולטים הרבה מאוד מצבים כהצפה, כ'יותר מדי'; יותר מדי רעש, יותר מדי אנשים, יותר מדי שכבות של מידע. ככל שנקשיב להם יותר, נבין עד כמה זה לא נוח להם. בפרק הזה מארחת ארנונה זהבי את יובל טליאנסקי, בת 18, שמדגימה את ההבדל התהומי שהיא חווה בין המרחבים שמותאמים אליה. עבורה זה הבית והמשפחה, לבין כל מה שבחוץ. שם הרבה יותר קשה לה להרגיש נוחות, ביתיות ורוגע.



מנחה: ארנונה זהבי

אורחת: יובל טליאנסקי

הפקה: רז חסון, KeyPod

רובנו נוטים לתפוס אוטיסטים כמי שהגיעו לעולם עם קושי מובנה, שילווה אותם לאורך כל חייהם. אך ככל שנכיר טוב יותר אנשים וילדים אוטיסטים, נגלה ונבין שרבים מאותם קשיים נובעים למעשה מהקושי שלנו – הטיפוסיים – לקבל את המיוחדות ואת השונות שלהם. בפרק הזה מארחת ארנונה זהבי את מוחמד מג'דוב, סופר ומאייר קומיקס, אוטיסט, בן 24, שמתאר ביצירתיות וברגישות מופלאה כיצד הוא נאבק מדי יום על זכותו להיות שווה בין שווים.



מנחה: ארנונה זהבי

אורח: מוחמד מג'דוב

הפקה: רז חסון, KeyPod

אם נתקלתם בעבר בהגדרה 'נוירוטיפיקלי' או 'נוירוטיפוסי', כנראה שהיא עלתה בהקשר לאוטיזם, משום שהיא מאפיינת את מי שאינו אוטיסט. מאחר ומרבית האנשים בעולם הם נוירוטיפיקלים, העולם מוכוון בעיקר עבורם. בשיחה עם ארנונה זהבי, מספק תמיר גבאי, מרפא בעיסוק ואוטיסט בעצמו, הצצה לאתגרים ולמאמץ הנפשי שמעסיק אותו ואוטיסטים רבים מדי-יום, בניסיון להשתלב בחברה שלא מגלה די נכונות וסבלנות מספקת למי שמגוונים נוירולוגית.


מנחה: ארנונה זהבי

אורח: תמיר גבאי

הפקה: רז חסון, KeyPod

לכולנו יש רעיונות ורצונות, אבל ילד עם אוטיזם נוטה לעתים להיבלע לחלוטין בתוך רעיון שלו, ולו רק משום שבאותו הרגע אין בעולם שום דבר אחר מלבד הדבר הזה שהילד כל כך צריך ומתאווה אליו. הורה לילד כזה עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא נדרש לתווך עבורו את הפער שבין הרעיון למגבלות המציאות, ולייצר את הרצון הזה של ילדו כאפשרות קיימת בעולם, וזאת לעתים ללא כל הכנה מוקדמת. בפרק האחרון לעונה, משוחחת ארנונה זהבי עם רימון טובין, אבא של יובל בן 22, שמנסה בכל פעם מחדש להוריד לבנו את הירח.