50 דקות | דני פרידלנד‪ר‬ tokz.co.il

מעין אדם - אחת שלא נשארים אדישים אליה, היא מעוררת אהבה או "באה לא בטוב" אבל הפרק הזה מפגיש אותנו עם מעיין בנימים העדינים, של מי שהיא, ובעיקר עושה לאהוב עוד יותר את הילדה, שבאה מה"שכונה" בפריפריה ופרצה בעבודה קשה, מרפקים ושאפתנות אל לב המיינסטרים של הטלוויזיה, העולם הדיגיטלי ובימים אלה גם לעסקים ולהצלחה כלכלית שהיא בנתה.השאפתנות, הצורך להיות חלק מכולם וגם להיות ייחודית ומיוחדת, לא ב"אמצע" עם כולם. דווקא בקצוות. בהצלחה, בהישגים.מעיין מגיעה לפרק אישי וחשוף, רגע לפני לידה של הילדה השנייה שלה ושל בן זוגה, 8 חודשים מאובדן אחותה, מפל ז"ל, שנרצחה, במסיבה ברעים בשבעה באוקטובר.מתאבלת, כועסת על האחראים והאשמים, שלא לקחו אחריות.שמה בצד, מנסה להמשיך, ולהביא לעולם שלה חיים חדשים.על הדרמה של למצוא מקום, להיות חלק, לקבל אישור מבחוץ, כשהסיפור האמיתי (כמו אצל כולנו...) הוא לקבל את עצמך ולאשר את עצמך מבפנים.
---------------------------------
לערוץ ה-WhatsApp לעדכונים על תוכניות ופרקים חדשיםhttps://whatsapp.com/channel/0029VaJbVEBEKyZNRIOust1p
להפקת הפודקאסט שלכםוואטסאפ: https://wa.me/972504740040אתר: https://tokz.co.il/
TOKZ.co.il בסושיאליוטיוב: https://bit.ly/3MAv5XZטיקטוק: https://www.tiktok.com/@tokz.co.ilאינסטגרם: https://www.instagram.com/tokz.co.ilפייסבוק: https://www.facebook.com/tokz.co.il

ד"ר קרן אור חן "מומחית לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות" מגיעה לפרק חשוף, ומלא בפגיעות אמיצה. ומביאה את הסיפור של רבים כל כך מאתנו. של הילדה שבה, שרק רוצה, שיראו ויאהבו אותה, כפי שהיא ב"אמת". היא מגיעה לשיחה, של כעבור 25 שנות היכרות שלה ושל דני כ"מרצה" ו"סטודנט". מסירה את כל ה"עוצמה והמחשופים" ונחשפת בסיפור של ילדה ונערה מצטיינת ש"הוסללה" על ידי הורים שאפתניים, למסלול של מצטיינת בתיכון הריאלי בחיפה שהולכת ועושה "ברדק". על ההרסנות שלה, וה"צרות" שעשתה, כולל הפרעות אכילה קשות. זה פרק, שנוגע בבלבול העמוק של הרבה הורים, ילדים, של כולנו, בין להיות "מוערך" לבין להיות "אהוב". קרן, שמאז ותמיד, הצטיינה בלהיות מצטיינת, תעשה הכל כדי לזעוק, שקשה לה. מי שמע את הזעקה שלה? מי סלח לה? מי גינה אותה על האישה שהפכה להיות? ומי יצליח לעמוד בה? בפרק הזה עולים הקשיים שלה והקשיים של דני מילדות. שני "מצליחנים", לפחות, כפי שהם נראים ונתפשים, שכמו זועקים, "תראו אותי, תאהבו אותי..." ועל כל תחבולות הנפש של שניהם, לזעוק "אבל, על מי שאני באמת!". כמה מבחני תיאוריה בנהיגה קרן היתה צריכה להיכשל? כמה טסטים בנהיגה דני "בחר" שלא לעבור, ואיך כמעט הצליחה להיות מורחקת מתואר ראשון בפסיכולוגיה, או במקרה של דני, להיכשל בבית ספר לרפואה, הפכו לקול הזועק של שניהם, שרק קיווה שמישהו יראה וישמע אותם, באמת. על הרגע, שהיא מחליטה להזניק את דני, המרצה האהובה והמצוינת שלו, מהתואר השני בפסיכולוגיה. היא הצליחה לראות אותו מבעד לכל המסכות, לסמן אותו כאיש ייחודי ואהוב, ולא רק כמצליחן. ומבלי לשאול אותו היא שלחה אליו את המטופלת הראשונה שלו אל הקליניקה הפרטית, שבכלל עוד לא היתה לו, ובעצם הכתירה אותו ל"פסיכולוג", הרבה לפני, שהוא העז לקרוא לעצמו ככה. אותו. והצליחה, כפי שרק מעטים במסע חיינו, לראות אותנו, להאמין בנו, לסלוח ולמחול לנו. ומי היו הדמויות שעשו משהו כזה עבורה, במסלול שלה? מי נתן לה "עוד הזדמנות"? ומי עומד בה ורואה אותה באמת, ובעיקר על הזוגיות עם ארז, שסוף סוף, מעניקה לה את השקט, ותחושת הבית וההרגשה, שהיא אהובה, כמו שכל כך מגיע לה.
---------------------------------
לערוץ ה-WhatsApp לעדכונים על תוכניות ופרקים חדשיםhttps://whatsapp.com/channel/0029VaJbVEBEKyZNRIOust1p
להפקת הפודקאסט שלכםוואטסאפ: https://wa.me/972504740040אתר: https://tokz.co.il/
TOKZ.co.il בסושיאליוטיוב: https://bit.ly/3MAv5XZטיקטוק: https://www.tiktok.com/@tokz.co.ilאינסטגרם: https://www.instagram.com/tokz.co.ilפייסבוק: https://www.facebook.com/tokz.co.il

לייזה פאנלים מגיעה להתארח. אורחת, שדני ממש אוהב, ובעצם עד עכשיו, לא הבין למה? ובעיקר לא הבין מה כל כך מחבר ביניהם. ״לייזה פאנלים״ באה לשיחה חשופה ו"בלי מכסים", רק סירים פתוחים ומבעבעים, עם אוכל וריחות של בית. פרק בו לייזה ודני, שניהם, מספרים ונוגעים ב"לבד" שלהם. מסתבר ששניהם היו בתקופת השרות הצבאי שלהם, "חיילים בודדים". לייזה מספרת, שהיא, בעצם מאז, נותרה ״חיילת בודדה״. על הורות, על בית ומטבח. ועל הכאב שבהתפרקות המשפחה, ובעזיבתם של הילדים את הקן. וכיצד לייזה תמיד עם צלחת עמוסה באוכל שלה, מצליחה להביא את ילדיה הגדולים חזרה למטבח, ולהחזיר אותם קצת הביתה. ולמה דני מרגיש, שכבר לא יצליח להעמיד יותר ארוחות שבת. ולייזה לא תוותר לו כל כך בקלות. אישה עם גלאם, שעושה פאנלים. הפרק הוקלט בבוקר יום השואה, כשהצפירה של הבוקר, מאיימת לתפוס אותם לא מוכנים שם, ומהווה סיום מחייב להקלטה. דני נזכר, רגע לפני שהם יוצאים החוצה, לעמוד דום, מה הוא עשה כילד בן חמש, כששמע את האזעקה הראשונה בחייו בפרוץ מלחמת יום כיפור. אזעקות וצפירות, שמגדירות את הישראליות של כולנו.
 
לערוץ ה-WhatsApp לעדכונים על תוכניות ופרקים חדשים
https://whatsapp.com/channel/0029VaJbVEBEKyZNRIOust1p
להפקת הפודקאסט שלכם
וואטסאפ: https://wa.me/972504740040

אבי בוסקילה ושמרי סגל, בפרק הזוגי הראשון בפודקאסט הזה. במפגש זוגי עם דני, על קשר וזוגיות אצל גייז ובכלל. איך זה דומה לאהבה של סטרייטים, במה זה שונה (משתפים בגדים ולא נעליים) על קינאה על לתת מרחב, ובעיקר איך האהבה של כולנו סטרייטים ולהט"בים אי אפשר לשלוט על הזמן. החיים, כבר הבנו, יסתיימו (למרות שאת אבי, המוות לא יתפוס לא מוכן, אף פעם) ואנחנו מכחישים בכל רגע את המוות (את זה למדנו כבר מאז הקורונה וההפתעה של השביעי לאוקטובר) אין לנו הרבה שליטה על מה יקרה מחר, ואם בן הזוג יישאר ואם הוא יהיה נאמן. האם זה קל יותר להיות בזוגיות עם מישהו שהוא מאותו המין? מסתבר, שגם אצל שני גברים, יש מלא הבדלים. בפרק מלא הומור, שמביא תמונה כנה על אהבה, על היופי שבה וגם על הקשיים שלה. שלושה גברים גייז, מדברים על אהבה ועל זוגיות. אחרי, שכבר למדו משהו על אהבה, על החיים ועל פרידות.

יוסף חדאד, הוא בחזית ההסברה שלנו מאז השבעה לאוקטובר. ערבי ישראלי נוצרי, שנולד בחיפה וגדל בהמשך בנצרת, התגייס לגולני והיה שם לוחם ומפקד ונפצע קשה. מאז השתקם בגוף ובנפש, והוא מביא סיפור מרתק של המורכבות של להיות ערבי וישראלי, שנלחם על הבית, על להרגיש בבית, ולעשות שיהיה פה בית לכולנו.יוסף הסוער, הרגשי הטוטאלי, מגיע לשיחה אישית חשופה ומלאת כנות. והמפגש בינו ובין דני, מרגש ולרגעים כואב. שני ישראלים, האחד ערבי והשני גיי, שיודעים מה זה להרגיש בחוץ, וכמה זה לא פשוט להילחם על מקום ועל שייכות.

יקי שגיא, פסיכולוג קליני ואיש של מילים, כתיבה ורגש, בשיחה פתוחה, חשופה וכנה. הוא מגיע לשיחת גברים מרגשת, בין שני גברים מטפלים. מחשבות על הזמן, על הסופיות שלו, על סיומה של הילדות שלנו והרבה על זמן בהורות ועל גדילתם המהירה של ילדינו ("זמן הגור" במילותיו של יקי). על זמן בטיפול, על גבריות והאם קל לגברים להתמקם במקצוע טיפולי (מקצוע שנחשב רגשי, רחמי ונשי). ועל המוות, הנבילה והקמילה הבלתי נמנעת שלנו ושל הטבע. שיחה על גידול ילדים, על אבהות, מטפלים ומטופלים. על פרחים ונבילתם, בעיקר על טוליפים צהובים. או כפי, שיקי אומר במילותיו שלו, שהן קצת שירה, על ה״התמעטות״ . זה פרק, שיש בו הרבה אהבה. וגם קצת על מטפלים, ועל הקושי היומיומי בעבודתם, שקשורה בפרידות כמעט בכל שעה טיפולית. וכיצד מטפלים נשמרים מלתת לנפשם להיטלטל בין קרבה למרחק.