24 episodes

המטרה של הפודקאסט היא לנהל דיונים מעמיקים על שלל נושאים בתחום החברתי, כלכלי, פוליטי, פילוסופי, מדעי, וכל נושא חשוב אחר. אני אשתדל לארח אנשים מעניינים, עם דגש על מומחים, בעלי רקע מקצועי או אקדמי רלוונטיים לנושא השיחה. מטרה נוספת, אישית שלי, היא לנסות להינות מהחוויה של לשנות את דעתי. אני מחפש ללמוד דברים חדשים שיגרמו לי לשנות את ההסתכלות שלי על העולם, ומזמין אתכם להצטרף לחוויה.

דיוני שכל - פודקאסט Shoval Tirman

    • Education

המטרה של הפודקאסט היא לנהל דיונים מעמיקים על שלל נושאים בתחום החברתי, כלכלי, פוליטי, פילוסופי, מדעי, וכל נושא חשוב אחר. אני אשתדל לארח אנשים מעניינים, עם דגש על מומחים, בעלי רקע מקצועי או אקדמי רלוונטיים לנושא השיחה. מטרה נוספת, אישית שלי, היא לנסות להינות מהחוויה של לשנות את דעתי. אני מחפש ללמוד דברים חדשים שיגרמו לי לשנות את ההסתכלות שלי על העולם, ומזמין אתכם להצטרף לחוויה.

    פרק 23 - עבודה ודעה קדומה - שיחה עם יונית ואיתי

    פרק 23 - עבודה ודעה קדומה - שיחה עם יונית ואיתי

    יונית (שם בדוי) היא עובדת לשעבר בתעשיית המין, והיא אחת המנהלות של עמוד הפייסבוק הישראלי When She Works, שנותן במה לעובדות בתעשייה. היא גם מהמקימות של "ארגמן - ארגון נשים עובדות בישראל", מתנדבת קבועה בארגון ואחת ממנהלות העמוד שלו בפייסבוק.מצטרף אלינו היום ידידנו מפרקים קודמים איתי קנדר, כצלע שלישית לשיחה.יונית סיפרה לנו את הסיפור האישי שלה, ואז עברנו לדבר על החוקים החדשים נגד זנות בישראל, ההשלכות הצפויות שלהם, ועל היחס של המשטרה לעובדות המין. דיברנו על הקשר בין זנות לסחר בנשים, על הסטיגמה של זונות וצרכני זנות, איפה עובר הגבול של חופש הפרט, ועוד רעיונות שקשורים לנושא הרגיש והשנוי במחלוקת של תעשיית המין.היה מרתק ביותר. אתם מוזמנים לעקוב אחרי העמוד When She Works בפייסבוק, ולקרוא בעצמכם את הסיפורים והוידויים המעניינים שעולים שם.[TRUNC]הפניות:עמוד פייסבוק When She Works, פוסט לדוגמה שממחיש את הבעיתיות של אכיפה משטרתית.עמוד פייסבוק ארגמןאיתי קנדר - אתר הבית, דיאלוג פתוח ישראל (דפ"י)חוק איסור צריכת זנות, ויקיפדיההצהרה של GAATW (הארגון העולמי נגד סחר בנשים) לגבי דה-קרימינליזציההסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל של משרד הרווחה והשירותים החברתייםמאמר של אמה גולדמן - "הסחר בנשים" / סיכום המאמר בעבריתכתבה ב-ynet על גלי כהן - חשפניות יוצאות מהארון וקוראות: די לסטיגמהמאמר של הדס צור - זירת הזנות בתל ברוך - מרחב של מוסר חלופי בשולי העיר ה"נקייה"

    • 1 hr 1 min
    פרק 22 - גבולות הגזרה של הליברליזם - שיחה עם עידן ארץ

    פרק 22 - גבולות הגזרה של הליברליזם - שיחה עם עידן ארץ

    עידן הוא פעיל ואחד ממייסדי תנועת חופש לכולנו, הפועלת לקידום ערכי חופש הפרט והשוק החופשי בישראל. הוא כותב עצמאי של פוסטים ומאמרים על הנושאים האלו, הוא סטודנט לכלכלה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, וגם עובד ככלכלן במשרד ליעוץ אסטרטגי. כל זה, והוא רק בן 24.אנחנו דיברנו על הגבולות המוסריים של הליברליזם. על שכר המינימום, על מערכות הבריאות והחינוך הממלכתיות, על זכויות ילדים במדינה בלי התערבות ממשלתית, וגם - האם לעיתים זה מוסרי לכפות ליבלרליזם על חברות אחרות?היה לי מרתק מאוד, ואני בטוח שיהיה גם לכם. אם אתם עוד לא עוקבים אחרי עידן בפייסבוק, רוצו ועשו זאת עכשיו, ואם הפעילות שלו חשובה לכם, תשקלו לתרום לו בפטראון. אני אצרף לינקים להכל כמובן, וכן מקורות לכל מיני דוגמאות שעלו במהלך הפרק.[TRUNC]הפניות:עידן דה ארץ - פייסבוק, פטראוןחופש לכולנו - פייסבוקפודקאסט "המשחק הגדול" - סדרת "קיסר אדום"מילת נשים במצריםמאבק בין משרד האנרגיה למשרד המים במצריםפרידריך בסטייה - ויקיפדיהמגמות של חילון בארצות ערבכשבוריס ילצין ביקר בסופר אמריקאימשלוחי כוננים ניידים לצפון קוריאה - כתבה, פרויקט Flash Drives for Freedomפוסט משעשע של The Oatmeal על קולומבוספוסט של עידן - למה אנחנו צריכים מיליארדרים?השפעת גובה קצבאות הילדים על פריון הילודהמילטון פרידמן - קפיטליזם וחירות (ספר), הרצאה ביו-טיוב על תפקיד הממשלה בחברה חופשיתתיקון:זה היה בוריס ילצין שביקר בסופרמרקט אמריקאי, ולא גורבצ'וב כפי שנאמר.

    • 1 hr 47 min
    בלוג 1 - על מדינות מפותחות ומתפתחות

    בלוג 1 - על מדינות מפותחות ומתפתחות

    החלוקה של מדינות למפותחות ומתפתחות היא מיושנת ומזיקה, והגיע הזמן לעדכן את ההגדרות שלנו.כבר דורות שנהוג לחלק את מדינות העולם למדינות מפותחות ומתפתחות. השם "מדינות מתפתחות" אף נחשב ליותר פוליטיקלי קורקט מהשם "מדינות עולם שלישי", וכך גם אותי לימדו להגיד בבית הספר. באופן כללי, חלוקה לשתי קבוצות היא קלה וברורה, היא עוזרת לנו לסדר את הדברים בראש, ולכן הנטיה שלנו לחלוקה כזאת היא מובנת. אחת הדרכים לחלק מדינות למפותחות ומתפתחות היא לפי רמת הילודה הממוצעת. הגרף הראשון, שנלקח מהאתר הנפלא Gapminder, מציג את כמות הלידות הממוצעת לאישה, אל מול אחוז הילדים ששורדים עד גיל 5, ומהסתכלות בו אפשר להבין מאין החלוקה הקלאסית באה. בגרף רואים בבירור שני מקבצים של מדינות - כאלו עם ילודה גבוהה וכן תמותת פעוטות גבוהה, ומדינות עם ילודה נמוכה ותמותת פעוטות נמוכה - מדינות מפותחות ומתפתחות[ELLIP].אבל מה, הגרף הוא מ-1965!אם נסתכל על הגרף המעודכן, משנת 2017, נראה שהתמונה השתנתה מאוד. הילודה ברוב המדינות ירדה משמעותית, וכן חלה ירידה ניכרת ביותר בתמותת הילדים עד גיל 5. המסקנה היא ברורה - החלוקה של מדינות למפותחות ומתפתחות היא כבר לא בתוקף, ועלינו למצוא חלוקה שימושית יותר אם אנחנו רוצים לתפוס את התמונה בצורה יותר מדוייקת.בספרו Factfulness, יוצא הרופא והסטטיסטיקאי הנס רוזלינג כנגד החלוקה הישנה. לטענתו, השימוש במושגים כמו מפותחות ומתפתחות, עשירים ועניים, "אנחנו" ו"הם" הוא בעייתי, בעיקר כי הוא מתעלם מההישגים המשמעותיים והמגוונים של אותן מדינות "מתפתחות" בעשורים האחרונים, ומקבע בראשינו תמונה של העולם שאינה נאמנה למציאות.רוזלינג מציע חלוקה חדשה ויותר שימושית - חלוקה לארבע רמות, לפי הכנסה יומית.רמה 1: כמיליארד אנשים נמצאים ברמה הזאת בעולם היום, והם מרוויחים פחות מ-2$ ליום*. הם הולכים על האדמה יחפים, מבשלים על אש פתוחה (כדוגמת מדורות), מובילים מים בדליים וישנים על האדמה. אין להם יכולת לרכוש מזון ואין להם גישה לשירותי רפואה. אנשים ברמה הזאת תמצאו במדינות כמו מדגסקר, נפאל ולסוטו.רמה 2: כאן נמצאת רוב אוכלוסיית העולם, כ-3 מיליארד איש, והם מרוויחים 2-8$ ליום*. ייתכן שיש ברשותם רכוש בסיסי כמו אופניים, מזרן או כירת גז לבישול בבית. מחלה קשה יכולה לגרום להם לבזבז את כל רכושם על טיפול רפואי, ולהחזיר אותם לרמה 1. אנשים ברמה הזאת תמצאו במדינות כמו בנגלדש, סין, זמביה וניגריה.רמה 3: כשני מיליארד אנשים נמצאים ברמה הזאת בעולם היום, והם מרוויחים 8-32$ ליום*. יש להם גישה למים זורמים, ייתכן שיש ברשותם קטנוע, והארוחות שלהם ע

    • 7 min
    פרק 21 - בין מדע למדיניות - שיחה עם ד"ר שי פליישון

    פרק 21 - בין מדע למדיניות - שיחה עם ד"ר שי פליישון

    שי הוא האיש מאחורי העמוד והבלוג "רדיקל חופשי" - בלוג ספקני על מדע, טכנולוגיה ומדיניות.הוא מנהל את מרכז ביו ירושלים, לפיתוח עסקי של תעשיית מדעי החיים בעיר. לפני כן הוא לקח חלק בתוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, אשר מציבה חוקרים ומדענים כיועצים מדעיים במשרדי המדינה. את הדוקטורט שלו בביולוגיה מולקולרית הוא קיבל ממכון ויצמן.שי ואני דיברנו על המסלול שלו, עבודתו במשרד הכלכלה ובמרכז ביו ירושלים, על פעילותו בתחום ההסברה של הנדסה גנטית, ועל החשיבות של כל אלו. דיברנו על שניים מהרעיונות המקוריים ששי העלה לאחרונה בבלוג שלו: הראשון - על הקשרים בין האקדמיה לתעשיה, והיתרונות והחסרונות של העמקת הקשר הזה וטישטוש הגבול; והרעיון שני - לגבי אירגוני הסביבה לדורותיהם, על הבעיות בגישה הנוכחית שלהם, והצעה לגישה חדשה להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שעומדים בפנינו. לקינוח, דיברנו קצת על קנאביס וסרטן, כי למה לא?אתם מוזמנים לעקוב אחרי "רדיקל חופשי" בפייסבוק, כדי להתעדכן בהגיגים של שי על הנושאים האלו ואחרים.[TRUNC]הפניות:מרכז ביו ירושליםתוכנית ממשקמכון המחקר מיגלהאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבהשרשור התכתבות עם גיא לרר, בפוסט של לינוי בר-גפןמקרי מוות ליחידת אנרגיהחיות כיס פרק 117 - על בעיית פריון העבודה בארץתשובה לשאילתה של ח"כ מיכל רוזין למשרד החקלאותפודקאסט Planet Money - פרק 926 - על הבעיות עם מיחזור

    • 1 hr 47 min
    פרק 20 - אקלים של ספק - שיחה עם פרופ' יונתן דובי

    פרק 20 - אקלים של ספק - שיחה עם פרופ' יונתן דובי

    נושא הפרק הוא נושא לא פשוט - שינוי האקלים. הסיבה שהוא לא פשוט היא שיוני הוא מה שמכנים "ספקן אקלים", שמטיל ספק בכמות ההשפעה שיש לאנושות על האקלים, ועצם ההתארחות שלו פה בפודקאסט היא כנראה דבר שנוי במחלוקת. אז איך הגענו לפה? בסוף חודש מאי האחרון, פירסמו ניר חסון וצפריר רינת מאמר ב"הארץ" בשם "משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות". בתגובה למאמר הזה, יוני כתב מספר פוסטים בנושא, תחת ההאשטאג ‫#‏איך_נהייתי_ספקן‬, בהם הוא מתאר ב-8 חלקים את הכשלים, לדבריו, במאמר של חסון ורינת, תוך צירוף של מקורות וגרפים. אנחנו מנהלים את השיחה הזאת יום אחרי דיבייט שיוני השתתף בו, מול פרופ׳ דני רבינוביץ׳, שבין השאר כיהן במגוון תפקידים ניהוליים בגרינפיס. בית עלמא, המקום שאירח את הדיבייט, קיבל לא מעט פניות בנוגע לעצם הקיום שלו, מאנשים שטוענים שאין לתת במה לדעות כמו של יוני. משווים אותו למתנגדי חיסונים ואפילו ל-flat earthers - אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. אני ויוני מדברים קצת על הנושא הזה בשיחה עצמה, אבל אני רוצה להסביר קצת מדוע אני חושב שמדובר בהשוואות שווא. בראש ובראשונה מה שמאפיין בעייני את ספקנותם של קבוצות כגון מתנגדי חיסונים ו-flat earthers הוא החשיבה הקונספירטיבית. מהשיחה שלי עם יוני, ומהקריאה של הפוסטים וכתבת התגובה שהוא כתב ב"הארץ", זה מאוד רחוק מאיפה שהוא נמצא. הוא לא מאמין שיש קונספירציה גדולה שמטרתה לגרום לכולנו להאמין במשהו לא נכון, וגם לא ממש מטיל ספק באמינותם של החוקרים השונים, אלא יותר קובל על הפרשנות של המספרים במחקרים השונים. מעל הכל, הוא פתוח לשיחה ולדיון מתורבתים, כפי שהוא הוכיח בדיבייט ובפרק הנוכחי. מעבר לנושא שינוי האקלים, יש לו המון דברים חכמים להגיד על אנרגיה חלופית, על נושאים אחרים של איכות הסביבה ועל הכלכלה העולמית. אני מצידי השתדלתי לאתגר את יוני כמה שהצלחתי על נושא שינוי האקלים. חקרתי את הנושא והבאתי מספר נקודות שעוד לא ראיתי שאיתגרו אותו מולן, בטח שלא בדיבייט.אז מאזינים יקרים, אם אתם חושבים שטעיתי, שהייתי עדין מידי, או אם אתם רוצים להציע אורח שיביא את הצד השני של הסיפור הזה, זה הזמן שלכם - תכתבו לי בפייסבוק, תגיבו, אני אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד. עד אז, אני מקווה שתהנו מהשיחה שלי עם יוני, אני יודע שלי היה כיף מאוד.[TRUNC]הפניות:כתבות בהארץ -משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות - ניר חסון וצפריר רינתמשבר אקלים? אל תמהרו להאמין ל"הוכחות" - תגובה, של יונתן דובימכחישי משבר האקלים משקפים מציאות שאינה קיימת - תגובה לתגובה, של ניר חסוןסי

    • 1 hr 41 min
    פרק 19 - אם השלום לא יבוא עם יונה - שיחה עם עורב ישראל

    פרק 19 - אם השלום לא יבוא עם יונה - שיחה עם עורב ישראל

    עורב כיהן כיועץ במשרד ראש הממשלה תחת ממשלת נתניהו השנייה, ועובד כיום כסמנכ"ל שיווק בתעשיית ההיי-טק. הוא המחבר של הספר "איך להביס את שלטון הימין - המדריך לתעמולה הביטחוניסטית" שיצא לאור לפני מספר ימים. בקצרה, הספר מציג את הסטגנציה שבפוליטיקה הישראלית, ובפרט של מחנה השמאל, בתור בעיה שיווקית, ומציע פיתרון מאוד מעניין, בו אני ועורב דנים בפרק הזה. בתור חבר של המחבר, אני זכיתי לקרוא את הספר טרם צאתו לאור, וחיכיתי בסבלנות לרגע הנכון לקיים את הראיון הזה. הספר הזה מתאים לכל מי שהתייאש מהמצב המדיני בארץ, והתחיל לאבד את התקווה לשינוי; למי שרואה את עצמו כימין של ביטחון, ופחות של ארץ ישראל השלמה, או מי שרואה את עצמו כשמאל של פיתרון מדיני, ופחות של בצלם ושוברים שתיקה.[TRUNC]הפניות:עורב ישראל - פייסבוק, טוויטר, אתרלקניית הספר: איך להביס את שלטון הימין - המדריך לתעמולה הביטחוניסטית | מהדורה דיגיטלית

    • 56 min

Top Podcasts In Education

Listeners Also Subscribed To