רברס עם פלטפורמ‪ה‬ Ran Tavory && Ori Lahav

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 469 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-9 באפריל 2024. אורי ורן חוזרים לאט לקצב ומארחים את שי ילין לשיחה על איך מהנדסים תוכנה בחברות צעירות: Do & Don’ts של חברות שאולי רק עכשיו התחילו. שי מלווה לא מעט חברות כאלו - והוא גם מודרטור (בכנס האחרון) ומרצה ותיק בכנסי רברסים [How Scala promotes TDD ב-2013, Putting the 'D' in TDD ב-2015 ו-You (probably) Don't Need Global State Management ב-2022] וגם מארגן של כנסים אחרים.01:40 רקע על שי ותנועת הזמישות(רן) אז שי - כמה מילים עליך? ספר לנו עליך . . .אז אני שי. בשלוש וחצי השנים האחרונות עמצאי, כשאני מחלק את הזמן שלי בין שלושה תחומים עקריים בחיים  שלי:יש לי שני ילדים - תום ואדם.אני עושה מוזיקה, בכל מיני קונסטלציות - חלק מהן יותר וחלק מהן פחות מצליחות מבחינה מסחרית ועסקית.ורוב הפרנסה שלי מגיעה מייעוץ לסטארטאפים וחברות שהן כבר לא סטארטאפים, או שהיו סטארטאפים או בדרך להפוך מסטארטאפים למשהו יותר מסודר . . .ובעצם, אני נותן שירותים לחברות שהן סטארטאפים או חברות שהן מיושבות יותר, של איך בונים מערכות וארגונים שקל לעשות להם שינויים.בעצם, אנחנו רוצים שגם . . .  ככל שהחברה יותר צעירה, שגם נוכל לעשות שינויים לקוד, ל-Codebase, לתשתיות - וגם לארגון עצמו, בצורה יותר קלה.אנחנו רוצים גמישות, אנחנו רוצים פחות נוקשות - כי אנחנו עדין לא יודעים איך המערכת צריכה לראות, מהן הבעיות שנתמודד איתן, ואיך הארגון צריך להיראות ומה הבעיות שנתמודד איתן.וחלק ממה שמייחד את מה שאני עושה זה שאני עובד גם עם מנהלי פיתוח וגם עם מהנדסים.עם מנהלי פיתוח אני עושה יותר Mentoring וארכיטקטורה ותכנון של בניין הכוח.ועם עם המהנדסים אני עושה יותר דברים כמו Pair Programing ו ו-Code Reviews ו-Design-ים.ואז בעצם אנחנו נותנים מענה הוליסטי לאיך שאנחנו יוצרים ארגונים ומערכות שהם גמישים ושהם ניתניםלשינוי בקלות. (רן) כן, כמובן בתוך הנחה שסטארטאפ בדרך כלל “Doesn't know $h!t”, הוא לא יודע . . . כל מה שהוא יודע זה אולי שהוא גייס כסף ושהוא רוצה לייצר מוצר. אבל חוץ מזה לא הרבה, והדבר הכי חשוב זה גמישות - היכולת לבוא ולשנות כיוון . . . (אורי) אני רוצה לאתגר את זה . . . כי באמת, סטארטאפ “Doesn't know $h!t”, בעיקר לגבי העתיד שלו - המוצר יצליח, לא יצליח? נצליח לגייס את האנשים הנכונים? אולי לא, אולי כן . . . נצליח לגייס כסף? אולי כן, אולי לא . . . אבלאנשים באים לתוך הסטארטאפ עם איזשהו ניסיון חיים, בין אם הם Founder-ים פעם שנייה או . . . גם בחברות שהםעבדו בהם, הם מגיעים עם “משהו” . . . (שי) זה מאוד נכון.אני חושב שמשהו שאני ראיתי זה ש-Founder-ים שהם 2nd Timers - הם כבר יודעים שהם לא יודעים  . . . הם יודעים את הבעיות שלהם והם יודעים לחפש את הגמישות הזאת

[קישור לקובץ mp3] פודקאסט מספר 468 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-19 במרץ 2024, רגע לפני פורים. הפעם הקודמת הייתה לפני סוכות, והרבה דברים קרו מאז. רובם רעים מאוד, אבל היה גם כנס מאוד מוצלח. מנסים לחזור לשגרה - ומקווים לחזרתם של כולם לשגרה מבורכת במהרה.אורי ורן מארחים את אריק מחברת Fireblocks - אחרי המון פגישות לאורך המון שנים בכנסים ועוד, שחקן מאוד משמעותי בקהילה שלנו - כדי לדבר קצת על קריפטו, נושא שאיכשהו לא זכור שממש נגענו בו לעומק לאורך כמעט 470 פרקים [היה קצת בפרק עם בנצי מ-eToro - פרק 436 How to reach retirement as a software developer with Bentzy Lupu], ולהיכנס לחלק מהאיזורים המאוד מעניינים של Crypto Currencies: אלגוריתמים ועוד נושאים טכנולוגיים שאריק מביא - מילים כמו MPC ו-CMP ועוד.02:04 על אריק ו-Fireblocks(רן) ולפני הכל - אריק: כמה מילים עליך ועל מה אתה עושה היום?(אריק) כן, אז היום, כמו שאמרת, אני בעצם סמנכ”ל טכנולוגיה ב-Fireblocks, מוביל את המחקר הטכנולוגי.אני ממר”מניק - בוגר אופק של חיל האוויר בעברי. ומאז מספר מקומות - מספר שנים בעולמות ה-AI ב-HiredScore,   באזורים של AI for Recruiting.ובשנתיים וחצי האחרונות בערך צללתי לעולם הזה של Blockchain ו-Crypto Currencies - היום אפשר לדבר על ההבדלה.אם פעם הם כזה “הגיעו לעולם שלנו ביחד”, אז היום אפשר גם להבדיל בין ה-Asset Class - בעצם הסוג החדש של נכסים דיגיטליים, לבין ממש הטכנולוגיות-Blockchain שיושבות מתחתיהם.(רן) ספוילר - אנחנו לא נלמד היום איך להרוויח כסף בביטקוין . . . (אורי) אה, לא?(רן) אולי קצת . . . . אבל אנחנו כן נלמד דברים ועל נושאים טכנולוגיים מרתקים שנמצאים בתחום.אז אתה עובד היום ב-Fireblocks - כמה מילים על Fireblocks?(אריק) כן, אז Fireblocks זו חברת טכנולוגיה, קודם כל.אנחנו בונים תשתית טכנולוגית, שמעליה חברות וארגונים - הרבה מהם ארגונים פיננסיים, אבל לא רק - הם בונים ברגע שהם רוצים להשתמש בעולמות ה-Blockchain.אפשר להסתכל על זה קצת בצורה דומה ל-AWS - כשאתה בונה אפליקציית Web, אז הם נותנים לך את כל הכלים שאתה צריך כדי לבנות אפליקציה.לא רק Web, מן הסתם, המון המון use-cases שונים - אבל יש כזה את המרכז: ה-Compute שהם נותנים לך, שרתים . . .  מזה הכל התחיל, אבל זה התרחב לכל השירותים.ו-Fireblocks זה סיפור די דומה בעולם שלנו.התחלנו מלפתור איזושהי בעיה מרכזית שיש ללקוחות ברגע שהם משתמשים בכל עולמות ה-Blockchain, מה שקשור לאיך הם מתנהלים עם הארנק שלהם.והמשכנו ללתת להם מענה לכל הצרכים השונים שעולים ברגע שאתה בונה “מערכת אמיתית”.אנחנו משרתים ארגונים, כלומר - זה לא מוצר-ארנק לאנשים, זה לא משהו שאתה מחזיק את הביטקוין שלך בתוכו, אלא ארגונים מכל הסוגים.זה החל מסטארטאפים וממשיך לכל מיני חברות טכנולוגיות שבונות בעולמו

[קישור לקובץ mp3]פרק 467 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-5 בספטמבר 2023 (חג ספטמבר שמח!). אורי ורן מארחים באולפן בכרכור את רולי אליעזרוב מחברת OwnID לשיחה על Passkeys ותחום ה-Identity Management, שרולי נמצא בו כבר הרבה מאוד שנים.01:20 קצת על רולי , Gigya ו-OwnID(רן) אז לפני שנצלול פנימה - כמה מילים עליך ועל החברה, רולי?(רולי) כן, אז כמו שאמרת - אני באמת Veteran של תחום ה-Identity: אני הקמתי חברה בשם Gigya ב-2007שבאיזשהו שלב, ב-2017 או 2018, נרכשה על ידי SAPובעצם, מה שגם מיוחד בגישה שלנו - כשאתה מדבר על iIdentity, בדרך כלל זה חברות, החברות שנותנות פתרונות בתחום הן עם “DNA של IT”זה בדרך כלל נתפס כאיזשהו פתרון Security לבעיה של אות’נטיקציה (Authentication) בדרך כלל של ה-Employees או B2Bואנחנו - גם בחברה הקודמת וגם בחברה הזו, ואני חושב ש-Passkeys גם מתקשר לזה - מביאים את זה לרמת ה-Consumerזאת אומרת - פתרון . . . . אנחנו בעצם היינו מהראשונים שנתנו פתרון-מוצרי, שמשרת את ה-Consumerמכרנו לחברות - אבל זה לא היה לזיהוי של העובדים, אלא ל-Identity של הלקוחות.(רן) לצורך העניין - לא זיהוי של עובדי הבנק, אלא זיהוי של לקוחות הבנק . . .(רולי) כן, והרבה פחות מבנקים, אפילו . . .  אתה יודע,  B2C הכי “Mainstream”(רן) כן, אז זה מה שהיה ב-Gigya - והיום ב-OwnID?(רולי) כן, אז ב-Gigya בעצם “ארזנו” קונספטים (Concepts) קיימים שקשורים ל-Identity,למי שלא הבינו עדיין על מה אנחנו מדברים - על Registration, Login וכל ה-Data שנשמר מאחור וה-Consent - מה אני יכול לעשות עם ה-Data, וכו'.אז פשוט ארזנו את זה ועשינו פודקטיזציה (Productization) של כאילו Plug & Play לכל חברה שרצתה להשתמש במשהו “מן המוכן”.אבל בעצם לא המצאנו שום דבר . . . מה שעשינו ב-OwnID זה שאנחנו מביאים בעצם איזושהי “בשורה” - שאפשר לעשות Identity באופן שהוא הרבה יותר “נעים למשתמש”אף אחד הרי לא אוהב - לא להירשם, לא לעשות Log-in, אף אחד לא אוהב סיסמאות . . . וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.(רן) כן, אז אני מנסה להיזכר כמה . . .  כאילו, הייתה תקופה שבה הייתי נרשם לאיזה חמישה אתרים ביום - והיום זה כבר כמעט לא קורה. תמיד יש איזושהי אות’נטיקציה (Authentication) עם Google או GitHub, ואחרים  . . . (רולי) . . . . אבל זה אתה, כי אתה סבבה עם להירשם עם Google או GitHubיש הרבה מאוד אנשים . . . . בואו נגיד, 50% משתמשים במה שנקרא Social Login או External Identity Provider בשביל להתחבר לאתר - ו- 50% עדיין ממציאים שם משתמש עם סיסמאמסיבות של “האח הגדול” או Privacy או כל סיבה אחרת(אורי)  . . . אולי גם קצת שמרנות ולא יודע, לא הולכים על “הקל” אלא רגילים ל . . . .(רולי) נכון03:58 הצעצוע החדש - Passkeys מביא את זה לרמת ה-Web(רן) אוקיי, אז בואו נדבר על “הצעצוע החדש שהגיע לשכונה” - Passkeys: מה הם?(רולי) כן, אז קודם כל זה שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלושת הענקיו

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 466 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-22 באוגוסט (אוטוטו נגמר החופש הגדול?).אורי ורן שמחים ומתכבדים לארח באולפן את איתמר מחברת Codium כדי לדבר לדבר על AI (ועוד כל מיני Buzzwords, אבל במידה . . . ) ועל מוצר מדליק שחברת Codium מפתחת - אבל בעיקר על האתגרים הטכנולוגיים המעניינים שמאחורי הפיתוח של המוצר הזה, ועל למה זה צריך לעניין מפתחים, כי זה גם מוצר למפתחים. אז יש פה הרבה שאלות של איך לשלב Machine Learning ו-AI במוצרי תוכנה, וזה נושא שהוא די כללי ומעניין להרבה מאוד מהמאזינים.01:38 כמה מילים על איתמר(רן) אז לפני שנצלול פנימה - כמה מילים עליך, איתמר?(איתמר) אז קודם כל, אני אגיד שפעם הייתי שומע את המילים “AI” - וזה היה קצת מבהיל אותי להגיד את המילים האלה.היום זה יותר רגיל - כשאמרת את זה כל כך הרבה פעמים, אז חשבתי על זה, שהיום אני כבר בסדר עם זה.אז: איתמר פרידמן - נשוי פלוס 2.5, גר ברמת גן.(רן) אתה צוחק . . . (איתמר) כן, אני יודע . . . הייתי פעמיים CTO של VC-Backed Startupsאת החברה האחרונה שהיתה לי Alibaba קנתה, והיה לי את התענוג להתחיל את המרכז פיתוח של Alibaba בארץ [עד כאן], ביחד עם השותפים והשותפות. זה היה מסע מלמד ומרתק ב-Alibaba.אחרי ארבע שנים עזבתי - ואחרי חצי שנה של מנוחה ו-Ideation, ביולי 22 פתחתי את Codium.ai, ביחד עם השותף שלי, דדי קרדו, שהיה עובד הראשון שלי, אי-פעם לפני 25 שנה . . .וזהו - מאז עברה שנה, אנחנו 20 . . . זה קצת על עצמי - יש לי M.Sc. ו-B.Sc. מהטכניון, בתחום של Machine Learningוהעבודה הראשונה שלי אי פעם היתה מפתח Web בשנות ה-90'.(רן) ASP?(איתמר) זה היה PHP . . . (אורי) משהו עם “P” . . .(רן) כן, משהו עם “P” . . . מעולה, יופי, אז אחלה רקע - ובוא רגע נדבר קצת על מה זה Codium, ואחר כך “נעלה למעלה” ונדבר קצת יותר, . . .  בצורה יותר גנרית - מה המשמעות של לפתח מוצר שמכיל AI.אני מודה שגם כשאני הייתי בלימודים בטכניון, “AI” זה היה מיני סוג של דבר כזה שאף אחד לא מעיז להתקרב אליו, כי הבינו שזה לא יעבוד . . . . אז הנה - העולם השתנה לנו.נדבר אחר כך גם על מה האתגרים ואיך אפשר בעצם לשלב AI ו-Machine Learning בצורה מוצלחת בתוך מוצרי תוכנה.03:25 ו-Codium  . . .(רן) אז כמה היו מילים על Codium, לפני זה?(איתמר) אני אספר - אבל פשוט פה אני עושה לך, לא נלך על השאלה ישר . . . אז הסיבה שאני, אגב, קצת היה לי קשה להגיד “AI”, זה כי הרגשתי שזו מילה “שיווקית” מדי, למה שזה - Machine Learning.אבל אני כן מרגיש שלאחרונה כן יש כבר את ה”ניצוצות של האינטליגנציה” ומעבר ליכולת הבסיסיותשכן אני מרגיש קצת יותר בסדר להגיד עם זה.אז קודם כל, אני אציג את זה בשתי דרכים - אחת קצת יותר “עסיסית” ואז טיפה יותר טכנית.אז בצורה “העסיסית”, זה בעצם “יושב לידך” בתוך ה-IDE“מפתחת Mid-Se

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 465 של רברס עם פלטפורמה, הוקלט ב-15 באוגוסט 2023 (אם הטכנולוגיה השתנתה בשבוע וקצת שחלפו - ככה זה . . . זה מה שאנחנו יודעים היום).פרק נוסף בסדרת הקרבורטור, שבה אורי ורן מארחים את נתי שלום כדי לדבר (בעיקר) על תשתיות -  וספציפית היום (מעבר לשלום עולמי) על איך אפשר לעשות “Inferencing בקצה” (Inference on the Edge).01:40 רקע(נתי) אז אני חושב שאני אתן טיפה רקע אולי, על למה זה בכלל הפך להיות רלוונטי ולמה זה מענייןאז הסטטיסטיקות - אני חושב שהן די ברורות, אבל אני אגיד אותן ברמת המספרים. היום בעצם . . . . מה זה “יחידת קצה”? בואו נתחיל מזה - יחידת קצה זה יכול להיות . . . (אורי) אחרי זה תסביר מה זה Inferencing, בסדר? . . .(רן) יש לנו פה פודקאסט שלם בשביל להסביר שתי מילים . . . (נתי) אז אנחנו אומרים, קודם כל, שיחידת קצה - זה מצלמה, זה יכול להיות סנסורים (Sensors), זה יכול להיות מחשב . . . זה שנמצא ליד בבית-חולים ויושב ליד המכשיר הרפואי, זה יכול להיות ממש מיני-Data Center.(רן) . . . טלפונים, שעונים . . .[טוסטר משולשים?](נתי) . . . . טלפונים, רשת סלולרית . . .  כשאתם רואים את המכולות האלה מתחת לאנטנות? אז זה יחידת-קצה.(נתי) אז בעצם נוצרים הרבה מאוד מכשירים, שהיום עוברים איזשהו תהליך של דיקיטיזציה (Digitization)זאת אומרת שהם בעצם הופכים להיות מחומרה, שהיא  יחסית מנותקת ו”מתישהו” בא טכנאי לטפל בה - פעם בכמה שנים - ועושים להם שדרוג, מאוד יקר בדרך כלל.זה משהו שבעצם . . . הם מחוברים כל הזמן לרשת - בדרך כלל ב-Wi-Fi או ב-5G, או בכבל אופטי שמחובר ל-Base Station.וזה בעצם שינה את כל ההתייחסות לדבר הזה.אני אתן את הדוגמה שכולכם מכירים - הטלוויזיה שלכם בביתלפני כן, הייתה טלוויזיה שמחוברים אליה כבל עם איזו קופסא, והייתם קונים את הקופסא הזאת מ-HOT או מ-Yes, ומקבלים [נניח] שירותי Streaming.היום, הטלוויזיה עצמה מתעדכנת באופן אוטומטי - כמו הטלפוןכי היא בעצם מבוססת על Android, מחוברת ל-Wi-Fi - היא נהיית חלק מ . . . “עוד מכשיר” שנמצא היום ברשת.(אורי) היא נהייתה “חכמה” . . .  האנשים שרואים בפנים - פחות, הם נהיים פחות חכמים . . . .(רן) אבל בשביל זה קניתי טלוויזיה חכמה - חשבתי שזה יעזור  . . . (נתי)  . . . זה מה שקורה בטלוויזיה . . . . אבל בקיצור, זה . . . .  ממש רואים את השינוי הזה קורה . . .(רן) יש לי webOS! זוכר את webOS?(נתי) בטח . . . .(רן) אז ל-LG יש webOS - זו מערכת ההפעלה לטלוויזיות של LG.(נתי) עוד מעט תגיד לי שהם מביאים גלידות גם וכאלה . . . אז באמת, יש איזה תהליך דיגיטליזציה (Digitalization) - התהליך דיגיטליזציה התחיל כבר לפני כמה שניםבאמת בעיקר בעולמות של Consumer Business - זאת אומרת, טלוויזיות, טלפונים, וכיוצא בזה.ה-Wi-Fi שלי בבית הוא Google Wi-Fi, אז הוא גם כאילו . . .  כל

[קישור לקובץ mp3]פרק מספר 464 של רברס עם פלטפורמה, שהוקלט ב-3 באוגוסט 2023  - אורי ורן מארחים באולפן בכרכור (עדיין גל-חום, אבל עם קצת רוח) את גור שץ מחברת Cato Networks כדי לדבר על המשמעות של לתחזק Infrastructure קריטי - וה-Infrastructure ש-Cato מתחזקים הוא לחלוטין קריטי ללקוחות שלהם: מה המשמעות? איך עושים את זה? מה קורה כשיש תקלות? איך מגיבים אליהן? איך מפתחים DNA בחברה כך שתדע לטפל ב-Infrastructure קריטי ונושאים אחרים.הנושא עצמו קרוב לליבם של רן ושל אורי, אז אזהרת תוכן מראש על התערבויות באמצע  : - )  01:24 גור ו-Cato(רן) אז קודם כל גור - ברוך הבא, כמה מילים עליך ועל Cato?טוב, אז אני הסתובבתי בשטח ככה, 20 משהו שנים בערך - אבל לפני 12-13 שנים בערך גיליתי את עולם ה-Service-ים.שמעתי את ההרצאה ב-Velocity של “עשרה Deployment-ים ביום” ואמרתי “זה העתיד!”ראיתי ש-Service-ים זה העתידואז התגלגלתי לעולם ה-Service-ה-Mission-Critical - כש-Incapsula הייתה החברה שהקמתי שעסקה בזההיא עשתה הגנה על אתרים - בהתחלה הגנה על התקפות רגילות, על אתרים מההתקפות רגילות, ואחר כך התקפות DDoSזו הייתה חברה שעסקה באמת בהגנה על אתרים ושמירה עליהםואחרי Incapsula בעצם, הדבר הבא היה Cato.ו-Cato בעצם לוקחת את הרשת הארגונית -  ובונה אותה מחדש, בענן.כלומר, ארגון שיש לו כמה Location-ים וכן הלאה - בעצם כולם מחוברים ל-Cato, ו-Cato הופך להיות הרשת.וזה Mission-Critical Infrastructure - בעצם, מה שזה אומר זה שאם יש בעיה ב-Cato, אז הלקוחות - אין להם אינטרנט, אין להם מייל, אין להם SAP . . . אין להם שום דבר שהם מסוגלים לעבוד איתו - זו ההגדרה של Mission-Critical וזה בעצם התחום הזה.כלומר, בסופו של דבר, זו החוכמה.אני לא יודע מאיזו שנה אתם נמצאים בעולם ה-Service-ים - אבל העולם הזה שבו כולם נמצאים אצלך כל הזמן ואתה צריך בעצם לדאוג להם, זו מנטליות מאוד מאוד הפוכה לעולם ה-Enterprise Applications שהתחלתי ממנו, נכון?(רן) שאלה טובה . . . . מאיזו שנה אני נמצא שם? אני לא יודע . . . . מתישהו משנות ה-2000+ , אני מניח . . . (גור) הרבה לפני . . . .03:18 הקו האדום של הכנרת(רן) אחד הדברים המעניינים שאני חושב שכדאי להתחיל בהם את השיחה - אני זוכר שקראתי, יש ספר מאוד טוב שנקרא SRE Book של גוגל, שבו הם מדברים על איך מייצרים Infrastructure, איך מתחזקים Infrastructure, ואחד הפרקים שם מדבר על מה זה “Uptime”, אוקיי? זאת אומרת, Service - זה לא שהוא רק “למעלה” או “למטה”, אלא יש גם אחוזים, זאת אומרת: “כמה אחוזים למעלה?”, “כמה אחוזים למטה?”. זאת אומרת,  אתה תיארת מצב שבו אתם ה-Infrastructure, אתם הרשת, ה-Network של הארגון, ואם אתם “למטה”, אז גם הארגון “למטה” - הוא לא יכול לעבוד, אבל האם זה . . .(אורי) . . . הלקוח למטה . . .(רן) כן, הלקוח למטה . . .  האם זה בינארי? כלומר, האם זה “למעלה” או “למטה”