993 episodes
Lomdus On The Amud: Following The Oraysa Schedule Moshe Niehaus
-
- Religion & Spirituality
https://oraysa.org/
The Oraysa Amud V’chazara program fills the growing demand for a daily Gemara learning framework that balances the accountability of maintaining a steady pace while taking account the level of learning sophistication of today’s ben Torah. Developed in collaboration with leading Roshei Yeshiva and Gedolei Yisroel, the Amud V’chazra initiative incorporates features to enhance long-term retention of the Masechtos learned through multiple, built-in reviews, tests and stipends for achievement.
-
-
Sukkah 12b: גדר פסול דבר המקבל טומאה לסכך
האם דבר המקבל טומאה מדרבנן פסול לסכך בו
בחיצים זכרים כשרה. וכתבו תוס' שחיצים זכרים אינם מקבלים טומאה אפילו מדרבנן, ומבואר בדבריהם שגם מה שמקבל טומאה מדרבנן פסול לסיכוךי, והקשה בשפ"א (כד"ס כקילין) מדוע כ"כ פשוט להתוס' שדבר המקבל טומאה מדרבנן פסול לסכך בו והלא היה אפשר לומר שמה שפסלה התורה לסכך בדבר המקבל טומאה אינו מטעם הטומאה, אלא רק משום שאינו דומיא דפסולת גורן ויקב, וא"כ רק מה שמדאורייתא טמא אינו דומה לפסולת גורן ויקב, אבל טומאה שהוסיפו חכמים אין לנו לפוסלו לסכך בו. אמנם הב"ח (סי' תרכט ד"ס כסיליס) הביא שיש מהראשוניםה שנקטו שרק דבר המקבל טומאה מדאורייתא פסול לסכך בו אבל דבר המקבל טומאה רק -
Sukkah 12a: שיטת הרמב"ם בענין גדר דין דופן סוכה
Sukkah 12a: שיטת הרמב"ם בענין גדר דין דופן סוכה
-
-
-
Sukkah 10b: החילוק בין אתרוג שמותר ביו"ט אחרון, לסוכה שאסורה ביו"ט אחרון
החילוק בין אתרוג שמותר ביו"ט אחרון, לסוכה שאסורה ביו"ט אחרון
עד מוצאי יו"ט האחרון של חג. לקמן (מו:) מבארת הגמ' דעת רבי יוחנן שסובר שאתרוג מותר בהנאה ביום השמיני של סוכות, ואילו סוכה אסורה בהנאה ביום השמיני, שהוא משום שסוכה אם יזדמן לו סעודה בבין השמשות שבין יום השביעי ליום השמיני יצטרך לאוכלה בסוכה, ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא, משא"כ אתרוג שכבר יצא יד"ח מקודם, א"כ אינו ראוי לו בבין השמשות, אמנם שואלים תוס' (ד"ס עד) הלא גם אתרוג צריך להיות מוקצה ביום השמיני, שהרי בבין השמשות הוא מוקצה משום חשש שמא יום הוא והוי שביעי של חג, וא"כ נאמר מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא. ומתרצים תוס' שלא אומרים מיגו דאיתקצאי כשהוא נאסר רק מחמת יום שעברא, ולכן באתרוג לא אומרים מיגו דאיתקצאי, אבל בסוכה אף שמה שהוא חייב לאכול בסוכה בבין השמשות הוא ג"כ רק מחמת יום שעבר ביארו תוס' דמ"מ הלא הוא חייב לאכול בסוכה בבין השמשות מחמת מה שיהיה משא"כ באתרוג שכבר לא שייך ביה"ש כללי. ויש מהראשונים שיישבו את ההבדל בין סוכה לאתרוג, שסוכה הוא מוקצה מחמת מצוה שהוא חמור
יותר, מאתרוג שהוא מוקצה רק מחמת איסורד.
ויש שכתבה לחלק בין אתרוג לסוכה, שבאתרוג שאיסורו הוא רק מדרבנן, א"כ
בביה"ש הרי הוא מותר שהרי ספק דרבנןי, משא"כ סוכה שאיסורה הוא
מדאורייתא לכן אסורה מספק בביה"ש