כשבגרוש היה חו‪ר‬ רשת עושים היסטוריה

לסיכום הסדרה על פנחס ספיר, ראיון עם רועי גרון. איך ההתערבות של ספיר בכלכלה הפכה למדרון חלקלק?
האם היתה דרך חכמה יותר להשקיע את כספי השילומים? והאם יש פתרון לבעיות של עיירות הפיתוח?

שיטת ספיר.
פרק חמישי ואחרון בסיפור על האיש והשיטה. פרשות שחיתות, משברים כלכליים, מלחמת יום כיפור וטרגדיות בחיים האישיים- אלו הארועים שלרוע המזל מהווים את אקורד הסיום בסיפורו של פנחס ספיר. השיטה בה בחר לקדם את הכלכלה הישראלית הביאה אמנם לצמיחה ופיתוח, אבל גם יצרה בעיות קשות שהוא מבין שעליו להתמודד איתן בזמן הקצר שנותר לו בתפקידו כשר אוצר. כיצד ספיר יתמודד עם המצב? והאם מורשתו תשרוד את גל פרשות השחיתות שישטוף את המדינה בשנות השבעים?

פרק רביעי בסדרה בו פנחס ספיר מגיע לשיא כוחו הפוליטי, אבל אז גם מתחילות הבעיות. הוא בוחר בשותף לדרך שיסבך אותו בארועים שיפרקו את כוחו הפוליטי, נכנס לתפקיד שר האוצר בתקופה שהכסף אוזל מקופת המדינה, מה שמאלץ אותו ליזום מיתון שמסבך אותו ומערער את סמכותו של מי שנתפס עד אז כראש הממשלה של הכלכלה.

שיטת ספיר, חלק ג׳.
פנחס ספיר מקבל על עצמו את המשימה לדאוג לפרנסתן של עיירות הפיתוח, אבל הדרך ליעד הזה עוברת בעימותים עם נגיד בנק ישראל, הפסדים כבדים של המפעלים, ופרשות שחיתות שמאיימות לשבור את השיטה שסוף סוף הוא הצליח לפתח

פנחס ספיר מנסה להעלות את כלכלת המדינה הצעירה על פסים של פיתוח וצמיחה, אבל הלאמה כושלת, משבר כלכלי ומאבקים מול ההסתדרות הופכים את המשימה לקשה במיוחד. כספי השילומים מצילים את הכלכלה, אבל גם מעלים בפני ספיר דילמה: איך מסיימים את התלות של אזרחי המדינה הצעירה בקצבאות וסובסידיות ממשלתיות?

הברון רוטשילד השקיע הון רב בחקלאות במושבותיו, אבל השנים עברו והמושבות עדיין היו תלויות במימון שלו. המתיישבים הונחו לגדל גידולים ליצוא כמו ענבים עדינות ליין, תולעי משי, כותנה וטבק אבל דבר מזה לא היה רווחי. למה למרות ההשקעה הגדולה זה נכשל? מה הטמפלרים עשו שגרם להם להצליח? ומה היה השינוי הניהולי שהפך את הקערה על פיה?