בהלכה לעתי‪ד‬ Makor Rishon

ישנן דרכים לבשל ללא מקור אש. לדוגמה, המיקרוגל שעובד על גלים אלקטרוניים שמגיעים למזון, מחממים אותו מבפנים כך שהאוכל יוצא חם, ללא אש או מתכת לוהטת. גם כירת אינדוקציה עובדת על גלים אלקטרומגנטיים שמחממים את המתכת שבתוכה יושב המזון ומתבשל. שיטה נוספת היא שילוב של ריאקציה כימית כמו שקיות חימום. כל אלו הן דוגמאות לדרכים של חימום המזון ללא אש, אך האם הדבר אפשרי בשבת? האם כשחייבים לבשל בשבת לחולה נעדיף מיקרוגל למשל?
See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה דינו של דיו אלקטרונית בשבת? לישראלים שבינינו הנושא הזה אולי פחות מוכר, אבל כשנגיד את השם "קינדל" זה יתחיל לצלצל מוכר. הקינדל הוא סוג של טאבלט שעליו מטעינים ספרים. למסך של הקינדל יש טכנולוגיה מדהימה של דיו אלקטרוני שבאמצעות פולס חשמלי מסדרת בצורה מסוימת את הטקסט או התמונה, כך שאנו רואים אותם על המצג כמו בתצוגה של ספר. בשונה מצג אלקטרוני שצריך חשמל שבלעדיו התמונה לא תופיע, בקינדל מספיק פולס אחד של חשמל כדי שזה יישאר על המסך ולא יימחק אף פעם.

מה דינו של הדיו האלקטרוני בשבת, האם מחיקת שם ה' על המסך שנכתב בדיו אלקטרונית מותרת, ומה דינה של כתובת קעקע של שם ה'? האם מותר למחוק אותה?.

כל אלו ועוד בהסכת עם ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק והרב האזורי של גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון יחד עם ראש מכון מדע תורתך, הרב אביעד ברטוב.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק חדש של ההסכת "בהלכה לעתיד" בשיתוף המרכז האקדמי לב ומכון סולמות, עם הרב יוסף צבי רימון והרב אביעד ברטוב עוסק בהתמודדות של עולם ההלכה עם ההתפחויות הטכנולוגיות.

לכל יצור אנושי יש גנום - סוג של קוד המחשב שלנו שממנו אנחנו נוצרים. המדע ב-50 השנים האחרונות יודע לקחת את הגנום הזה ולעשות בו שינויים. אפשר לצורך העניין לקחת את הגנום של הגמל, ותיאורטית אפשר לרצף אותו, למצוא את המקטע שמשפיע על צורת הגמל ולקחת מחיה שיש לה פרסה ו"להדביק" בגנום של הגמל וכך בעצם לייצר גמל שמפריס פרסה.

אפשרות נוספת היא למשל לקחת את הגן של החלב ולהעביר אותו למצב הראשוני עוד בשלבים שהוא היה בגוף הבהמה בשלב תא הגזע, ולייצר ממנו לא חלב, אלא בשר.

האם התוצאה היא הקובעת ולא משנה התהליך? האם ההלכה תקבל התערבות שכזו במעשה הבריאה? כל זאת ועוד בפרק 9 של ההסכת "בהלכה לעתיד" עם ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק והרב האזורי של גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון, יחד עם ראש מכון מדע תורתך, הרב אביעד ברטוב.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

כחלק מתהליך "טהרת המשפחה" הייתה צריכה האישה לבדוק שהיא אכן טהורה בעזרת בדיקות שהיא עורכת. עד היום, אם היו עולות לה שאלות או ספקות בנוגע לתוצאה של הבדיקה, היא הייתה צריך להביא אותה להיכן שהרב נמצא פיזית בתוך מעטפה, להניחה בתיבה או להביא אותה ישירות לרב שהיה משיב.

בזמן מגפת הקורונה התעוררה הבעיה כשאסור היה לצאת מהבית ולהביא לרב את המראה שלפיו יפסוק הרב. במכון פוע"ה עלתה השאלה האם אפשר לצלם ולהעביר לרב תמונה. התמונה חייבת להיות "נאמנת למקור", כשהגוונים של תוצאות הבדיקה הן קריטיות לפסיקה עצמה, אחרת הפסיקה תהיה מעוותת.

בהתחלה, ענו במחלקה לאלקטרו אופטיקה במכון לב, ד"ר דוד שיינפלד והצוות שלו תשובה מהירה: "זה לא יעבוד" והסבירו שכך התמונה מתעוותת. חשוב לציין גם בעולם הרפואה זה צורך גדול כי אם יש נגע עור ואי אפשר להימנע מלבוא לרופא כי זו הכרעה שונה ולכן זה קריטי שזה יהיה נאמן למקור.

פתרון שנבדק בימים אלו יחייב את האישה  להחזיק ברשותה קרטון מיוחד שעליו יודפסו גווני צבעים ובהורדה של אפליקציה. כדי שהרב יוכל לענות יהיה עליו לראות את התמונה דרך מסך מחשב מסוים.

מה רמת הדיוק הנדרשת? עד כמה הפתרון הזה יחייב "שעת צורך" ועד כמה זה יוכל להיות נגיש? כל אלו ועוד בהסכת עם ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק והרב האזורי של גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון יחד עם ראש מכון מדע תורתך, הרב אביעד ברטוב.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק חדש של ההסכת "בהלכה לעתיד" בשיתוף מכון לב עם הרב יוסף צבי רימון והרב אביעד ברטוב עוסק בהתמודדות של עולם ההלכה עם ההתפחויות הטכנולוגיות.

עולם הדפסת האיברים ההולך ומתפתח מביא לפתחם של פוסקי ההלכה בין השאר את נושא הניתוחים שלאחר המוות. ניתוחי המתים היו בעייתים מאוד מבחינת היהדות (וגם אצל דתות אחרות) מבחינת הלנת המת, איסור הנאה ממת, כבוד המת ועוד. השאלה מסתבכת עוד יותר כשעוסקים בכהן שלומד רפואה ואסור לו לבוא במגע עם מתים.

מן הצד השני אותם ניתוחים מביאים להצלת חיים כי בזכותם מתפתח המדע ורופאים מקבלים מיומנות שיצטרכו כשיגיעו לטפל בפציינטים.

בפרק נוסף של ההסכת "בהלכה לעתיד" עם ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק והרב האזורי של גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון יחד עם ראש מכון מדע תורתך, הרב אביעד ברטוב, משוחחים השלושה על מורכבות הסוגיה וכיצד ההלכה נעזרת בהתפתחויות הטכנולוגיות כדי לפתור את אותן מורכבויות.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק חדש של ההסכת "בהלכה לעתיד" בשיתוף מכון לב עם הרב רימון והרב אביעד ברטוב עוסק בהתמודדות של עולם ההלכה עם ההתפתחויות הטכנולוגיות.

נושא השתלת האיברים בכל העולם ובישראל בפרט נמצא תמיד בחוסר. רשימות הממתינים ארוכות והביקוש תמיד גובר על ההיצע.

במקביל תחום הדפסת האיברים מתפתח מאוד, ומאפשר לקחת תא גזע שבסדרת תהליכים ניתן למיין אותו לאיבר מסוים. לדוגמה, פיתוח ישראלי הגיע ליכולת לגדל קרניות במעבדה. הטכנולוגיה של הנדסת תאי גזע חוברה יחד עם הטכנולוגיה של הדפסה בתלת מימד, וכך הצליחו ליצר קרנית שלמה שניתן להשתיל אותה כשבימים אלה כבר ממתינים לאישור ה-FDA לתהליך. בנוסף יש חברות שבימים אלו עובדות על הדפסה של איברים נוספים כמו לב, כבד, עצמות ועוד.

הטכנולוגיה הזו בעצם פותחת עולם חדש של שאלות הלכתיות שמתייתרות כמו מתי קובעים את רגע המוות ממנו אפשר לקחת את האיברים מהנפטר לתרומה.

ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, נשיא סולמות ולאופק והרב האזורי של גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון, ראש מכון מדע תורתך, הרב אביעד ברטוב, על הטכנולוגיה החדשה ועל סוגית קביעת רגע המוות והתפתחותה לאורך השנים והאם בעוד 50 שנה הסוגיה שעסקו בה כל גדולי העולם תתייתר?
See omnystudio.com/listener for privacy information.