1,003 episodes

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

דף יומי לנשים - הדר‪ן‬ מישל כהן פרבר

    • Religion & Spirituality

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

    כתובות פ - שבת כ"ח באלול, 24 בספטמבר

    כתובות פ - שבת כ"ח באלול, 24 בספטמבר

    לבעל יש זכויות על הפירות של נכסי מלוג של אשתו. עם זאת, ברגע שהנישואים נגמרים, אין לו זכויות כלל. הוא יכול לקבל בחזרה את הכסף שהושקע רק אם לא הצליח ליהנות כלל מהרווחים. כמה הוא צריך להרוויח כדי שיחשבו שהוא לא הרוויח כלום? במקרה שהוא אכן יקבל בחזרה את השקעתו, הוא צריך להישבע כמה הוא הוציא. רב אסי אומר שזה רק אם ההשקעה שווה לרווח. למה הוא התכוון בזה? לאביי ורבא יש הסברים שונים. אם הבעל הביא אריס לעבוד את הקרקע ואז הנישואים מתפרקים, האם יש להם אותן זכויות בדיוק כמו הבעל או לא? במה זה תלוי? האם בעל יכול למכור את זכויותיו בפירות? אם נכסים עוברים בירושה או מתנה לאישה בזמן שהיא ממתינה לייבום (שומרת יבם), הן בית שמאי והן בית הלל מסכימים שהיא יכולה למכור אותם. מה יקרה לנכסיה אם היא תמות? במה זה תלוי? יבם או בעל אינם יכולים לייעד לאישה משהו ספציפי לגביית כתובתה כדי לשחרר את שאר נכסיהם אלא כל הנכסים משועבדים לכתובה. מי אחראי לקבור שומרת יבם?

    • 36 min
    כתובות עט - כ"ז באלול, 23 בספטמבר

    כתובות עט - כ"ז באלול, 23 בספטמבר

    מסופר על אישה שהעבירה את רכושה לבתה כדי שבעלה לא יזכה בזכויות על הפירות. כשהנישואים הסתיימו, היא רצתה את רכושה בחזרה. האם הבת הייתה צריכה להחזיר את הרכוש לאם? האם הדין יהיה זהה אם היא הייתה נותנת אותו במתנה למישהו שאינו בתה? במה זה תלוי? אם האשה מקבלת כסף או חפצים ונכנסת איתם לנישואין, היא צריכה למכור אותם ולקנות קרקע כדי שתשמור על הקרן והבעל יוכל לקבל את הפירות. יש ויכוח לגבי מעמד הפירות המחוברים לקרקע בזמן הנישואין - האם הם נחשבים כפירות וניתנים לבעל או כקרן וצריך לקנות בשוויים קרקע. הגמרא דנה בכל מיני סוגים של דברים - האם הם נחשבים כפירות או כקרן. למי משלמים תשלומי כפל אם נגנב ולד של בהמת מלוג? איך זה מתקשר למחלוקת שיש בין תנא קמא לחננינ לגבי הסטטוס של ולד שפחת מלוג וולד בהמת מלוג? יש פירות שהיא יכולה לדרוש שהוא ימכור להם אותם בסוף הנישואין כי הם נחשבים לשבח בית אביה. מה צריך לעשות אם יש שפחות או עבדים זקנים או זיתים או גפנים ישנים שעוד מעט יתייבשו? האם הבעל מקבל הוצאות שלו חזרה? במה זה תלוי?

    • 40 min
    כתובות עח - כ"ו באלול, 22 בספטמבר

    כתובות עח - כ"ו באלול, 22 בספטמבר

    הדף היום מוקדש ע"י מלכה אברהם. "תודה לרבנית מישל ולצוות הדרן. שנה טובה!"
    בית שמאי ובית הלל מסכימים שאם קיבלה אשה נכסי מלוג בטרם התארסה, יש לה את הזכות למכור אותם או לתתם במתנה. אך חלוקים בעניין רכושה של אישה המגיעה לרשותה כשהיא מאורסת. האם היא יכולה למכור את זה? ואם התשובה היא לא, אם היא עושה זאת בכל זאת (בדיעבד), האם המכירה תקפה? לדברי רבי יהודה, התנהל דיון בין החכמים לבין רבן גמליאל שהתלבטו האם הבעל בזמן האירוסין יוכל למנוע מאשתו למכור את רכושה. במקרה בו היא מקבלת נכסי מלוג במהלך הנישואין, כולם מסכימים שאם הייתה מוכרת אותם, המכירה אינה תקפה. אולם רבן גמליאל סבור שאם קיבלה את הנכס במהלך האירוסין או לפני ומכרה אותם לאחר שנישאה, המכירה תקפה. רבי חנינא בן עקביא הסביר כי התנהל דיון בין החכמים לבין רבן גמליאל האם הבעל במהלך הנישואין צריך לקבל את מלוא הזכויות ברכוש שירשה קודם לכן או לא. רבי שמעון מבחין בין נכסים שהבעל ידע עליהם (מכירה אינה תקפה) לבין נכסים שלא ידע עליהם (מכירה תקפה, למרות שלכתחילה, היא לא יכולה למכור אותם). מדוע בית שמאי ובית הלל מסכימים במקרה שאישה שמכרה לפני האירוסין אך חולקים לאחר האירוסין? האם תיאורו של רבי יהודה בדיון בין רבן גמליאל לרבנים התייחס ליכולתה למכור את הנכס מלכתחילה או בדיעבד (לארח מעשה)? כדי לענות על השאלה מביאים את התוספתא כתובות ח:א. באותו מקור מצוטט שם רבי חנינא עם גרסה אחרת של קו הטיעון של רבן גמליאל נגד חכמים. גם שם יש לו דעה שונה לגבי מכירת רכוש שהתקבל לפני החתונה אך נמכר במהלך הנישואין - הוא אומר שהיא יכולה למכור לכתחילה. זה סותר את משנתנו שאומרת שהמכירה תקפה רק לאחר מעשה, אבל לכתחילה, היא לא יכולה למכור אותם. הסתירה נפתרת על ידי הסבר שרבי יהודה (המשנה) ורבי חנינא (התוספתא) חלוקים על מה שקבע רבן גמליאל במקרה זה. לרב ושמואל יש גישה שלישית לפיה במקרה זה, המכירה לא תפקה אפילו בדיעבד. מכיוון שזה לא מסתדר עם אף דעה שראינו עד כה, איך הם יכולים לומר זאת? ברגע שהיא נשואה ויורשת נכסים בזמן הנישואין, כולם מסכימים שהמכירה אינה תקפה. האם זה אותו דבר במוזכר בתקנת אושא? למה התכוון רבי שמעון ב"ידועים" ו"אינם ידוע"? מובאים שני הסברים.

    • 37 min
    כתובות עז - כ"ה באלול, 21 בספטמבר

    כתובות עז - כ"ה באלול, 21 בספטמבר

    הדף היום מוקדש ע"י שלי וג'רי גורניש לע"נ נכדם האהוב, עז וילצ'ק.
    מה הדין לגבי מומים בגבר? האם זה יכול להיות עילה לגירושין? במה זה תלוי? באיזה מקרים אפשר לכפות גבר לגרש את אשתי (גט מעושה) מדאורייתא ומדרבנן? בדיון על מומים, מזכירים מום מאוד חמור - בעלי ראתן - שזה מחלה מאוד מדבקת. על אף שהרבה אנשים היו מתרחקים ממש מבעלי ראתן, ר' יהושע בן לוי לימד אותם תורה. בזכות זה מסופר עליו סיפור על מפגש שלו עם מלאך המוות שבו ניהל את הדברים בכך שייכנס לגן עדן בלי למות. רב חנינא בר פפא גם ניסה כמותו אך לכבוד עצמו ולא לאחרים ולכן לא זכה כמו שזכה ר' יהושע בן לוי. 

    • 42 min
    כתובות עו - כ"ד באלול, 20 בספטמבר

    כתובות עו - כ"ד באלול, 20 בספטמבר

    דף נלווה כתובות עו
    הדף היום מוקדש ע"י טינה ושלום לם לכבוד הולדת נכדה חדשה, אלומה מינדל.
    לאחר שפתרו את הסתירה נגד הבנת רבא בסתירה בדברי המשנה, מביאים דברי רב אשי לפתרון שלישי לסתירה בין חלקי המשנה. רב יהודה הביא הלכה של שמואל במקרה שהחליפו פרה בחמור והחמור מת ולא ידוע מתי. לפי דבריו, שמואל אמר שעל בעל החמור להוכיח שהחמור מת לאחר שמשך את הפרה בכדי שהפרה יישאר ברשותו (שהיה מקח טוב). הוא למד דין זה ממשנתינו. קודם מבררים לאיזה מקרה במשנתינו אפשר ללמוד דין זה. אחר כך, מביאים קושי נגד דעתו מברייתא בדיני טריפה ודוחים דבריו ומביאים דברי אחיו, רמי בר יחזקאל שמסביר ששמואל אמר בדיוק ההפך, שעל בעל הפרה להביא ראייה שהחמור מת לפני הקניין בכדי לקבל פרתו בחזרה. ודין זה נלמד ממשנתינו. 

    • 41 min
    כתובות עה - כ"ג באלול, 19 בספטמבר

    כתובות עה - כ"ג באלול, 19 בספטמבר

    הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לעילוי נשמת אמה, יוכבד בת שרה וצבי.
    הדף היום מוקדש ע"י משפחת טננבאום לע"נ רייזל בת יהושע וחיה קילא.
    היתה הסתירה בין שתי ברייתות בעניין קידושין על תנאי שלא היו לה נדרים והלכה והתירה נדריה - האם היא מקודשת או לא. הגמרא פותרת את הסתירה בשתי דרכים. הראשון, זה מחלוקת בין ר' מאיר ור' אלעזר כפי שמסבירים מתוף משנה שהזכירו דעותיהם. פתרון שני זה לאחת מדברת על אשה חשובה והשני לא. אם היא אשה חשובה, הוא התנה של היו עליה ואם היו, הקידושין בטלים כדי שהוא לא יאסר בקרובותיה. אם כן, למה מופיע בהמשך שם שאם התנאי זה שלא היו עליו נדרים, והוא התיר אצל חכם, היא מקודשת? זה בגלל שנשים מעדיפות להיות נשואות - טוב למיטב תן דו מלמיתב ארמלו. הגמרא מבאיה כמה אמירות בכיוון הזה שנשים מעדיפות להיות נשואות. אלו מומים פוסלים באישה? הגמרא אומרת שיש מומים שלא פוסלים בכהנים וכן פוסלים בנשים. איזה? האם הם באמת לא פוסלים בכהנים? הגמרא מביאה סתירה ממשנה. הגמרא מביאה עוד כמה מומים שבמיוחד נחשבים כפסולים בנשים. אם מצא באישה מומים בבית אביה, על האב חל האחריות להוכיח שהם באו רק לאחר הקידושין ואם כן, אין טענה לבעל. אבל בלי הוכחה זו, יד הבעל על העליונה ויכול לגרשה בלא כתובה. אם מצא באישה מומים מזמן הנישואין כשהיא בבית בעלה, על הבעל להוכיח שהיו עליה מלפני האירוסין. אבל בלי הוכחה זו, יד האב על העליונה. לכאורה יש סתירה בין שתי הגישות כי באחד סוכמים על הבעל ובנשי סומכים על האב. הגמרא מביאה שני פתרונות. 

    • 44 min