מבקרות ברבנות

רבקה לוביץ וניצן כספי-שילוני
מבקרות ברבנות

מרכז צדק לנשים מציג את הפודקסט "מבקרות ברבנות". טו"ר רבקה לוביץ ועו"ד ניצן כספי שילוני מדברות על מה שבאמת קורה בבתי הדין הרבניים. תמכו בפודקאסט כאן: bit.ly/CWJpod

  1. 01/08/2023

    קהילת יוצאי אתיופיה - אתגרים והתמודדויות

    הפרק דן באתגרים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, ובאופן ספציפי בהתמודדויות של הקהילה אל מול החשדות של העולם הרבני בדבר יהדותם וכשרותם. מה עומד מאחורי הרעיון של "גיור לחומרה"? ומדוע העמידו את חלקם ערומים כדי לעשות להם באופן קבוצתי, ומבלי לתת על כל כל הסבר, הטפת דם ברית עם מחט?   בראיון מרגש ומעורר השראה עם הרב ד"ר שרון שלום שמענו על ההתנגשות בין תפיסות הלכתיות רבניות לבין תפיסות עולם של יהודים יוצאי אתיופיה. איך מגשרים על הפער בין הזרם המרכזי הרבני בישראל לבין קהילה שהתנתקה מהחברה היהודית לפני התפתחות התורה שבעל פה, על שלל מסורותיה והנהגותיה?   האם הצבור הדתי והרבני משכיל להישיר מבט לקהילת יוצאי אתיופיה ולראות אותה מן המקום שלה? או שמא הציבור מתנשא מעליה ומבטל אותה בחוסר כבוד ובהשפלה, מתוך מחשבה ש"הם" צריכים "להתקדם" ולהגיע לערכים ה"נאורים" "שלנו".    מתוך השיחה עלה באופן ברור שקהילת יוצאי אתיופיה יכולת לתרום תרומה ייחודית ליהדות ואל לנו לפספס היכרות אמיתית עם קהילה אותנטית זו. על הקהילה הרבנית והציבור בישראל להרחיב את גבולות התודעה היהודית ולהפסיק לפחד מאיבוד שליטה ולהכניס את קהילת יוצאי אתיופיה לשיח היהודי על מנת שנוכל לראות את הערכים הנפלאים שהחברה הזאת שימרה וללמוד מהם.  על כל זאת ועוד בפרק הזה.  ספריו:  מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, ידיעות ספרים, 2012. שיחות על אהבה ופחד: הדיאלוג בין בת הרב לבין הקייס, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד 2018. גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, 2022. סרטונים:  בין ביתא ישראל לרבנות - מסורת יהודי אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום   הרב ד"ר שרון שלום I היצירה הרוחנית - מסע בין קהילות ישראל I מפגש רביעי

    48 min
  2. 02/07/2023

    בירורי יהדות - בדיקת רקמות מאגרי מידע ומיחשוב ברבנות

    הפרק דן בתופעה של הרחבת הליכי בירור היהדות בבתי הדין הרבניים. בשנים האחרונות בתי הדין מקשים יותר ויותר על אוכלוסיות מסוימות את הליך בירור היהדות הן במסגרת הנישואין והן במסגרת הגירושין (גם במקרים בהם הזוג התחתן ברבנות בישראל). כמו כן בתי הדין נוקטים בשיטות טכנולוגיות חדשות לבירור יהדות שלא השתמשו בהן עד כן בעולם היהודי. השינויים האלה מובילים לעוולות חדשות. בראיון עם עו"ד אלעד קפלן, מומחה לדת ולדאטה, שוחחנו על הנושא הכאוב הזה. מתברר שלמרות שעל פי ההלכה "כל המשפחות בחזקת כשרות", ברבנות ובבתי הדין דורשים לחקור אנשים - גם כאלו הרשומים כיהודים - לגבי יהדותם. הרבנות אוגרת נתונים על האזרחים, מבקשת שיפנו לבדיקת רקמות ומצליבה נתונים של מאגרי מידע שונים. כל זאת כתנאי לאפשר לאיש או אישה להתחתן בישראל. אלעד התייחס למאגר של הרבנות ולמאגרים נוספים הקיימים בידי בית הדין הרבני, והכל על פי סמכות של המדינה. אלעד קפלן "אלו סוגיות אתיות חבויות בתוך מאגרי המידע של הרבנות הראשית", 27.6.23  רבקה לוביץ, קניין, עגינות, ממזרות והחוק במדינת ישראל, עט רצון גיליון 13.   רבקה לוביץ, "לשאלת תוקף קניין האישה ביהדות" בתוך הדס אחיטוב (עורכת), השיעור של יוסקה: תלמידים ממשיכים את תורתו, ירושלים: אשמורת 2023, עמ' 272-281

    49 min
  3. 01/03/2023

    המונופול של הרבנות - איך זה קרה? ראיון עם פרופ' צבי טריגר

    הפרק דן בתהליך של חקיקת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג - 1953. בראיון עם פרופ' צבי טריגר הוא טוען שהכנסת לא חוקקה את החוק במסגרת הסטטוס קוו של בן גוריון שבא לפשר בין דתיים לחילוניים. הרקע מאחורי הרצון של המפלגות החילוניות בחוק הוא שימור עליונות הגבר במשפחה. וזאת בהתאם לרצון של התנועה הסוציאליסטית ליצור דמות חדשה של הצבר החזק בניגוד לדמות היהודי הגלותי. ההלכה והנישואין הדתיים, לדעתו, שימשו ככלי בפרוייקט בניין האומה והתחדשות הגבר היהודי. כמובן שחקיקת חוק כזה עומד בסתירה לשוויון זכויות האישה ועל כן היה צורך לסייג את חוק שוויון האישה ולהבהיר שהוא אינו פוגע בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.   מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' טריגר - "יש מדינה לאהבה: נישואין וגירושין בין יהודים בישראל", בתוך: חנה נוה ואורנה בן נפתלי (עורכות), משפטים על אהבה, הוצאת אוניברסיטת ת"א.   מומלץ לקרוא את המאמר של פנינה להב שפורסם בזמנים 46/46  לינק לכנס ממזרים של מרכז צדק לנשים עם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    43 min
  4. 05/02/2023

    לגופם של גברים

    הפרק דן בהחלטה של בית הדין משנת 2022 בו יש של הפרה בוטה של צנעת הפרט של גבר. מדובר בהחלטה בו מנהל בית הדין והבעל תובעים ילד בנושא של בירור יוחסין. בית הדין דורש מן הגבר שיעשה בדיקת זרע, ונותן לו הוראות הלכתיות איך לעשות את זה, עם עדיפות שלא בידיים. וכל זה על מנת שניתן יהיה לקבוע שיתכן שהגבר הוא פורה, מזאת הנחה שאם הוא פורה היום יתכן שהיה פורה גם לפני עשר שנים ויכול להיות אביו של הילד שבית הדין מבקש להתירו מממזרות.    מספר נקודות חשובות עולות לדיון ולהתייחסות בפרק: האם בסמכותם של בתי הדין לדון בילדים? האם נכון במדינה דמוקרטית לחדור לתחום הפרט ולצנעתו? מדוע בית הדין לא מתיר את הילד על סמך חזקות הלכתיות ונדרש לבדיקה פולשנית שלא תתן להם דיוק מדעי? נציע בפרק הזה רעיון שמרכז צדק לנשים  מבקש לקדם - פיצול סטאטוס של האב; בית הדין יקבע מיהו האב ההלכתי על סמך חזקות ויתיר את הילד מממזרות, ואילו בית המשפט יקבע מיהו אביו של הילד לצורך רישום במרשם האוכלוסין.      ניתן לשלוח תגובות ושאלות למייל של רבקה לוביץ  rivkahkay@gmail.com   פינת ההמלצות קישור להרצאה של ניצן כספי שילוני: לשחרר את התורה מעולה של המדינה | ניצן כספי-שילוני בכנס השמאל האמוני

    26 min

Notes et avis

5
sur 5
3 notes

À propos

מרכז צדק לנשים מציג את הפודקסט "מבקרות ברבנות". טו"ר רבקה לוביץ ועו"ד ניצן כספי שילוני מדברות על מה שבאמת קורה בבתי הדין הרבניים. תמכו בפודקאסט כאן: bit.ly/CWJpod

Pour écouter des épisodes au contenu explicite, connectez‑vous.

Recevez les dernières actualités sur cette émission

Connectez‑vous ou inscrivez‑vous pour suivre des émissions, enregistrer des épisodes et recevoir les dernières actualités.

Choisissez un pays ou une région

Afrique, Moyen‑Orient et Inde

Asie‑Pacifique

Europe

Amérique latine et Caraïbes

États‑Unis et Canada