הצנטרום של הפיילה: הפודקאסט של שנק‪ר‬ שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.

כשאלול סכולובסקי, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, החלה לעבוד על פרויקט הגמר שלה היא עוד לא ידעה במה הוא יעסוק, היא רק ידעה שהיא מעוניינת לפתח מוצר שיענה על צורך אנושי משמעותי, כזה שיציג אנשים עם מגבלות כאנשים מיניים שמעוניינים ונהנים מסקס. כך נוצר -"ענג". לצד היותה יזמית צעירה שמנסה לטפס בסולמות התעשייה, אלול התמודדה עם תהלכים אישיים, כאלו שעזרו לה לבסוף להתגבר על הקושי ביצירת אינטימיות, ואפשרו לה ליצור חיבור אמיתי. כל אלו הביאו אותה לחקור את המקורות של העונג האנושי ולבסוף מצאה דרך לעזור, לא רק לעצמה אלא גם לאנשים עם מוגבלויות-להגיע לעונג מיני. "ענג" מאפשר לאנשים לחקור את גופם בצורה מכבדת ולא פולשנית.

הפרק הוקלט לפני ה-7.10

השינויים שאנשים עוברים בחיים גורמים להם לענוד תכשיטים אחרת, ההתקשטות שלנו היא מבט אותנטי לרחשים הפנימיים שלנו. הבדידות שחוותה דניאלה שריה במינכן הביאה אותה ליצור את הפרויקט "דמעות", סדרת סרטונים המציגים פרפורמנס הקושר את התכשיט לגוף, ואת תנועתם המשותפת. בניגוד לאופן שבו אנו רגילים להתייחס לתכשיטים, לעבודותיה יש תוקף רק בתוך המסך ולא במציאות. דניאלה נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים מעצבי אופנה. היא מעצבת תכשיטים, אוצרת ובוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים והתואר השני בעיצוב בשנקר. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה מה קורה כשתכשיט מאבד את הגוף אליו הוא שייך, למה הוא הופך כשמציגים אותו בגלריה, והאם אפשר לקרוא לזה אומנות.

הפרק הוקלט לפני ה-7.10

איך ריבוי המצלמות משפיעה על ההוויה שלנו ועל האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות? מתי התחיל הצילום להוות קרקע פורה למניפולציות? האם עקרונות הפוטושופ היו פה כבר מהמאה ה-19? בפרק פרופ' ינאי טויסטר - אמן, אוצר וחוקר ומכהן כיום כדיקן ביה״ס הבינלאומי בשנקר, מספר כיצד אנחנו מטילים על הצילום את המאוויים והרצונות הכי כמוסים שלנו. האם הזיכרון שלנו מתנוון בעקבות ריבוי השימוש בצילום? האם המוח שלנו מסוגל ליצור זכרונות של ארועים שלא קרו עקב חשיפה לצילומים פיקטיביים? ולבסוף, התהיה הבסיסית מכולן, זו שקושרת אותנו עמוק לתרבות הפייק ניוז, למה כל כך קשה לנו לקבל את העובדה שמה שאנחנו רואים בתמונה לא באמת קיים.

הפרק הוקלט לפני ה-7.10.24

מתי מריאנסקי הוא אמן ויזם העוסק בתחום למידת מכונה, מדיה סינתטית ואמנות גנרטיבית. מריאנסקי, מייסד קהילת "עליית המכונות" העוסקת בתפר שבין תרבות ובינה מלאכותית, ליווה את ירון לונדון בטבילת האש הראשונה שלו בעולם ה-AI. מעבר להסבר הטכנולוגי, מריאנסקי - AKA דור ה-y, מסביר ללונדון AKA - בומר, איך יתכן שהמכונה עונה לו באופן כל כך מקיף, מדויק ומהיר. מי בנה את רשת הנוירונים הראשונה? והאם תהליך הלמידה של תינוק יותר מהיר משל המכונה? ולבסוף, השאלה שכולנו חוששים ממנה, את מי מאיתנו היא תחליף?

הפרק הוקלט לפני ה-7.10

אברי אולשוונג הוא מעצב, אנימטור, במאי ותסריטאי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. עבד כאנימטור בסרטי קולנוע רבים, בהם: "ואלס עם באשיר", "סטפן בראון" ו-"9.99$". בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על המשמעויות הפסיכולוגיות של עיצוב חללים, בין אם זה החלל הפרטי שלנו ובין אם אנחנו חווים אותו כצופים בקולנוע או בסדרת טלוויזיה. כדי להגיע לעומקם של הדברים הם חוזרים אחורה בזמן, לימי לואי ה-14. אברי מסביר את הקשרים בין האופן שבו עוצב ארמון ורסאי, לבין העיצוב של מרבית בתי המגורים שלנו בימים אלו. הבדל קטן ומשמעותי מתגלה - מדוע בארמון ורסאי לא היו בתי שימוש? במעבר מהיר להווה, אולשוונג מנתח את הסט של הסדרה - White Lotus הוא מסביר איך התפוארה עוטפת את העלילה ומספקת הצצה לעולמן הפנימי של דמויות מרכזיות בה, כמו טניה וחבורת הגייז מהעונה השניה.

הפרק הוקלט לפני ה-7.10

פרופ' יורם הלוי, דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, לפני כן היה חבר סגל בטכניון משנת 1987. תחום המחקר העיקרי של יורם הלוי הוא בקרה אוטומטית, והוא חקר במהלך השנים נושאים רבים הקשורים למודלים ובקרה ברשתות תקשורת. בשיחה עם ירון לונדון הוא טוען שכל חוקר שמבין לעומק את המחקר שלו, צריך לדעת להסביר אותו לילד אינטליגנטי בשיחה של עשר דקות. תעשיית הביטחון הישראלית היא מהמתקדמות בעולם, בפרק הלוי מסביר מהי מערכת בקרה, והיכן אנחנו יכולים למצוא אותה. מה משותף למזגן ולמערכת המנווטת טיל שרודף אחרי זנבו של פגז ; איך עובדת הטכנולוגיה של כיפת ברזל ; ומהי הבעיה המסתורית שהוא מנסה לפתור עד היום ללא הצלחה. הלוי פתר משוואות ארוכות מאוד בחייו, " 15 אלף משתנים”, הוא אומר " זאת בעיית צעצוע. " האתגרים הגדולים שעמדו בפתחו הכילו מאות אלפים.

הפרק הוקלט לפני ה-7.10