טראשטוק | Trashtalk Shani Kiniso, Gili Porat, שני קיניסו, גילי פורת

כמו הרבה מאוד שמות שמבקרי קולנוע צקצקנים העניקו למגמות קולנועיות ושמטרתם הייתה לזלזל בהם, כך גם נולד הכינוי של קבוצת סרטי "הקיצוניות הצרפתית החדשה" שהחלו לפרוח בשלהי שנות התשעים והגיעו לשיאם בתחילת שנות האלפיים. אחד אחרי השני החלו לצאת מצרפת בעיקר סרטי אימה גרפיים וקיצוניים במיוחד שזעזעו את הפסטיבלים ברחבי העולם וגרמו לכמה צופים רגישים להתעלפויות לא מעטות במהלכם. אבל מה בעצם עמד מאחורי אחד הגלים הז'אנריים המשפיעים ביותר בקולנוע של ימינו? אילו חרדות ופחדים הם מבטאים והאם הם מוגבלים רק לצרפת?, והאם הוא בכלל מדובר במגמה מכוונת או בצירוף מקרים של גל של סרטים שיצאו במקריות מוחלטת אחד לאחר השני? בפרק התמקדנו בשני סרטים - ב"בפנים" של אלכסנדר בוסטילו וג'וליאן מורי שנחשב לאחד משיאי הז'אנר ושלאחריו מספריים כבר לא ייראו לכם אותו הדבר בשום צורה, וב"ממזרים" של קלייר דני שלכאורה לא נחשב כחלק מהגל אבל בעינינו לחלוטין כן. מוזמנות ומוזמנים לפרק גרפי ואלים במיוחד!

>

ברוח התקופה והימים הקשים שעוברים עלינו - גם כמובן וכידוע ברמה הכי אישית שיש - החלטנו להקדים פרק שתוכנן במקור להיות במספר עגול וחגיגי פשוט כי הבנו שזהו הזמן המתאים והראוי ביותר עבורו. כל אחד מאיתנו בחר חמישה סרטי טראש וקאלט שבזכותם נפלנו לקסם הממכר והבלתי נגמר של העולמות המופרעים ביותר שהאמנות השביעית יכולה להציע. יצא פרק אמוציונלי ומלא תובנות שבו בין היתר גם הצלחנו גם להבין מה היו הרגשות והסיבות שדרדרו אותנו עד הלום. מוזמנות ומוזמנים לנחש בתגובות את הסרטים, בפרק שהסרטים בו נעים מהחולני והמעוות, ליופי ולביזאר. יהיה כיף.

>

>

לפני 25 שנה ב31.03.99 האדמה רעדה ומיליוני פמיניסטיות לעתיד ראו את עצמן על המסך, קיבלו אישור להיותן הן בצורת דמות צינית שאוהבת אוכל תאילנדי, שירה פמיניסטית ומוזיקת בנות עצבנית - קאט סטרפורד בגילומה של השחקנית ג'וליה סטיילס בסרט "10 דברים שאני הכי שונאת אצלך". בשביל להתמודד עם המגה תופעת עיבוד שייקספיר הזאת שירן ברי הגיעה לאולפן בבית אריאלה בשביל לחקור עוד מהסרט שעיצב את ילדותה. תמצאו כאן - תגלית מדהימה של גילי על הסרט, מקור לסצנות אייקוניות מהסרט "ילדות רעות", פסקול מדהיםםםםםםםםם, והרבה הרבה כיף~~

>

נדמה כי לא היה יוצר קולנוע בישראל שספג קיתונות של בוז, זלזול והתנשאות כמו ג'ורג' עובדיה. בו בזמן גם נדמה כי כמעט ולא היו יוצרים ישראליים שדמו לו - החל מסגנונו המלודרמטי המכוון והלא מתנצל שפנה באופן מוצהר וישיר לקהל הרחב ולרכבת ההרים הרגשית שהוא מבקש לחוות בצפייה בקולנוע, ועד שיתוף הפעולה שלו עם גדולי הכוכבים של אותה התקופה. כמעט כל סרטיו של עובדיה לאורך שנות השבעים זכו למספרי צופים חסרי תקדים במונחים של הקולנוע הישראלי, וזאת למרות ואולי אף בגלל הביקורות הארסיות והקוטלות. אך האם יש ממש בטענות כלפי סרטיו של עובדיה? האם הם באמת חיקוי של מלודרמות פרסיות ומצריות בעברית ותו לא? בפרק שלפניכם צללנו לכמה מסרטיו הגדולים של עובדיה על מנת ללמד עליו סנגוריה ולעמוד על חשיבותו הרבה בתולדות הקולנוע הישראלי. "אריאנה", "נורית", "נערת הפרברים", "שרית" הם ארבעת הסרטים המרכזיים עליהם דיברנו. ואיך לעזאזל הגענו למסקנה שעובדיה הוא גם במידה רבה יוצר ניסיוני מרתק? כל התשובות הללו ועוד בפרק שלפניכן.ם!

>

חברות וחברים, בהתרגשות גדולה מאוד אנחנו מגיעים לפרק שישים, וכיאה לפרקים עגולים ויפים שכאלה אנחנו חוזרים לאבני דרך קולנועיות, קאלטיות, טראשיות והשילוב של שניהם! הפעם חזרו אלינו שני חברינו היקרים אוהד עמיחי ודניאל בלום כדי להעלות באוב את אחד מהלהיטים היותר שנויים במחלוקת של השנים האחרונות, הלא הוא "מטריקס 4: התחייה" של האחיות וושובסקי מה שכמובן היה כבר תירוץ לדבר על כל סאגת הסרטים המהפכנית בכללותה. ניסינו לענות על השאלה האם היה עוד להיט בסדר הגודל של מטריקס שהצליח לשנות את פני הוליווד והבלוקבסטר, על האופן בו סצנות הפעולה המרהיבות יוצרות חוויה שהיא לא פחות מחוץ-גופית וגם צללנו לפילוסופיה המאוסה יותר או פחות שהסרטים מציעים. ואז הגענו לדבר על הסרט הרביעי וכצפוי all hell breaks loose (או יותר נכון רק אצל שני). הצטרפו אלינו לציון דרך מרגש בתולדותינו וקחו את הגלולה האדומה (כן, היינו חייבים מה לעשות).
עריכת סאונד: אמיר גלמן

>

בפרקים בפודקאסט עד כה דיברנו על טראש, דיברנו על קאלט, דיברנו קצת על מה שביניהם, אבל מילה אחת ויחידה שתמיד עמדה לנו על קצה הלשון עוד לא אוזכרה כמו שצריך - קאמפ! ועל כן לפרק אייקוני והיסטרי במיוחד על שני סרטים גדולים מהחיים - "מה קרה לבייבי ג'יין?" ו"אמא יקרה" (מאמי דירסט) - הבאנו מגרמניה את המומחה בתחום - ד"ר ניר פרבר, ששב להתארח אחרי שהיה פה בפרק 21 על ספרינג ברייקרס! בשני הסרטים הנבחרים האמנות מחקה את המציאות והמציאות את האמנות בכך שג'ואן קרופורד, כנראה הדיווה הגדולה והמאיימת ביותר של הוליווד הקלאסית, משחקת וממחיזה בפנינו קטעים שונים מחייה מלאי הדרמה והזוהר. דיברנו עליה, על היריבות המרה עם בטי דיוויס (שגם זכתה להיות מסופרת לאורך עונה שלמה בסדרה "אויבות"), על פיי דאנאוויי שגילמה אותה (וזכתה לשלל פארודיות) ומה זה אומר להיות כל כך גדולה מהחיים. האזינו לפרק בשביל לגלות יחד מה זה בכלל קאמפ, איך משיגים בובה אנושית ענקית בצורה שלכם, והאם אפשר לאמץ ילדים ולהישאר בחיים!
עריכת סאונד: אמיר גלמן