מבקרות ברבנו‪ת‬ רבקה לוביץ וניצן כספי-שילוני

בימי מלחמה קשים ניצן ורבקה מדברות על נשים שעלולות להיות עגונות כתוצאה מפציעה קוגניטיבית ובלתי הפיכה של בן הזוג או היעדרות ונפילה בשבי. כדי למנוע מראש עגינות האיש יכול לחתום טרם יציאתו לקרב על שטר הרשאה לגט -  "שטר ביטחון". ניצן ורבקה מראיינות את הרב יוני רוזנצווייג אשר ביוזמתה של ניצן ויחד איתה ניסח את שטר הביטחון. הרב יוני מסביר על עקרונות המסמך וכיצד באופן פרקטי ניתן לחתום עליו.
לינק לשטר הביטחון של מרכז צדק לנשים
מאמר של הרב יוני רוזנצוויג על שטר הביטחון
 הפרק מוקדש לזכרו של חיים כצמן ז"ל שנרצח בשמחת תורה בביתו בקיבוץ חולית על ידי מחבלים אכזריים.

הפרק דן בפסק דין שפורסמם בפתח תקווה בשנת 2019 שם נשאל הדיין אם אלמן רשאי להינשא תוך פחות משלושה רגלים לאחר מות אשתו. ניצן ורבקה דנות בצדדים ההלכתיים כפי שהם מובאים בפוסקים, בפסק הדין וכן בפסק ההלכה שהרבנות הוציאה בעניינו. בהמשך מתמקד הדיון בתופעה המעניינת איך ולמה נקבע שכאשר אלמן מבקש להתחתן זוהי שאלה פרטית של האלמן בדיני אבלות בינו לבין בוראו ואין לדיינים סמכות לקבוע בה מסמרות, ואילו כאשר מדובר באישה שמבקשת להתחתן, כמו במקרה האישה הקטלנית או מינקת חבירו ועוד, ההלכה רואה את זה כנושא בענייני אישות שיש סמכות לדיין לקבוע קביעות.

הפרק דן באתגרים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, ובאופן ספציפי בהתמודדויות של הקהילה אל מול החשדות של העולם הרבני בדבר יהדותם וכשרותם. מה עומד מאחורי הרעיון של "גיור לחומרה"? ומדוע העמידו את חלקם ערומים כדי לעשות להם באופן קבוצתי, ומבלי לתת על כל כל הסבר, הטפת דם ברית עם מחט?  
בראיון מרגש ומעורר השראה עם הרב ד"ר שרון שלום שמענו על ההתנגשות בין תפיסות הלכתיות רבניות לבין תפיסות עולם של יהודים יוצאי אתיופיה. איך מגשרים על הפער בין הזרם המרכזי הרבני בישראל לבין קהילה שהתנתקה מהחברה היהודית לפני התפתחות התורה שבעל פה, על שלל מסורותיה והנהגותיה?  
האם הצבור הדתי והרבני משכיל להישיר מבט לקהילת יוצאי אתיופיה ולראות אותה מן המקום שלה? או שמא הציבור מתנשא מעליה ומבטל אותה בחוסר כבוד ובהשפלה, מתוך מחשבה ש"הם" צריכים "להתקדם" ולהגיע לערכים ה"נאורים" "שלנו".   
מתוך השיחה עלה באופן ברור שקהילת יוצאי אתיופיה יכולת לתרום תרומה ייחודית ליהדות ואל לנו לפספס היכרות אמיתית עם קהילה אותנטית זו. על הקהילה הרבנית והציבור בישראל להרחיב את גבולות התודעה היהודית ולהפסיק לפחד מאיבוד שליטה ולהכניס את קהילת יוצאי אתיופיה לשיח היהודי על מנת שנוכל לראות את הערכים הנפלאים שהחברה הזאת שימרה וללמוד מהם. 
על כל זאת ועוד בפרק הזה. 
ספריו: 
מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, ידיעות ספרים, 2012.
שיחות על אהבה ופחד: הדיאלוג בין בת הרב לבין הקייס, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד 2018.
גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, 2022.
סרטונים:
 בין ביתא ישראל לרבנות - מסורת יהודי אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום
 
הרב ד"ר שרון שלום I היצירה הרוחנית - מסע בין קהילות ישראל I מפגש רביעי

הפרק דן בתופעה חדשה בבתי הדין הרבניים וברבנות הראשית: הרחבת הליכי בירור היהדות. ההליך הורחב בשנים האחרונות הן ביחס אוכלוסיות רבות יותר, הן במסגרת שבהן הם מתקיימים (נישואין וגירושין) והן בטכניקות הבירור (שימוש בטכנולוגיה). השינויים האלה מובילים לעוולות חדשות. בראיון עם עו"ד אלעד קפלן, מומחה לדת ולדאטה, שוחחנו על הנושא הכאוב הזה. מתברר שלמרות שעל פי ההלכה "כל המשפחות בחזקת כשרות", ברבנות ובבתי הדין דורשים לחקור אנשים - גם כאלו הרשומים כיהודים - לגבי יהדותם. הרבנות אוגרת נתונים על האזרחים, מבקשת שיפנו לבדיקת רקמות ומצליבה נתונים של מאגרי מידע שונים. כל זאת כתנאי לאפשר לאיש או אישה להתחתן בישראל. אלעד התייחס למאגר של הרבנות ולמאגרים נוספים הקיימים בידי בית הדין הרבני, והכל על פי סמכות של המדינה.
אלעד קפלן "אלו סוגיות אתיות חבויות בתוך מאגרי המידע של הרבנות הראשית", 27.6.23 
רבקה לוביץ, קניין, עגינות, ממזרות והחוק במדינת ישראל, עט רצון גיליון 13.  
רבקה לוביץ, "לשאלת תוקף קניין האישה ביהדות" בתוך הדס אחיטוב (עורכת), השיעור של יוסקה: תלמידים ממשיכים את תורתו, ירושלים: אשמורת 2023, עמ' 272-281

בפרק זה ניצן ורבקה משוחחות עם פרופ' אבישלום וסטרייך על הנושא של גט מהרש"ם, גט אשר נעשה באופן כזה שלאחריו ניתן להפקיע את הקידושין. מהם השורשים התלמודיים של גט מהרש"ם? נסקור את המושגים ההלכתיים של הפקעת קידושין, ביטול קידושין וביטול הגט. 
איך ומתי נולד הרעיון של "גט מהרש"ם"? למה ומי התנגדו לגט הזה? האם זה מתקיים היום בבתי הדין הרבניים? האם זה יכול להוות פתרון עבור בעיית הממזרות? 
הפרק הוא ארוך במיוחד ונכנס לפרטי דברים הלכתיים, מעבר למה שאנחנו בדרך כלל עושות. 
פסק דין מבית הדין האזורי בנוגע לגט מהרש"ם
פסק דין מבית הדין בנוגע לגט מהרש"ם
מרכז צדק לנשים

בפרק זה ניצן ורבקה ממרכז צדק לנשים מספרות על המאבק של נשות הכותל. איך הכל התחיל? למה יש נשים שדורשות להתפלל, לעטות טלית ולקרוא בתורה דווקא בכותל? מה היה הרקע לפיצול של שתי קבוצות שנאבקות כל אחת למען מטרה קצת שונה? הן יספרו איך בג"ץ גורר רגליים ולא מקדם החלטות בדיונים שתלויים שנים רבות. מה זה אומר לגבי כל שאלת ה"אקטיביזם השיפוטי" של בג"צ? תוך כדי שיחה נשמעים קטעים מתוך שיחות קודמות עם פרופ' שולמית מגנוס, מהמייסדות של הקבוצה המקורית של נשות הכותל,  ועם עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, עו"ד ומנהלת את המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומצייגת את נשות הכותל בבתי המשפט היום. 
על כל זה ועוד דיברנו בפרק הזה. 
ניתן לראות בקישור זה את מאמרה של הרבנית לאה שקדיאל