עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach רשת עושים היסטוריה

סיפור מחלוקת קורח ועדתו נראה על פניו כסיפור פשוט יחסית. אבל, כשקוראים את הטקסט במשקפיים של ביקורת המקרא, עולה כי בסיפור קורח קיימים שברים וקיטועים שלא מסתדרים עם רצף העלילה. מהו הרצף הנכון? למה המחבר המקראי בחר להציג את קורח בצורה הזאת?
בפרק זה יחד עם ד"ר אבי דנטלסקי, ננסה ליצור חיבור לרבדים הנוספים שמעבר לפשט המקרא - מי נגד מי? מאיפה הגיעו קורח ועדתו ? כמה עשיר הוא היה באמת? מתי בכלל כל האירועים הללו התרחשו? ומדוע?

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/29/rd-osimtanach-korach/

ספר שופטים רווי בסיפורי גבורה, מוצלחים יותר או פחות. הפעם, בחרנו לעסוק בג'יימס בונד של ספר שופטים.
המחבר המקראי בחר לתאר את סיפורו של אהוד בן גרא בצורה מתומצתת ביותר אך מושלמת. למעשה, דרכו של המרגל לניצחון עוצבה בדרך מתוחכמת כל כך עד שגדולי המרגלים (וגם התסריטאים) בעולם המודרני יכולים ללמוד ממנה.
הסיפור המקראי מרתק, מלא עקיצות פנימיות ומסתיים בשמונים שנה של שקט- וכל זאת בזכות אנטי-גיבור שהיה בכלל בעל מום. כיצד הוא עשה זאת? מה היא עיר התמרים? מיהי קואליציית השנואים אשר ירשה אותה? אילו רמזים פנימיים מכניס הסופר הגאון לעלילה, פרטים שהם קריצה למביני עניין? מה היא ההפתעה שמופיעה בכלל בסוף ספר שופטים ומתקשרת אל הנושא? וכיצד רות המואביה קשורה לסיפור? כל התשובות בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/15/telofan-osimtanach-ehud-ben-gera/

בהמשך לפרק הקודם, בו יצאנו לסיור וירטואלי באזורי הספר החמים של הארץ, נמשיך בפרק זה לעסוק בהיסטוריה הסוערת של האזור הצחיח של ארצנו - מדבריות הדרום.
כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו - נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה ואת האירועים שהתרחשו במרחב ככלל. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה הקשר בין מסעות הכיבוש של האימפריה האשורית לסחר ערבי וכיצד הדבר השפיע על גבולות ישראל ויהודה? מה בין האימפריות לנחושת ולתושבי הארץ הנושבת? איך אפשר להבין תהליכים צבאיים ומדיניים שעברו על האזור, דרך השפעתם על אזורי הספר המדבריים? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/telofan-osimtanach-midbariyot-p2/

בפרק זה נעסוק במדבר, לא, לא בספר "במדבר" אלא במדבריות הארץ עצמן, מדבריות הדרום. כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו- נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה והאירועים שהתרחשו במרחב. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה היא "ארץ ישראל" של ימי קדם? היכן הייתה ממוקמת ממלכת יהודה? מה היו גבולותיה? מה הקשר בין ריכוזי הנחושת במדבר למסחר ערבי ולאי קפריסין? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/landau-osimtanach-midbariyot/

בשנת 1997 פרסם העיתונאי מייקל דרוזנין את ספרו "הצופן התנ"כי" שהפך עד מהרה לרב מכר עולמי. בספר נטען כי התורה מלאה בצפנים נסתרים המוחבאים בצורה של דילוגי אותיות וביכולתם לחזות את העתיד. רעיון הצופן התנ"כי מועלה לא פעם על מנת לאשש את הטענה כי התנ"ך נכתב בהשראה אלוהית, אם כי דרוזנין עצמו ייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. לכאורה- פסאודו מדע, רעיון שאנו ב"עושים תנ"ך היינו פוסלים על הסף כיוון שלכאורה הרעיון אינו עומד באמות המידה המדעיות המקובלות.
האמנם? מסתבר כי כבר בשנת 1994 פרסמו 3 מדענים ישראליים מאמר מדעי בכתב העת Statistical Science שעליו נסמך ספרו רב המכר של דרוזנין.
בשעתו אפילו חתן פרס נובל, המתמטיקאי ישראל אומן, תמך במאמר וקיבל את תוצאותיו.
האם אכן יש דברים בגו? האם באמת יש צפנים מוסתרים בתנ"ך? האם המאמר עומד באמות המידה המדעיות? מה היו הכשלים במאמר ומה התגובות של מתמטיקאים עמיתים למסקנות שעלו ממנו? ספוילר - אפילו פרופ' אומן חזר בו לבסוף מתמיכתו במסקנות המאמר. אבל...אולי בכל זאת יש בתורה מימד נסתר? ד"ר אבי דנטלסקי מתארח באולפן וצולל יחד איתי אל עומקם של הכתובים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/04/jamesrichardson-osimtanach-otiyot/

בפרק שעבר דיברנו על הסיפור החריג שבו ניתנת לאברהם אבינו הבשורה המשמחת על לידת יצחק על ידי המלאכים אשר ביקרו אותו. שוחחנו גם על הקשר בין הסיפור הזה לבין "סיפורי בשורה" דומים מספרות קדומה בעולם העתיק. בפרק הזה נצלול, ביחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, לסיפור הבשורה בעיניים מקראיות: איך המחבר המקראי התמודד עם האירועים שבמהלכם האל ופמלייתו מתארחים אצל אדם קשיש ואשתו הסקפטית? איך הוא תפס את הסיפור שלדעתו הוציאו את גיבורי המקרא לא כל כך טוב? ואיך, בסופו של יום, בחר המחבר המקראי לתקן את דמותם ובכך את הסיפור כולו.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/kidiwatch-osimtanach-issac-p2/