עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

רשת עושים היסטוריה
  • 4.6 (320)
  • JUDAISM
  • EVERY TWO WEEKS
עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

יותם שטיינמן ואורחים יוצאים למסע היסטורי אל תקופת המקרא

  1. 30 JUN

    מסע סנחריב: גירסת הבמאי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

    בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים? כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס. האזנה נעימה, יותם.

    45 min

  2. 16 JUN

    תעלומות הנוסח- תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]

    בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך. אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי מזמור תהילים קנ"א (כן, קראתם נכון, זאת לא שגיאה... מזמור 151)? על כך ועוד בפרק שלפנינו, בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן, ובו חקירה ארכיאולוגית-טקסטואלית-בלשית ייחודית שלוקחת אותנו למסע מרתק אל המאות הראשונות לפני הספירה. האזנה נעימה, יותם

    58 min

  3. 4 JUN

    תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]

    קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/ במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל... אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט. בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח? על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירה האזנה נעימה, יותם

    42 min

  4. 19 MAY

    בריאת העולם – למה (לא) באלימות? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]

    שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'? האזנה נעימה, יותם.

    47 min

  5. 5 MAY

    עזרא ונחמיה - התקופה הפרסית (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ"ך]

    אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון. האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה יותם

    42 min

  6. 21 APR

    עשר המכות- הגישה הביקורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

    בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות. האזנה נעימה, יותם

    59 min

  7. 7 APR

    עשר המכות- הגרסה המסורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

    האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות.  למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות? בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני? על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה. האזנה נעימה, יותם

    53 min

  8. 24 MAR

    מצרים- מסע בין שושלות (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]

    בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה "מצריות" שמתגבשת בתקופה זאת? מה ההבדל בין מלך מצרים ל"פרעה"? איזו שושלת בונה את הפירמידות המכונות "האמיתיות" ומדוע הן מכונות כך? מתי מסתיימת תקופת "הממלכה הקדומה" ומה ההבדל בינה לבין "הממלכה התיכונה" ו"הממלכה החדשה"? מתי ומדוע מגיעים ההיקסוס למצרים וכיצד משתלטים על כסא המלוכה? מי היה רעמסס ומה חשיבותו? מה קורה במצרים תחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הנוצרי והמוסלמי? מאיזו נקודת זמן ניתן לומר כי המצריות דעכה כתרבות חיה ונושמת? ולסיום – חידה: האם הזמן שחלף מזמנה של קליאופטרה עד ימינו הוא ארוך יותר או קצר יותר מהזמן שחלף מימיהם של בוני הפירמידות הגדולות ועד ימיה של קליאופטרה עצמה? התשובה המפתיעה ועוד נושאים רבים – בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית. האזנה נעימה, יותם.

    58 min
See All (207)

4.6
out of 5
320 Ratings

About

יותם שטיינמן ואורחים יוצאים למסע היסטורי אל תקופת המקרא

Information

You Might Also Like

To listen to explicit episodes, sign in.

Stay up to date with this show

Sign in or sign up to follow shows, save episodes and get the latest updates.
Select a country or region

Africa, Middle East, and India

Asia Pacific

Europe

Latin America and the Caribbean

The United States and Canada