הקוגיט‪ו‬ All•in

ליסה פרץ בחרה את ״בדם קר״ של טרומן קפוטה כטקסט שבליבת השיחה שלה עם אברום. תיעוד רזה, שנכתב בידי איש מוזר, על רצח שאירע בקנזס שבה הוא ״האחר המוחלט״.
בימים אלה, חוץ מזה שהיא מנהלת את התרבות בעיר חיפה, היא מסתובבת בין מלונות המפונים ומקרינה את סרטה ״הבית בקרית שמונה״ שחוזר לטבח שאירע בעיר בפסח 1974. לא קנזס, לא באמריקה, אבל בהחלט ניו ז׳ורנליזם. שיחה על עיתונות ופריפריה, קולנוע דוקומנטרי ו״פרטים קטנים שצריכים להתכנס לפאזל מאוד גדול״.

כשהרמב״ם מגיע למצרים הוא כותב תעודה היסטורית, מכתב פרי עטו, שבו הוא מתייחס התייחסות מפורטת לסוגיית פדיון השבויים. הרמב״ם הופך להיות דמות ציבורית, כתוצאה מכך שהוא מעורב בעניין שיש בו עניין ציבורי. פדיון השבויים הוא גם מצווה דתית, אבל יש לו גם היבט לאומי מובהק. כל יהודי יצטרך לתת את חלקו כדי לסייע בפדיון השבויים. אברום בשיחה מיוחדת עם אחד האנשים היחידים שקוראים לו אברהם והוא מגיב. פרופ׳ מנחם בן ששון, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית, חבר כנסת והגיס של אברום.

פרופ׳ שלמה בן עמי ואברום התכנסו לקראת פסח לשיחה נוספת. אם לא הקשבתם לפרק הקודם עם שלמה זה זמן טוב לחזור לזה. הלינק למטה 👇
בפרק היום הם נותנים סימנים במעבר של אומות בין עבדות לחירות. בתהליך אבולוציוני (יוון, ספרד, פורטוגל) או כתוצאה מטראומה (יפן, גרמניה), בין רומא לפורטוגל, בין דורות מייסדים לדורות המתעייפים שבאים אחריהם-מה הוא מנגנון ההשתנות של החברה?
הפרק הקודם | בעיני הספרדים, היהודים הם איבר בגוף הלאומי | https://shorturl.at/CRSV7

אבנר וישניצר הוא פרופ׳ בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מתמחה באימפריה העותמאנית.
בשיחה עם אברום הם מדברים על כתיבתו של קול נסימי, משורר בן המאה ה-17 שכתיבתו מבוססת על השירה העממית באיסלאם הסופי. הזרם באיסלאם שמדגים את החוויה הפנימית של המאמין.

סמי אבו שחאדה הוא חבר כנסת לשעבר וחוקר ההיסטוריה המודרנית של יפו. בשיחה עם אברום הוא מדבר על הספר של של מארק לוין Overthrowing Geography: Jaffa, Tel Aviv, and the Struggle for Palestine, 1880-1948.
בין היתר, על אזרחות: ״אני פלשתיני ואזרח בישראל שלא הייתי חלק מההגדרה שלה״, על התנועה הציונית: ״להקים מדינה יהודית במקום שאין בו רוב יהודי? זה לא יכול היה להיגמר טוב״, הטיולים עם הסבים שלו ברחובות יפו ״יש להם עיר אחרת בזיכרון״ והסיורים שקיים ביפו ״המטיילים היו מסרבים להאמין שאנחנו היינו יכולים להתפתח בלי הציונות״.

ניר חסון לא מאוהב בירושלים, אבל נאמנים עליו דברי הנציב הבריטי: ״אין קידום אחרי ירושלים״. בשיחה עם אברום הם מנתחים את פרוטוקול ישיבת הממשלה מה17 בספטמבר 1967 ודרכו מנסים להבין: למה משחקים כדורגל באל-אקצה?