פירוש הרמב"ם למסכת אבות - הרב יצחק שילת ישיבת ברכת משה
-
- Religion & Spirituality
סדרה מאת הרב יצחק שילת מבית היוצר של ישיבת ברכת משה
-
דרך ארץ קדמה לתורה (ג, ב) - 47
בשיעור נלמד על החשיבות של דרך ארץ, נלמד שכדי שלחכמה של אדם תהיה משמעות הוא צריך יראת ה', עוד נלמד שאדם חייב לפתח את הידע הקיים אצלו (הידע טבעי והנרכש) כל הזמן ונציין את החשיבות של יצירת המשאבים הפיזיים המאפשרים לימוד תורה.
-
החוב של כולנו (ג, טו - טז) - 46
בשיעור נלמד משל שהובא במשנה, שמדמה את החיים לבעל חוב. כל החיים אנחנו צריכים לעמול להחזיר את החוב שלנו, על מנת שלא יפרעו ממנו בעל כורחנו. נלמד את פירוש הרמב"ם על המשנה ואת התביעה ההתנהגותית של המשנה על חיי כל אדם.
-
הכל צפוי והרשות נתונה (ג, טו) - 45
בשיעור נלמד איך העובדה שה' יודע כל מסתדרת עם בחירה חופשית - מכיוון שהקב"ה לא נמצא בציר הזמן, כאשר אנחנו מחליטים משהו, מנקודת המבט של הקב"ה זה כאילו כבר נעשה ולכן הוא יודע את זה למרות שזה החלטה שלנו. בנוסף, נלמד שהקב"ה מנהיג את העולם עם נטייה לחסד ורחמים. ועוד נלמד שכמות המעשים הטובים שאדם עושה יותר חשוב מאיכותם - עשייה קטנה וחזרה עליה משפיעה לטובה על הנפש ולכן יותר חשובה מעשייה יותר גדולה אחת.
-
חביב אדם שנברא בצלם (ג, יד) - 44
בשיעור נלמד על הברכות שרבי עקיבא אומר שניתנו לאדם - צלם אלוקים, היכולת השכלית והמוסרית שמייחדת את ישראל מהחיות - ולישראל - גם היותם בנים למקום, סגולת ישראל שמייחדת אותם מהאומות וגם הכלי שבו נברא העולם, התורה, שעלינו לשאת לכל העולם. הרמב"ם מפרש שהסיבה שרבי עקיבא פירט את המתנות האלו היא שאנו נדע יותר טוב כמה טובה קיבלנו כדי שנוכל להכיר טובה כראוי. אדם יכול לפעול כנגד כל אחת מהמתנות האלו אך הן עדין קיימות אצלו.
-
עמידה לפני כל אדם והסייגים שאדם מטיל על עצמו (ג, יב - יג) - 43
בשיעור נלמד איך עלינו לעמוד לפני אחרים - לפני הגדולים ממנו עלינו לעמוד להקטין עצמנו ולהיות קלים, לפני הקטנים ממנו עלינו לכבד את עצמנו ולא להיות קלים מדי. אך בכל מקרה עלינו לעמוד מול כל אדם בשמחה ונעימות. בנוסף, נלמד שעלינו להימנע משחוק מיותר שחורג מגבולות ההומור הפשוט והנקודתי כדי להתרחק מערווה, לשמור על המסורת כדי להתרחק מעבירה על התורה, לנדור להתרחק מטומאות ואיסורים כדי שיצליח להתרחק מהם ושלאחר שאדם נהיה חכם, סייג לחכמה שתיקה.
-
אע"פ שיש בידו מעשים טובים- אין לו חלק לעולם הבא (ג, יא) - 42
בשיעור נלמד על מספר עברות שהמשנה אומרת עליהן שאין עליהם חלק לעולם הבא. העבירות כוללות גם עבירה על מצוות התורה בפרהסיה (מגלה פנים בתורה) שמהווה כפירה ובאמת אין עליה חלק לעולם הבא, אך גם עבירות קלות יותר שלא מהוות כפירה והתנאים רק השתמשו בלשון הזה כדי להרחיק אנשים מהם מכיוון שהן מעידות על פחיתות בנפש לרגיל בהן בגלל שהן מהוות זלזול וחילול הקב"ה או חברך, למרות שכן יש עולם הבא לעובר עליהן.