36 min
385. ברענען יעדער טאג מיט די פייער פון יצר הרע – זוהר צו תשפ”ד שיעור שבועי - הרב יצחק לאווי
-
- Judaism
קיצור השיעור
א. זאת תורת העולה – כל הבא להיות יהודי צריך שיהיה לו השגה בתורת הקרבנות (ולא כפי שיש טועים בכמה שיטות שהקרבנות הם אגב כי גם לאותם שיטות יש בזה מלימודי עיקרי התורה והארכנו בשיעורים הקודמים על המדע)
ולמרות שאין מקיימים אותם בפועל, הרי עצם ההשגה כבר משנה את האדם
כי זה כלל ההשגה שהוא מהות הכללית של האדם ולא רק פרט להביא לידי מעשה
ועל זה אמרו כל העוסק בתורת עולה וכו’
וזהו חידוש פרשה זו על פרשת ויקרא שאינו תורת אלא הדרכה מה לעשות.
ב. יש ב’כל העוסק בתורת וכו’ ב’ מדרגות.
מדרגה ראשונה הוא בחינת ‘ונשלמה פרים שפתינו’, שהדיבור בפה הוא במקום הקרבן בפועל
וזה מדרגת נפש, שהוא עיקר תיקון הקרבן בעולם העשיה, וכמ”ש נפש כי תקריב וכו’ נפש כי תחטא וכו’, וכמבואר בזוהר ויקרא
וזה עושים גם בימינו על ידי קריאת ואמירת פרשיות הקרבנות בפה
למרות שחסר חלק המעשה ממש שאז היה יותר בשלימות מכל מקום הרי עקימת שפתיו הוא מעשה
ובפרט כאשר קורא בעלמא ללא עיון והבנה, כמו באמירת קרבנות לפני התפלה
וזה מתקן את מדרגת הנפש שבאדם ושבעולם כמ”ש בסידור האר”י
ג. וביאור תיקון זה ע”ד עבודה הוא כטעם ג’ תפלות נגד קרבנות תיקנום, דהיינו סדרי התפלה הקבועים, ולא התחנונים
כי אדם שאין לו סדר יום או שבוע או חודש או שנה מדרגת הנפש שלו מבולבל, וזה נקרא פיזור הנפש
אבל כאשר יש לו קביענות לומר כל יום ג”פ סדר התפלה או כפי סדר השבוע החודש והשנה, הרי הוא מתקן בזה חלק זה מן התוהו וכבר יש לחייו איזה סדר
ד. אבל יש מדרגה יותר עליונה בכל העוסק בתורת ואין יוצאים אותו כלל באמירת סדר הקרבנות שבסידור, אלא הוא העיון וההבנה בתורת הקרבנות, שהוא ‘העוסק בתורת’ ממש, ולא באמירתם אלא בעיון כמ”ש שזהו הנקרא עסק התורה
ועל ידי שהוא מבין את יסוד ושורש תורת הקרבנות, על ידי זה לא זו בלבד שהוא כאילו ממשיך על עצמו את כפרת ותיקון הקרבנות, אלא שהוא ממש מגיע למדרגה שהוא איננו נצרך לקרבנות
וזהו בחינת רוח (לימוד התורה) ונשמה (הכוונה בתורה ומצוות) ולמעלה מהם, שמי שיש לו מדרגה זו כלל אינו חוטא, כלומר זהו מדרגות מתוקנות שלמעלה מן החטאים, שבשעת החטא הם נעלמים, ולכן מי שיש לו דרגת רוח ונשמה בעצם אינו צריך לקרבנות כי כבר הוא למעלה מזה, כי הוא סוג של אדם אחר שכבר יש לו סדר מתוקן עליון, וכמ”ש כל זה בזוהר ויקרא.
ה. קשה לנו לכאורה לגשת לקרבנות מריחוק ההרגל גם בקיום וגם בעיון, אבל באמת לא נפלאת היא וכו’, והראיה שעל פרה אדומה אומרים שהוא חוק משמע שאר הקרבנות מובנים, וכמ”ש רמב”ן
אחד הדרכים הבסיסיים (דהיינו בחינת נפש) שעל ידם נכנסים לעולם הקרבנות הוא ענין כפרתם, שמבואר בתורה שהוא יסודי
קיצור השיעור
א. זאת תורת העולה – כל הבא להיות יהודי צריך שיהיה לו השגה בתורת הקרבנות (ולא כפי שיש טועים בכמה שיטות שהקרבנות הם אגב כי גם לאותם שיטות יש בזה מלימודי עיקרי התורה והארכנו בשיעורים הקודמים על המדע)
ולמרות שאין מקיימים אותם בפועל, הרי עצם ההשגה כבר משנה את האדם
כי זה כלל ההשגה שהוא מהות הכללית של האדם ולא רק פרט להביא לידי מעשה
ועל זה אמרו כל העוסק בתורת עולה וכו’
וזהו חידוש פרשה זו על פרשת ויקרא שאינו תורת אלא הדרכה מה לעשות.
ב. יש ב’כל העוסק בתורת וכו’ ב’ מדרגות.
מדרגה ראשונה הוא בחינת ‘ונשלמה פרים שפתינו’, שהדיבור בפה הוא במקום הקרבן בפועל
וזה מדרגת נפש, שהוא עיקר תיקון הקרבן בעולם העשיה, וכמ”ש נפש כי תקריב וכו’ נפש כי תחטא וכו’, וכמבואר בזוהר ויקרא
וזה עושים גם בימינו על ידי קריאת ואמירת פרשיות הקרבנות בפה
למרות שחסר חלק המעשה ממש שאז היה יותר בשלימות מכל מקום הרי עקימת שפתיו הוא מעשה
ובפרט כאשר קורא בעלמא ללא עיון והבנה, כמו באמירת קרבנות לפני התפלה
וזה מתקן את מדרגת הנפש שבאדם ושבעולם כמ”ש בסידור האר”י
ג. וביאור תיקון זה ע”ד עבודה הוא כטעם ג’ תפלות נגד קרבנות תיקנום, דהיינו סדרי התפלה הקבועים, ולא התחנונים
כי אדם שאין לו סדר יום או שבוע או חודש או שנה מדרגת הנפש שלו מבולבל, וזה נקרא פיזור הנפש
אבל כאשר יש לו קביענות לומר כל יום ג”פ סדר התפלה או כפי סדר השבוע החודש והשנה, הרי הוא מתקן בזה חלק זה מן התוהו וכבר יש לחייו איזה סדר
ד. אבל יש מדרגה יותר עליונה בכל העוסק בתורת ואין יוצאים אותו כלל באמירת סדר הקרבנות שבסידור, אלא הוא העיון וההבנה בתורת הקרבנות, שהוא ‘העוסק בתורת’ ממש, ולא באמירתם אלא בעיון כמ”ש שזהו הנקרא עסק התורה
ועל ידי שהוא מבין את יסוד ושורש תורת הקרבנות, על ידי זה לא זו בלבד שהוא כאילו ממשיך על עצמו את כפרת ותיקון הקרבנות, אלא שהוא ממש מגיע למדרגה שהוא איננו נצרך לקרבנות
וזהו בחינת רוח (לימוד התורה) ונשמה (הכוונה בתורה ומצוות) ולמעלה מהם, שמי שיש לו מדרגה זו כלל אינו חוטא, כלומר זהו מדרגות מתוקנות שלמעלה מן החטאים, שבשעת החטא הם נעלמים, ולכן מי שיש לו דרגת רוח ונשמה בעצם אינו צריך לקרבנות כי כבר הוא למעלה מזה, כי הוא סוג של אדם אחר שכבר יש לו סדר מתוקן עליון, וכמ”ש כל זה בזוהר ויקרא.
ה. קשה לנו לכאורה לגשת לקרבנות מריחוק ההרגל גם בקיום וגם בעיון, אבל באמת לא נפלאת היא וכו’, והראיה שעל פרה אדומה אומרים שהוא חוק משמע שאר הקרבנות מובנים, וכמ”ש רמב”ן
אחד הדרכים הבסיסיים (דהיינו בחינת נפש) שעל ידם נכנסים לעולם הקרבנות הוא ענין כפרתם, שמבואר בתורה שהוא יסודי
36 min