מהו אוטיזם? עדות מבפני‪ם‬ Ben Kizel

בפרק הזה אני אדבר על הרבה מאד דברים שקשורים לנושא אחד מרכזי שהיה ועודנו חלק מרכזי מחיי: רפלקטיביות.
אקשר את זה לנסיעה האחרונה שלי לחו"ל שעשיתי עם עצמי, לבדי, לבודפשט. עיר נהדרת ביופיה, מלאה בתרבות ובסמלים מהממים, יחד עם נהר הדנובה ששבה את לבי ושהופך את העיר לכזו ששווה מחשבה עמוקה ורפלקציה, בעיקר כשאני לבד בלי אף אחד לצידי.
האזנה נעימה.

המצב הנוכחי מחייב אותי להקליט פרק מעט שונה.
הפעם אני נותן עדות מבפנים על המחשבות והתהיות שלי בכל מה שקשור למלחמת "חרבות ברזל" שהתחילה באותה שבת שחורה של ה-7.10.
אשאל בפרק הזה, באמת ובתמים וכרפלקציה אישית, האם יש בעיני מקום לבקר את פעולות הממשלה? האם יש מקום להרהר, ובמחילה גם לערער? על כל אלו אדבר בהרחבה בפרק זה.

בהמשך לכל הפרסומים התקשורתיים שעסקו במה שמכונה "זהות אוטיסטית" - החל מהכתבה באתר הארץ, הפודקאסט של אוניברסיטת רייכמן ועד הכתבה שלי באתר שווים - הנה לכם כל מה שיש לי להגיד בנושא הבוער הזה, לאלו המאובחנים עם אוטיזם ולאלו שאינם מאובחנים עם אוטיזם, כאן בפודקאסט.

בפרק זה אמשיך את סדרת הפרקים שבה אדבר על קשרים בינאישיים עם אנשים, על האופן שבו אני מתנהל בהם - וגם על הנקודות שעלי לשמר ולשפר בקשרים עם אנשים.

והפעם - השלב היציב (לכאורה, כפי שתשמעו מיד) - שלב החברות.
זהו שלב יציב אך מלא במורכבויות משלו, בעיקר בכל הנוגע לאירועים החברתיים השונים שאנו נתקלים בהם מדי יום ביומו.

בפרק הזה, וגם בפרקים הבאים, אני עומד לדבר על קשרים בינאישיים עם אנשים, על האופן שבו אני מתנהל בהם - וגם על הנקודות שעלי לשמר ולשפר בקשרים עם אנשים.

והפעם - השלב המלחיץ ביותר והגורלי ביותר. שלב ההיכרות.
השלב הראשון, שלא לומר השלב הראשוני של הקשר.

פרק זה הוא פרק מיוחד לקראת יום המודעות לאוטיזם.
פרק זה יסקור את עמדתי בנוגע ליום הזה - מה טוב בו, מה לא טוב בו, ואיך נשפר אותו - ועל הדרך גם את מצבם של אנשים עם אוטיזם בישראל.