מיינדפולנס ומדיטציות מהדרך הבודהיסטית - טלי בן יצח‪ק‬ Tali Ben Itzhak

התרגול מתחיל מקרקוע קצר, ואז הזמנה להתעניין בסקרנות ובפתיחות בשאלה - מה שלומי?

נבדוק מאיפה התשובה מגיעה. נתעניין במרחבי חוויה שונים - גוון רגשי, הלך רוח, גוף.

נזמין את עצמנו להשאר עם מרחב אחד, ההצעה כאן היא הגוף.

אל המפגש הזה נזמין משאב - כל דבר שהוא מקור לכוח או למשען עבורנו, לנחמה, או להשראה ולמשמעות.



*יש התיחסות לתרגול בכל מיני סיטואציות כולל נהיגה - אנא נהגו בזהירות ובאחריות, ובכל מקרה אין כאן המלצה לתרגל עם ההקלטות בזמן נהיגה.

באיחולי ביטחה ורווחה 🙏🏼

נפרוס את תשומת הלב בכל הגוף, נזמין נוכחות עדינה ורחבה.

נתרגל מתוך כוונה לכלול את כל התחושות באופן שווה, בפתיחות ומבלי להעדיף.

גם את ה"אורחים" ואת הסחות הדעת נקבל ביציבות ובנוכחות, ומתוך התבססות בגוף. נאפשר לכל החוויה להכלל, הכל שייך.

נתחיל בתנועה קלה בעמידה - העברת משקל וחיבור לכפות הרגליים.

אחרי כן נאפשר למבט למצוא דברים שמשרים תחושה נעימה, בטוחה.

נרגיש עם הידיים את הפנים וננשום, נעזר בהוצאת האוויר מהפה.

נסיים עם כפות ידיים מונחות היכן שנבחר, ועם כל הכלים / העוגנים שעזרו לנו.

בתרגול הקצר הזה הכוונה שלנו היא לנכוח עם מה שטוב, לנוח ולשמוח במשאבים שלנו.

נתחיל מהגוף - מה שנעים ברגע זה, וברגעים אחרים. נמשיך בלהוקיר את מי שמיטיב בחיינו. לבסוף נשהה במשהו שפשוט משמח אותנו בעצם קיומו, ובשמחה עצמה.

התרגול מתחיל מקרקוע וקשיבות אל הגוף.

משם נרכך מעט עם הנשיפות, ונקח זמן להתבסס באיכות של חמלה רחבה, יציבה ועמוקה.

אם זה מתאים, נזמין אל החמלה הגדולה חלק כואב - בנו, או במציאות. בעדינות ובווליום שמיטיב עכשיו.

תוך היזכרות במה שרחב יותר מאיתנו, ובשותפות שלנו.

נבדוק איך מיטיב לסיים את התרגול.

תרגול מיינדפולנס שאפשר לעשות כמדיטציה קצרצרה, או לשלב בתוך היומיום (תרגול לא-פרומאלי).

1. נשאל "מה שלומי?" - ונפתח בסקרנות לתשובה שעולה

2. נשמוט, ונשים לב לתחושות הגוף

3. נקח כמה נשימות מרווחות ומשחררות