שורשים עמוקי‪ם‬ המשרד למורשת, רשות טבע והגנים ורשות העתיקות

בדצמבר 1969 נחשף אחד הממצאים הארכיאולוגים המרתקים ביותר בירושלים: "הבית השרוף", שהיה שייך למשפחת קתרוס - משפחה יהודית רבת-אמצעים בשלהי ימי בית שני. חלק מהעצמים שנתגלו בבית מרמזים על סופם העגום של דרי הבית: כידון ברזל מאולתר, ושרידי זרוע תחתונה של אישה צעירה. הבית השרוף וסיפורה של המשפחה הייחודית שהתגוררה בו  מקפל בתוכו את כל המרכיבים של הקוקטייל הנפיץ - התככים הפוליטיים, המאבקים הדתיים, הערבוב בין כסף לדת, הבחישה של גורמים זרים ביהודה - שהובילו לפיצוץ הבלתי נמנע ולחורבנה האיום של עיר הבירה של ממלכת יהודה.

אישיותו של המלך הורדוס היתה מטבע בעל שני צדדים: מנהיג חרוץ, יעיל ושאפתן שהרים את קרנה של יהודה בכל רחבי העולם העתיק - אבל גם רודן אכזר שלא היסס לדכא כל איום על שלטונו ומעמדו - אמיתי או מדומיין - באלימות ובהחלטיות, אפילו כשהיה מדובר בבני משפחתו. שני הצדדים באישיותו של המלך הורדוס מתבטאים היטב גם בשניים ממפעלי הבנייה הגדולים שלו: נמל קיסריה הפתוח והמפואר שדרכו זרמו לממלכת הורדוס סחורות יקרות ערך – ומבצר מצדה המסוגר, מקום מפלט מבודד שנועד להגן על המלך בשעת מרד. 

ההרודיון, ארמון-מבצר מפואר שהקים הורדוס במדבר יהודה, עומד במרכזה של חברות יוצאת דופן בין שני אנשים שלא נפגשו מעולם: "המלך הבנאי", ואהוד נצר - אדריכל בן המאה ה-20 שהפך לאחד מגדולי הארכיאולוגים בישראל, והקדיש שלושים שנים מחייו לפתרונה של אחת החידות המסקרנות ביותר אודות הורדוס: מקום קבורתו של המלך הגדול.

המלך הורדוס היה שנוא על רבים מבין יהודי ארץ ישראל וכונה בזלזול - מאחורי גבו, כמובן - 'עבד אדומי.' אך מאידך, הורדוס גם אחראי למה שהיא אולי אחת מתקופות הפריחה הכלכלית המשמעותיות ביותר בתולדות ארץ ישראל: אפילו חז"ל אמרו על בית המקדש המפואר שהקים ש'מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו." 
בפרק זה, אם כן, ננסה לרשת לשורשי מורשתו המתעתעת של הורדוס. האם מדובר במלך אכזר ואחוז פרנויה שהתעמר בנתיניו והיה מוכן לעשות הכל כדי להמשיך ולשבת על כס השלטון - או שליט נאור וחכם, שהשכיל להפוך את ארץ ישראל למעצמת מסחר משגשגת ופנינה של ממש באגן המזרחי של הים התיכון? מי באמת היה המלך הורדוס?