דף יומי לנשים - הדר‪ן‬ מישל כהן פרבר

אם בהמה מועדת בגלל פגיעה בבהמות אחרים מאותו סוג, האם זה הופך את הבהמה למועד לכל סוגי בהמות/חיות? אם הבהמה היא מועד לבני אדם, האם היא נחשבת למועד לבעלי חיים? אם היא מועד עבור חיות קטנות, האם זה מועד עבור חיות גדולות? ישנן שתי קריאות חלופיות של המשנה, שמובילות לתשובות שונות לאותן שאלות. מובאים מצבים אחרים של קביעת דפוסים. נערכת השוואות בין קביעת דפוסים לעניין שור מועד לקביעת ווסתות לאישה לגבי קבלת המחזור בקשר להלכות נידה. בהמה השייכת למקדש פטורה מנזקים. אבל חכמים ורבי שמעון בן מנסיא חלוקים בעניין אחריות על בהמה בבעלות פרטית המזיקה בהמה בבעלות המקדש - האם פטור, או חייב נזק שלם, גם אם הבהמה היה תם.

דף נלווה בבא קמא לו
הלימוד השבוע מוקדש ע"י עדינה ודני גוירץ לכבוד הולדת מאיר אמיחי ולע"נ אביה, מאיר מלוין ריש, שעל שמו נקרא התינוק.
הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ חמותו, יהודה לייב בן משה.
כאשר יש ספק איזה שור פגע באחר, אך שני השוורים שעליהם קיים הספק הם בבעלותו של אותו אדם, פוסקת המשנה ששניהם חייבים. האם זה מקרה של שור מועד או שור תם? מדוע משתמשים בלשון "שניהם חייבים" כאשר מדובר בבעל אחד (הבעל של שני השוורים) שחייב? הפרק הרביעי מתחיל במחלוקת בין רבי מאיר לרבי שמעון על שור תם שתקף ארבע או חמישה פעמים ברציפות. למי משלמים מה? מה ההיגיון מאחורי דעותיהם וכיצד הן משתלבות עם הגישות הרחבות יותר של רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי האם לניזק יש שותפות בבהמה שהזיק (כי משלמים מגופו) או שהוא יותר דומה לבעל חוב שהמזיק צריך לפצותו? האם נוכל להסיק ממשנתנו תשובה לשאלה זו: האם כאשר משנה מתייחסת לסלע, האם מתכוונים לסלע צורי, מטבע בעל ערך גבוה יותר (4 זוזים) או לסלע מדינה, מטבע בעל ערך נמוך יותר (חצי זוז), שמינית מערכו של הצורי?

הלימוד השבוע, שבוע של חנוכה, מוקדש ע"י מיכאל פישביין, איתן פישביין ואלישע רוס-פישביין לכבוד מונה. "חנוכה שמח - אנו מאוד גאים בך במחיובתך ללימוד הדף היומי." 
המשנה קובעת כי ישנם מקרים בהם אדם חייב בתשלום על נזק שנגרם על ידי שורו, אך באותם נזיקים אם נעשו על ידי אדם, האדם יהיה פטור מתשלומים מדין קים ליה בדרבה מיניה, אם המעשה בא עם עונש מוות, המזיק פטור מתשלומים. לחילופין, ישנם מקרים בהם אדם יהיה חייב על נזקים שאילו עשה אותם שור, בעל השור פטור, שכן שוורים המביישים מישהו פטורים. אם אדם מבעיר שדה בשבת האדם פטור מתשלומים כי על המבעיר בשבת יש עונש מוות ובכך פטור מתשלום כספי. משנה זו מועלה כקושי נגד דעתו של רבי יוחנן שמי שמבעיר כמעשה הרס לא חילל שבת מאחר שחייבים על מלאכה יצירתית ולא פעולה המקלקלת. שתי קריאות חלופיות של המשנה מובאות כדי לענות על שאלה זו. אם שור היה רודף אחרי שור אחר ושור אחד נפגע אבל ישנן טענות שונות של כל אחד מהבעלים האם הנזק נגרם על ידי השור או על ידי סלע, ​​או אם היו שלושה שוורים וכל בעל טוען שזה השור של האחר שהזיק, או שלבעל השור שהזיק יש שני שוורים, אחד גדול ואחד קטן או תם אחד ואחד מועד, והניזק ומזיק כל אחד  טוען שזה שור אחר שגרם לנזק, חובת ההוכחה מוטלת על מי שמנסה לתבוע את הכסף מהשני (הניזק). רבי חייא בר אבא סבור שסומכוס היה חולק במקרים אלו ואומר שהכסף המוטל בספק מתחלק בין שני הצדדים באופן שווה. הגמרא מנסה להעריך אם המקרה הוא שבו כל אחד בטוח בתביעתו (ברי) או שאחד בטוח והשני לא (שמא).

הדף היום מוקדש ע"י דבורה הופמן-וייד לע"נ שמחה קולינס.
אילו זכויות יש לבעל שור תם או שור מועד למכור את בהמתו לאחר שהזיק, להקדישה, לשחטה או לתת אותה במתנה? האם זה משנה אם זה לפני עמידה בדין? מה אם בעל חוב גובה את הבהמה כתשלום לחוב – האם הניזק יוכל לגבות את השור ממנו? האם זה משנה אם לבעל חוב היה עיקול על הבהמה לפני או אחרי שהיא הזיקה? רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים ביניהם כיצד להסביר את תשלום הנזק במקרה  של שור תם המתואר בתורה - כתוב ששני הבעלים מפצלים את ערך הבהמה שהזיקה ואת שווי הנבילה של השור שניזק. הם חלוקים בדעתם אם לבעל השור התם יש זכויות גם לנבילה של הניזק. קיים דיון לגבי מה ההבדל המעשי בין שתי הדעות שכן שניהם מסכימים לגבי הסכום שיקבל הניזק.משיטת ר' יהודה, אפשר להגיע למקרים שבהם בעל השור שהזיק יכול להרוויח מהעסקה או, בקצה השני, לשלם יותר מהנזק ששורו גרם. לפיכך, מבואר שרבי יהודה לא היה מפרש את הפסוק ככה באותם מקרים. 

דף נלווה בבא קמא לג
 הדף היום מוקדש ע"י נינה בלק לכבוד יום הולדתה של חברתה הטובה, ג'יין שפירא.
מי שנכנס לבית מלאכה ונפגע מהעובד שם, האם בעל המלאכה חייב בארבעת תשלומי הנזק ואם יש מוות בשוגג, האם ההורג צריך ללכת לעיר מקלט? האם זה תלוי אם הפצוע/המת נכנס ברשות או לא? אם מישהו זרק אבן ואז מישהו הוציא את ראשו החוצה והאבן הרגו/הזיקו, האם יהיה חייב ללכת לעיר מקלט/לשלם נזק? באיזה מקרה אמר רבי יוסי בן רבי חנינא את דבריו שחייב בארבעה תשלומי נזיקין אך פטור מללכת לעיר מקלט? על מקרה זה או על הקודם? אם אדם ילך לבית המעסיק כדי לקבל משכורתו ויתקף על ידי חיה של המעסיק, מה הדין ובמה זה תלוי? איך מחשבים תשלומי נזיקין במקרה שבו שני בעלי חיים תקפו זה את זה, או שני אנשים תקפו זה את זה, או אדם ובהמה? האם דין חצי נזק של שור תם מתייחס גם לשור שנגח אדם? אם שור תם מזיק, מכיוון שהבעלים צריך לשלם עד שווי החיה שלו (מגופו), האם זה אומר שהשור מיועד לתשלום עבור החוב או לא? יש על כך מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל והשלכותיו של מחלוקת זו נדונות ומובאים מקורות שונים כדי לנסות לאיזה דעה זה משתלב.

דף נלווה בבא קמא לב
המשנה מביאה מקרה של שני אנשים שהולכים ברחוב - האחד עם קורה והשני עם חבית, אם הקורה שוברת את החבית, האם זה שמחזיק בקורה חייב? במה זה תלוי? רבה בר נתן שואל את רב הונא שאלה על בעל שפוגע באשתו בעת תשמיש המיטה - האם צריך לפצותה או לא? רב הונא עונה שאפשר ללמוד ממשנתנו שבגלל שמותר לו להיות שם, אינו צריך לשלם על נזקים. רבא לא מסכים כי הוא משווה את זה למי שהרג בשגגה ומחויב ללכת לעיר מקלט למרות שלרוצח היה רשות להיות שם (מקרה בתורה היה שהרגו ביער שלשניהם רשות להיות שם). כמו כן, התייחסה המשנה למקרה בו נגרם הנזק ללא כל פעולה אקטיבי מטעמו של נושא הקורה, מה שאין כן במעשה תשמיש. ריש לקיש מבחין בין מקרה שבו שתי פרות – אחת הלכה (התנהגות רגילה) והשנייה רבצה (התנהגות לא רגילה) ואחת בעטה בשנייה. באיזה מקרה הבעלים חייב ובאיזה מקרה הבעלים פטור? הגמרא מנסה לחזק את פסיקתו משניים מהמקרים במשנתנו, אך שני הניסיונות לא צלחו. מה הדין אם אדם אחד הולך ברשות הרבים והשני הולך והם נתקלים זה בזה וגורמים נזק? מה אם שניהם רצים? האם יש הבדל אם זה קורה בערב שבת בין השמשות כאשר מותר לאנשים לרוץ להתכונן לשבת? אם כורתים עצים בתחום אחד והשבבים עפים לתחום אחר ופוגעים, האם הכורת חייב? ברייתא משווה מקרה דומה עם בעל חנות ומישהו נכנס לחנות עם/בלי רשות ובעל החנות הורגו בשגגה. מה ההבדל בפסיקה? רבי יוסי בן רבי חנינא סובר שחייבים בארבעה סוגי תשלומי נזק ופטור מללכת לעיר מקלט. האם האמירה שלו מגבילה את המקרה בברייתא שבו היה חייב או את המקרה שבו היה פטור?