זכרון יעקב | ענבל אסיףֿ, נתנאל גולדברג

נתנאל גודלברג בן 52
נשוי, 3 ילדים,יותם - 24 קצין מודיעין משוחרר, תמר - קצינת מודיעין בקבע, נדב - לוחם סיירת צנחנים בסדיר (בחאן יונס)אלפא - כלבת רועה גרמני (״כלבת הזקונים שלי״)

תעסוקה: יזם, שותף בחברת תעופה הבונה מטוס חשמלי פרטי דו-מושבי

השכלה:יוצא 8200 (קבר), תואר ראשון - מהנדס חשמל. תואר שני - MBA

למה בחרת לרוץ: אני כאן היום כי עברתי תהליך, שהבהיר לי שאני חייב לקחת חלק פעיל בקהילה שלנו וחלק פעיל בפוליטיקה המקומית. החברה שלנו חולה - וכולנו, ללא יוצא מהכלל צריכים לתרום להבראתה.הניסיון להפיכה המשטרית, ואחריה מלחמת ה-7 באוקטובר הבהירו לי, לנו שאנחנו חייבים לצעוד קדימה, ולהוביל שינוי.כל השנים נמנעתי וסלדתי מפוליטיקה. היום אני מבין שאין לי יותר את הפריבילגיה ״לחזור לישון בזכרון״. אנחנו נרדמנו בעמידה ואנחנו חייבים לקחת חזרה את המושכות לשליטה בחיים שלנו.אנחנו האזרחים שהאמינו כל השנים שמספיק לשרת בצבא, לשלם מיסים, לחנך את הילדים לאהבת המדינה - כי ״המדינה״ תדאג לנו בחזרה.אנחנו התפקחנו ומבינים היום שזה פשוט לא נכון. על הפוליטיקה השתלטה חבורה של פושעים ומושחתים ואין ברירה אלא לקחת את המושכות מהם כדי לוודא שהחוזה שהאמנו שקיים - אכן קורה.אני בחרתי למלא את חובתי האזרחית במישור המוניציפלי, ולכן אנחנו רצים למועצה.

מה עשית במחאה: המחאה תפסה אותי לא מוכן. השוק האמיתי הגיע בקפלן. חטפתי בעצמי את רימוני ההלם של שוטרי תל אביב וראיתי את הדם על הדגלים, והאנשים שאיבדו חלק מהאוזן או הוטחו בפראות על הקרקע.הבנתי שאני צריך להצטרף לאחים לנשק. שיא הפעילות מבחינתי היה בתום הצעדה לירושלים וחסימת שערי הכנסת ביום שני הארור. האירוע הזה היה אמוציונלי מכל כך הרבה כיוונים: מצד אחד המאבק האישי, הפיזי, לאחוז אחד את השני מול המכתזית, הסוסים ושוטרי מג״ב שתולשים אותנו אחד אחד מהכביש.ומהצד השני התארגנות אנושית-חברתית מדהימה בגן סאקר, על כל גילויי האחווה ואהבת החינם.באותו יום שני בערב נפל לי האסימון:הם פשוט לא סופרים אותנו. אנחנו מעניינים אותם כקליפת השום.בשבוע לאחר מכן הקמנו - ענבל ואני את חוזה חדש זכרון יעקב.

מה עשית כשפרצה המלחמה: את ה-7 באוקטובר התחלנו כשנדב הוקפץ - ומאז הוא בלחימה: בעוטף, בסגעיה, בחאן יונס.מאז אני הפכתי לחתול של שרדינגר. אני לא צריך להרחיב - אני חושב שאתה מבין את המשמעות הנוראה של המצב הזה.מצאתי את עצמי בחוסר יכולת מוחלט לתפקד בעבודה, ומנגד עם צורך נפשי להיות קרוב לעזה - לנדב.מהר מאד זה התרגם לפעילות עם אחים לנשק לחילוץ אזרחים משדרות, נתיבות ושאר הישובים ב