עושים טכנולוגיה

רשת עושים היסטוריה
  • 4,1 (28)
  • TECHNOLOGIES
  • DEUX FOIS PAR MOIS
עושים טכנולוגיה

ד"ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר בתחום של סוציולוגיה של טכנולוגיה, מגיש פודקאסט חכם ומעמיק על טכנולוגיה, אנשים ומה שביניהם

  1. 11 NOV.

    האם אפליקציות הדייטינג שבורות? [עושים טכנולוגיה]

    לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן. אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם. בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה. ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים. קישורים: ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינג https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htm התביעה נגד קבוצת Match https://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuit הסקר של פורבס https://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigue אהבה בעידן הקפיטליסטי https://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism

    39 min

  2. 28 OCT.

    עושים טכנולוגיה לייב - נועם ברדין [עושים טכנולוגיה]

    באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

    1 h 5 min

  3. 14 OCT.

    עדכון מחזית המאבק בשוק העבודה [עושים טכנולוגיה]

    בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.   אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש. איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה. קישורים: מניית חברות שירות הלקוחות צונחות https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-ai בפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותית https://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobs העדות של סם אלטמן בקונגרס https://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usM בוטים מגלים שהם בוטים https://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

    41 min

  4. 30 SEPT.

    כלכלת תשומת לב [עושים טכנולוגיה]

    בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם. אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו. איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו? התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה? קישורים: מחקר: חנפנות בקרב בוטים https://arxiv.org/pdf/2310.13548 מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים! https://www.wired.com/1997/12/es-attention כלכלת תשומת לב https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html ספר: Stand out of our light https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

    40 min

  5. 16 SEPT.

    מי אחראי כשאף אחד לא אחראי? [עושים טכנולוגיה]

    שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו. הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה? מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי? קישורים: הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה" https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000 פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאס https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1 מחקר: ארבעה פערי אחריות https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

    42 min

  6. 2 SEPT.

    גוגל הפסידה - מה עכשיו? [עושים טכנולוגיה]

    בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה? במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו? קישורים: בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגל https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-win סוף עידן גוגל https://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era

    32 min

  7. 19 AOÛT

    שערוריה ששמה Perplexity AI [עושים טכנולוגיה]

    מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity. אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו. בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה? קישורים: חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT https://openai.com/index/searchgpt-prototype עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים" https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד" https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781 פרפלקיסטי וגניבת ה-AI https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/

    42 min

  8. 5 AOÛT

    אלפא-פולד: תרופות הן החזית הבאה [עושים טכנולוגיה]

    בשנת 2020 דיפ-מיינד, חברה-בת של גוגל, השיקה מערכת בינה מלאכותית בשם "אלפא-פולד" שפיצחה תעלומה ביולוגית שהטרידה את המדענים יותר מחמישה עשורים: איך חלבונים מתקפלים. בעקבות פריצת הדרך, פורסמו אינספור כתבות ותחזיות שהעריכו שבתוך זמן קצר נוצף בגל של תרופות חדשות שיפותחו הודות להישג הזה אבל למרות שחלפו מאז ארבע שנים, זה עדיין לא קרה. העובדה הזו הופכת למעניינת במיוחד כשלוקחים בחשבון עוד עובדה: לפני כמה חודשים, במאי 2024, דיפ-מיינד השיקה למערכת שלה גרסה חדשה. קישורים: האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את המדענים? https://www.fastcompany.com/91146281/why-ai-wont-swallow-science דיפ-מיינד מנסה להיכנס לשוק שלל 100 מיליארד דולר https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-05-08/deepmind-ceo-targets-100-billion-plus-ai-drug-discovery-business-with-alphafold הדרך לאלפא-פולד 2: תיעוד https://www.youtube.com/watch?v=gg7WjuFs8F4

    42 min
Tout afficher (151)

Notes et avis

4,1
sur 5
28 notes

À propos

ד"ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר בתחום של סוציולוגיה של טכנולוגיה, מגיש פודקאסט חכם ומעמיק על טכנולוגיה, אנשים ומה שביניהם

Informations

  • Création
    רשת עושים היסטוריה
  • Années d’activité
    2017 - 2024
  • Épisodes
    151
  • Classification
    Tous publics
  • Copyright
    © Copyright PI Media
  • Site web de l’émission
    עושים טכנולוגיה

Vous aimeriez peut‑être aussi

Pour écouter des épisodes au contenu explicite, connectez‑vous.

Recevez les dernières actualités sur cette émission

Connectez‑vous ou inscrivez‑vous pour suivre des émissions, enregistrer des épisodes et recevoir les dernières actualités.
Choisissez un pays ou une région

Afrique, Moyen‑Orient et Inde

Asie‑Pacifique

Europe

Amérique latine et Caraïbes

États‑Unis et Canada