מבוא לרומ‪א‬ Itay Kremer

המלך האחרון של רומא, לוקיוס טארקווניוס סופרבוס היה שונה מאד מאביו טארקוויניוס פריסקוס. בעוד אביו טיפח את הקשר עם הסנאט ודאג לשמוע ולכבד את דעותיהם של הסנאטורים, סופרבוס עצמו, שהיה יהיר וגאה, הורה להוציא להורג את כל חברי הסנאט שחשד כי תמכו במלך הקודם, סרוויוס, ולפעמים הוציאם להורג על בסיס חשד קל ולא מבוסס.

העיר האדירה נשלטה על ידי רודן אכזר ורע לב.

כעת, אחד משני דברים יקרו: או שיפול המלך, או שתיפול העיר.

סיפורו של מלכה השישי של רומא הנו אחד הסיפורים המוזרים והמופלאים ביותר בתולדות האימפריה.  הוא מתחיל בסיפורו של בנה של שפחה ושמו סרוויוס טוליוס.

בן המשרתים גדל לשרת את המלך ואשתו, למד את גינוני המלכות השונים והיה לאדם מוכשר וחכם אשר הצליח בכל מעשה ידיו.

ואמנם, בן משרתים פשוט יכול להיות למלך על רומא?

לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס היה בן לאחת המשפחות העשירות מקרב האטרוסקים, אויביה המושבעים של רומא. כשהגיע עם אשתו טנקוויל לרומא, התחבב מאד על המלך הרומאי אנכוס מארקיוס והפך לידידו הקרוב והשומר האישי של ילדיו הקטנים. גם חברי הסנאט ברומא חיבבו את לוקיוס ואת הכסף הרב שתרם להם. כך, כאשר מת לבסוף אנכוס מאקריוס, שני ילדיו היו קטנים מכדי לשלוט ברומא ולכן פנה הסנאט אל לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס. לטובתה של רומא, כך אמרו, ראוי שהוא יקבל את השלטון, ולא אף אחד מבניו הצעירים של מארקיוס.

המלך השלישי של רומא הותיר את העיר צמאה לדם, נוקשה ומחרחרת ריב. אין פלא אפוא שהרומאים קיוו למצוא מלך חדש וינהג בדרכי שלום ויעזור לכלכלה ולחברה ברומא לפרוח.

המלך הרביעי, נכדו של נומה פומפיליוס, קיבל עליו את התפקיד.

לאחר מותו של נומה פומפיליוס, נחלשה רוח השלום של רומא והדבר, כפי שניתן היה לתאר, חלחל גם לשבטים ולערים השכנות. את המלך השלישי, טולוס הוסטיליוס, בחר הסנאט בזכות העובדה שהיה רומאי וסבו, נלחם לצד רומולוס נגד הסאבינים. הוא היה שוחר קרבות והזניח לגמרי את ענייני הדת ופולחן האלים וכתוצאה מכך, רומא הפכה לעיר צמאת דם ומלחמה.

אחרי מותו של רומולוס והעדר יורשים, חיפשו הרומאים מי ימלא את מקומו. לאחר שנה של חיפושים נמצא אדם צנוע ופשוט, ללא תאוות כח או שלטון והוא נבחר למלך. ובאמת, נומה הלך בדרכי השלום.