תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

Tel Aviv University
תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב

  1. מהי 'אפיגנטיקה' וכיצד רגשותינו משפיעים על דנ"א | בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 2)

    HACE 22 H

    מהי 'אפיגנטיקה' וכיצד רגשותינו משפיעים על דנ"א | בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 2)

    מרואיין - פרופ' יובל אבנשטיין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים. פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא 'כימיה'. הפרק הפעם עוסק ב-DNA, אחת המולקולות המרתקות ביקום. מולקולה זו נושאת את הסיפור הגנטי המכתיב את מי שאנחנו. סיפור זה מורכב מארבע אותיות: A, G, T, C, שמסמנות את ארבעת הבסיסים המסודרים ברצפים משתנים, לאורך סליל ה-DNA. התפיסה האינטואיטיבית הייתה, שבסיסים אלו מהווים את כל הסיפור הגנטי אבל מחקרים גילו, שאחד הבסיסים, מסוגל לעבור שינוי על ידי הוספת מתג מולקולרי (כמו מתיל לדוגמה), המשפיע על ביצוע הקוד השמור ב-DNA. בכך נפתח תחום מחקר חדש בשם 'אפיגנטיקה' – שהינו תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגֵנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו. שאלנו את פרופ' יובל אבנשטיין על מאפייני 'האפיגנטיקה'. האם היא מסבירה למשל, לא רק את השינויים בין תאומים זהים עם אותו מטען גנטי, אלא גם את השינויים שבין אזורי רקמות שונים בגופו של אותו אדם ויתרה מזאת, האם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים? בנוסף, שאלנו גם על מחקרים נוספים הנערכים במעבדתו כגון - בדיקת דם פשוטה לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים וכיצד אפשר לגלות עקבות של מצוקה רגשית בעזרת 'האפיגנטיקה'? האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ Chapters: 00:00 - Tel Aviv 360 Genetics and Epigenetics 01:18 - Epigenetics explains human genome differences 01:46 - Epigenetics unifies animal species 04:06 - Positive epigenetics, stress reduction 08:50 - Goal Genetic and Epigenetic Profile in Wide Range of Bodies 09:13 - Ensemble Averaging Singleness in Groups 11:09 - SartanRaeot Biomarker development with Nuzlit 14:41 - Challenges in coronavirus processing 15:18 - The worlds first noninvasive blood test for HIVAIDS 16:08 - DNA chip for medical diagnostics 20:20 - Future of body, injuries saved by translation 21:10 - Benefits of academic life 24:47 - Interventions to improve human welfare

    25 min
  2. מלימודי מדמ"ח ועד הרעיון הטכנולוגי הגדול הבא

    HACE 1 DÍA

    מלימודי מדמ"ח ועד הרעיון הטכנולוגי הגדול הבא

    בהשתתפות: אלון טלמור (PhD ), יזם וחוקר בתחום הבינה המלאכותית, מייסד ומנכ״ל Ask-AI' ', ובוגר של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א. אלון משתף את המאזינים במסעו האישי והמקצועי. הוא מספר על האתגרים וההזדמנויות שליוו את מסלול חייו וכן, על המעברים שעשה בין עולם האקדמיה לבין עולם היזמות. אלון מתייחס לחשיבות הבנת הבעיות 'שבעולם האמיתי' (Real-world problems), בתפקיד החינוך בעידוד מנטליות יזמית, ובהשלכות הקדמה בתחום ה-AI הגנרטיבי, על עתיד התכנות ועל עתיד מדעי המחשב. אלון טלמור תורם לקרן היזמים.ות של ביה"ס, שהוקמה לצד התוכנית ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון, עם חטיבה ביזמות ובחדשנות. מראיין: פרופ' חזי ישורון, חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) ויו"ר קרן היזמים.ות של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק From Computer Science Studies to the Next Big Technological Innovation Featuring: Alon Talmor, PhD, a software entrepreneur and AI researcher, Founder and CEO of Ask-AI, and an alumnus of the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University.Alon shares with the listeners his personal and professional journey. He discusses the challenges and opportunities that have accompanied his career path, as well as the transitions he made between the worlds of academia and entrepreneurship. Alon addresses the importance of understanding 'real-world problems,' the role of education in fostering an entrepreneurial mindset, and the implications of advancements in generative AI on the future of programming and computer science. Alon Talmor contributes to the Entrepreneurs Fund of the school, which was established alongside the undergraduate program in Computer Science, featuring a division for entrepreneurship and innovation. Interviewer: Prof. Hezy Yeshuron, Professor of Computer Science at the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University (Emeritus) and Chairman of the school's Entrepreneurs Fund of the School.

    36 min
  3. Comedians on Campus #8: Yohay Sponder - comedians are superheroes

    HACE 2 DÍAS

    Comedians on Campus #8: Yohay Sponder - comedians are superheroes

    Yohay Sponder says on stage that friends from America told him that in America they have the PC, politically correct, which means you can only do jokes about what you are. So Yohay goes on to say: "I am half Moroccan, so Moroccan jokes I can do. Also, Morocco is in Africa, so jokes on Africa - I can do. I am also half Polish, so jokes about Poland, the holocaust - I can do". He goes on and explains how he can do jokes about Asians as well because he is Israeli (and Israel is in Asia), and even more - as he is married to an American lady, he is technically African-American, so jokes on African-Americans - he can do! (See it here: https://www.youtube.com/watch?v=vYUG0ywakOc&t=11s) In another English-speaking episode of Comedians on Campus, top-tier Israeli comedian and the founder of Funny Monday - Israeli Standup done in English - Yohay Sponder comes to connect comedy with theory in his unique way. To add to the festivity, our very own Shai Fischer comes out of the shadows to enlighten us with some relevant scientific findings. Together, the three of us discuss how comedians are superheroes that help people on all levels of the Maslow scale, not like that bum Superman who is only interested in life-or-death situations. It's a comedian's challenge (and pleasure) to take crowds from their daily worries to a happier place, and now the scientist's challenge to explain why jokes work better in that happier place. We learn how standup comedy started, how the new media greatly expanded the way you can learn from veterans, and the importance of sharp, short jokes, which you can especially pull off if you're Israeli. These short jokes sometimes involve the audience completing the joke themselves, as he says: "if you want the joke, come take it!" Yohay recommends Louis CK bit about Schindler's list: https://youtu.be/7BycuvBd04I?si=xH2ZmGatRolcJmqr Amir recommends Ismo's shit bit: https://www.youtube.com/watch?v=igh9iO5BxBo&pp=ygUXaXNtbyBpIGRpZG4ndCBrbm93IHNoaXQ%3D

    1 h y 11 min
  4. אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם תיאה קיסלוב במכללת קלישר לאמנות, תל אביב

    HACE 6 DÍAS

    אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם תיאה קיסלוב במכללת קלישר לאמנות, תל אביב

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את הCCA וסדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הקמתו? מה היה בו כה חדשני וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?

    24 min
  5. אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם איתן קימל בבית הלוחם, באר שבע

    HACE 6 DÍAS

    אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם איתן קימל בבית הלוחם, באר שבע

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה”ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.

    26 min
  6. אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם ברכה חיוטין בהיכל המשפט, חיפה

    HACE 6 DÍAS

    אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם ברכה חיוטין בהיכל המשפט, חיפה

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.

    25 min
  7. אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ ביד ושם, ירושלים

    HACE 6 DÍAS

    אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ ביד ושם, ירושלים

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים. איך מתכננים בניין ללימודי שואה, החוגג את החיים? כיצד ניתן ליישב את מה שנשמע כאוקסימורון? בפרק עומדים האדריכלים על האופן שבו היצירתיות הפרוגרמתית והחומרית סייעה להם להתמודד עם המורכבות של האתגר הזה

    25 min
  8. אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דני לזר במחלקה לפיזיקה, באר שבע

    HACE 6 DÍAS

    אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דני לזר במחלקה לפיזיקה, באר שבע

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים. בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה. בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק

    25 min

Acerca de

הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב

También te podría interesar

Para escuchar episodios explícitos, inicia sesión.

Mantente al día con este programa

Inicia sesión o regístrate para seguir programas, guardar episodios y enterarte de las últimas novedades.

Elige un país o región

Africa, Oriente Medio e India

Asia-Pacífico

Europa

Latinoamérica y el Caribe

Estados Unidos y Canadá