פרשה בקצרה | וארא - הזוגיות בגאולה

הרב קשתיאל לפרשת וארא תשפ''ה: בתחילת הפרשה מודגשת זוגיות משה ואהרון. ה' אומר למשה: אני ה' וכו' ומשה שואל: ואיך ישמעני פרעה? לכאורה דובר כבר בפרשת שמות? אלא שמסתיימת השיחה רק לאחר שכתוב: וידבר ה' אל משה ואהרון. משה כאילו דואג להזכיר לה' שאהרון איתו. ויצום על בני ישראל הארכה בייחוס משה ואהרון ואז שלושה פסוקים: הוא אהרון ומשה הם המדברים הוא משה ואהרון רש''י הן בצדקותם כל יצ'מ תלויה בהצלחת זוגיות המופלאה של משה ואהרון. מסביר האלשייך: בתחילת הדרך משה סירב חמש פעמים לשליחות. וה' עונה למשה וגם נותן לו הבטחות ואותות, וכל זה כי הטריד את משה עניין אהרון. איך אקבל עלי את השליחות - הלא אהרון יותר מתאים: הוא כבר נביא, הוא הדואג לישראל במצרים עד כה, הוא אחי הגדול. פחד לפגוע בכבוד אהרון. ורק לאחר "וראך ושמח בלבו" נגמרים טענות משה. ובתנחומא: יכול היה אהרון לחשוב כל הטענות שיותר מתאים ממשה, אך לא חשב כך. הגאולה תלויה באחים שבאים ומתקנים את 'חטא האחים', שירדנו למצרים בגלל שנאת אחים. האהבה, הכבוד וחוסר הקנאה של משה ואהרון הוא המצליח אותם בלהנהיג את עם ישראל. בסבלנות ואריכות אפים. הרמח''ל במסל''ש אומר שכשה' יביא את הגאולה יעזור לנו לתקן חטא הקנאה - ואז תהיה לנו שמחה בגאולה. רק כך תהיה גאולה שלמה. איך מצליחים להגיע לכזאת חוסר קנאה? - על ידי תודעת השליחות. המתחים האישיים נעלמים בזכות תודעת השליחות. לכן מלאכי השרת הם מלאכי השלום. כי לא מקנאים. למרות שיש עשר סוגי מלאכים ואי אפשר לעלות דרגה. ויש מלאכים רב פעמיים ויש חד פעמיים. ואין קנאה כי יודעים שהם בשליחות של מקום. שוב ושוב מוזכר בפרשה אהרון *אחיך*. גם למשה וגם לאהרון יש מטה. ולאורך הפרשה פועלים בשותפות מיוחדת. במהר''ל בנתיב לב טוב אומר שלב טהור הוא למי ששמח בשמחת הזולת. אהרון זכה לאורים ותומים על ליבו בזכות וראך ושמח בליבו. תפילותינו שנשמח בכל דבר ובכל אחד, כי כולנו שליחי הקב''ה, ואף אחד לא צרה עינו בחברו. וסרה קנאת אפרים. לעומת לב פרעה שאינו כן. הרב נריה היה מגיע ביום ירושלים למרכז הרב והיה מדבר ושר. כשהיה שר היו כולם שרים איתו. חזר תמיד על סיפור המתח בין האצ'ל וההגנה מי יכבוש את העיר העתיקה - ובגלל זה לא הצליחו לכבוש אותה. כך אנו אומרים בתפילה: נותנים רשות זה לזה. כולם קדושה כאחד. הרבה יהודים חיים בתודעת שליחות ועלינו להודות להם. בעזרת ה' שיהיו ישועות ונחמות ורוב שמחות. שבת שלום.