פרשה בקצרה | יתרו - קול השופר חזק

פרשת יתרו במעמד הר סיני היה קול שופר חזק מאוד. מסביר הזוה"ק שהשופר מלשון שיפור. התורה באה להוסיף טוב בעולם. קול שופר זה קול שדוחף אותנו להוסיף טוב. קול חזק זה קול עוצמתי אבל זה גם קול מכיל. זה לא רק כמות אלא גם משהו שאפשר להכיל אותו. הפלא של התורה הוא שהיא באה להוסיף טוב בשיטה שמחזיקה לעולם. כלי מחזיק ברכה. התורה היא נצחית, מדוייקת ומדריכה את האדם בצורה מדורגת ומפורטת. כל אחד מרגיש שייך אליה. לכן נאמר על התורה שמעו ותחי נפשכם. העיקר בתורה זה לשמוע את הקול. עצם השמיעה, עוד לפני שהאדם עושה משהו, פועלת בנו רושם חזק. לכן הפרשה מתחילה בוישמע יתרו. יתרו בא לשמוע. בא להשתפר. התורה בונה בנו כלי קיבול חזק ויציב. יתרו היה האדם הכי חכם בעולם. אבל כשהוא שומע אז כל חכמת החיים שלו מתגמדת כלפי הדבר החדש הזה. הוא יוצא למדבר למקום תוהו כדי לשמוע דברי תורה ולכן משה מכבד אותו בכבוד גדול ואחריו כל העם. כותב הרב באורות הקודש שבזכות השמיעה שלנו את התורה אז זה ישפיע מסביב על אומות העולם. אנחנו לא מלמדים תורה את העמים אלא מתמלאים בעצמנו וזה כבר ישפיע מסביב. רק אור התורה יגרש את החושך בעולם. "עד שיפוח האור ונסו הצללים". בפרשה הקב"ה מצווה 3 פעמים לא לעלות בהר. לעלות בהר זה הרצון להתבטא ולהשפיע. מסביר הזוה"ק שמעמד הר סיני הוא לא הזמן לכך. צריך להתבטל לגמרי ורק לשמוע. התורה ניתנה בשבת ולכן להלכה לפי הזוהר אסור לדבר בשבת מהוצאת הספר תורה עד סוף קריאת ההפטרה כי זה מעין המעמד שהיה בהר סיני. ההפסקות בין העליות הן כדי שנוכל לעכל את מה ששמענו ולא בשביל לדבר. אומר המשנ"ב שלכן צריך שיהיו תמיד 3 אנשים בבימה ליד ספר התורה כנגד 3 המרכיבים שהיו במעמד, העולה (עם ישראל), הקורא (משה רבינו) והגבאי (כנגד הקב"ה). בנוסף העניה על הברכות של העולים ושל ההפטרה היא עוזרת להשלים למאה ברכות בשבת. מעמד החתונה דומה למעמד הר סיני ולכן גם במהלך החופה אסור לדבר ולהימנע מדברי חולין ויש בה מנהגים שונים שהם זכר למעמד הגדול.