תקשורת בריאה = מע' יחסים בריאה | פרק 30 עם יפעת דוק

יפעת דוק, כבר 15 שנה מגשרת, מאמנת, מנחה הכשרות וסדנאות, יועצת למערכות יחסים אישיות, עסקיות וארגוניות. יפעת עוסקת בפתרון קונפליקטים ובניית מערכות יחסים של שיתוף פעולה בארגונים, במערכות חינוך, בישובים קהילתיים ובקרב משפחות. במסגרת פעילויות אלו היא הכשירה מאות רבות של אנשים לנהל שיח אפקטיבי לתקשורת מוצלחת ופתרון מחלוקות, מתוך אמונה בעוצמה ואפקטיביות של יחסים מבוססי הקשבה, אמון ושיתוף פעולה.

יפעת מביאה דוגמאות מעניינות מהשטח. היא לא בעד ויתורים ופשרות כאשר היא מגשרת ועוזרת בפתרון מריבות וחילוקי דעות.

יפעת דוגלת בחשיבה של "גם וגם" במקום חשיבה של "או ואו" .זו חשיבה שכדאי גם ללמד את הילדים שלנו במציאת פתרונות לטובת כל הצדדים. לימדו אותנו מגיל צעיר לוותר ולהתפשר, כבר בגן. לוותר על משהו שלא חשוב לנו זו מעלה, זו היכולת למפות את מה שחשוב לנו בחיים ולעשות סדרי עדיפויות ולכן זה לא וויתור. זו הסתכלות מושכלת על מה שאני מבקש.ת ולא תמיד מה שאני מבקש.ת חשוב לי. 

וויתור הוא כשמשהו חשוב לי וכדי לרצות או בגלל שאין לי כוח לעמוד בלחצים המופעלים עליי אני מוותרת, או מציעה להתפשר (חצי חצי). הטעם של וויתורים ופשרות הוא מאוד חמצמץ, זו לא תחושה של התעלות רוח.

עולם הגישו נשען על מטודה שפותחה בתוכנית של משא ומתן בהרווארד בשנות ה-80 של המאה הקודמת ע"י שני פרופסורים- פרופ' יורי ופרופ' פישר. המטודה הינה "הדרך השלישית", אשר לא נעה על ציר שמצד אחד ניצחון ומצד שני וויתור וכניעה ובאמצע ישנם פשרות מגוונות. זו דרך שלישית של שיתוף פעולה והיא עובדת על מה יש מתחת לעמדות והדרישות שאנשים מציגים בקונפליקטים. מה הם הסיבות לעמדות והדרישות האלו. כשבוחנים סיבות ולא דרישות, ניתן להגיע לפתרונות שכל הצדדים מרוצים.

הדרך השלישית מתאימה מאוד גם לילדים. זה בעצם לפתח שריר חדש. ניתן וכדאי ללמד את השפה הזו כבר מגיל צעיר, על מנת להגיע לפתרונות קונפליקטים בצורה מיטיבה לכל הצדדים ולוודא שהצרכים נענים. כאשר מלמדים ילדים ומבוגרים את הדרך השלישית מדברים על החששות, הצרכים, הרגשות, קונפליקטים ופתרונות שכל הצדדים יהיו מרוצים. מתוך כך ניתן ליצור שיתוף פעולה.

כאשר יפעת בונה תשתית לעבודה במקום עבודה או משפחה, התשתית משפיעה לטובה על מערכת היחסים לאורך זמן. התשתית היא ליצור שיח על פתרון שכולם יהיו מרוצים.  

לפעמים אנחנו מעדיפים לא להיכנס לקונפליקטים, כי אנחנו חווים אותם כעימות. עימות יושב על הציר של נצחון/הכנעה מצד אחד וויתור וריצוי מצד שני מצד שני. הציר הזה אינו מעצים אף אחד מהצדדים בקונפליקט. זה לא נעים להכניע מישהו אחר, אנשים ש