תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

Tel Aviv University
תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב

  1. שיחות על מוזיקה, מדע ומה שביניהם: מוזיקה, שפה ומדע הבלשנות-פרק 4 (החלק השני, בפרק 5)

    -2 J

    שיחות על מוזיקה, מדע ומה שביניהם: מוזיקה, שפה ומדע הבלשנות-פרק 4 (החלק השני, בפרק 5)

    אנו ממשיכים במסענו המופלא המחבר את עולם המחקר המדעי עם עולם המוזיקה, "על מוזיקה, מדע ומה שביניהם" ובפרק זה, הרביעי במספר, נתחיל לשוחח על הקשר המרתק שבין השפה המוזיקאלית, השפה המילולית ומדע הבלשנות האורחים באולפן: פרופסור איה מלצר-אשר, ראש החוג לבלשנות וחוקרת בכירה בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב. יונתן בר-גיורא, ראש התוכנית לתואר ראשון לאומנות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר ומרצה בכיר להלחנה לסרטים בבית ברל. מפיק מוזיקלי, מעבד ומלחין שחיבר מוזיקה מקורית לכ-150 סרטים וסדרות ישראליים ועבד עם אמנים מן השורה הראשונה יוצר ומגיש הסדרה, ד"ר שוקי קוריסקי- חוקר בבית הספר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב בחלק זה של השיחה נתחיל ונברר מהי שפה מילולית ומהי שפה מוזיקאלית . נדבר על מבנה השפות ומשמעותן התרבותית והחברתית לבני האדם, על הסיבות על ללידתן ומותן וננסה להבין מהי שפה גבוהה ונמוכה בדיבור ובנגינה נלווה את השיחה בהדגמות מוזיקאליות ובמנגינות יפות ומקוריות אתםן מוזמנים להגיב ב-LIKE ולהירשם כדי לא להחמיץ את פרקים הבאים של "מוזיקה מדע ומה שביניהם"

    41 min
  2. כימיה זה לא מה שחשבתם - איך אפשר לגרום לחומר פעיל להגיע בשלום ליעדו בבני אדם ובצמחים?

    -2 J

    כימיה זה לא מה שחשבתם - איך אפשר לגרום לחומר פעיל להגיע בשלום ליעדו בבני אדם ובצמחים?

    מרואיין - פרופ' רועי אמיר מהמחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת הסכתים העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. בפרק הנוכחי נגלה כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה, כדי לטפל בה באופן אופטימלי מבלי להזיק לתאי גוף בריאים. הפולימרים החכמים נבנים על סמך מחקר בתחום הפולימרים ,תוצאות של מודלים חישוביים, ותוצאות של סריקות ביולוגיות. מטרתם לזרז ולשפר בצורה משמעותית את תהליך האופטימיזציה של חומר פעיל, להפכו ליעיל יותר בפרק הזמן הקצר ביותר על ידי שימוש במערכות סינתזה והפרדה מתקדמות. בנוסף - הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, המונה כיום יותר משמונה מיליארד בני אדם מציב אתגר הולך וגדל של אספקה בטוחה, שוויונית, זמינה וזולה של מזון לכלל האוכלוסייה. לתעשייה להגנת הצומח תפקיד חשוב בהתמודדות עם אתר גלובלי זה - באמצעות מתן פתרונות יעילים למחלות ולמזיקים הפוגעים בגידולים חקלאיים והמובילים לירידה בכמות ואיכות היבול העולמי. גם בצמחים, כמו אצל בני האדם, הפתרון נמצא בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להובלת החומרים הפעילים אל האתר הפעיל בצמח או במזיק באופן מושכל ויעיל יותר תוך מתן דגש על הפחתה של טביעת הרגל הסביבתית שלהם. באולפן מתארח פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב מנחה: ורד לבקוביץ

    25 min
  3. מדעי השיווק בפקקים – שבירת מיתוסים בפרסום - מה חשוב באמת ומה פשוט לא נכון (פרק 4)

    -3 J

    מדעי השיווק בפקקים – שבירת מיתוסים בפרסום - מה חשוב באמת ומה פשוט לא נכון (פרק 4)

    בפרק הקרוב של מדעי השיווק בפקקים אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים הקריטיים ביותר בעולם הפרסום, ניתוח עומק של מה שחשוב באמת בניהול ויצירת פרסום אפקטיבי, הן בעולם הB2B והן בעולם הB2C. נבחן איך לשים בצד את כל האינטרסים והשגיאות בחדרי הישיבות שמולידות פרסום לא יעיל ובזבזני ונספק במקומן מצפן מבוסס מחקר שיאפשר יצירת פרסום אפקטיבי יותר, הן מול אנשי קריאטיב והן מול אנשי מדיה. נקודת המוצא ברורה, רק 5% מהלקוחות הפוטנציאליים שלך נמצאים ברגע זה בתהליך קנייה. ומה עם 95% האחרים? הם לא בשוק כרגע, אבל הם יהיו בעתיד – והדרך הכי טובה להגיע אליהם היא באמצעות פרסום שמטרתו להשפיע לטווח הארוך. קרי, פרסום שתקפידו המרכזי הוא לבנות זכרון על המותג שלנו ולא בהכרח לשכנע אותם לקנות עכשיו. מה המשמעות של כך לפרסומאים? כאן נכנס לתמונה "The CMO Scorecard" – כלי שנבנה על בסיס עשרות שנים של מחקר, המראה איך פרסום יצירתי וניהול מדיה נכון מובילים לתוצאות עסקיות אמיתיות לטווח הארוך. בפרק הקרוב נדבר על איך לבנות קריאייטיב שנחקק בזיכרון הלקוחות שלא נמצאים בשוק עכשיו, איך לבצע החלטות חכמות יותר עם תקציב המדיה שלך ובעיקר איך לחבר את הפעילות הפרסומית שלך לתוצאות שההנהלה שלך באמת רוצה לראות.

    47 min
  4. אנשים להם חיכינו: ד"ר ארי קטורזה – הגדרת זהות ואקטיביזם חברתי באמצעות מוסיקה פופולרית (פרק 7)

    9 OCT.

    אנשים להם חיכינו: ד"ר ארי קטורזה – הגדרת זהות ואקטיביזם חברתי באמצעות מוסיקה פופולרית (פרק 7)

    איריס לונדון-זולטי בשיחה עם ד"ר ארי קטורזה על הגדרת זהות אצל בני נוער ואקטיביזם חברתי באמצעות מוסיקה פופולרית. ד"ר ארי קטורזה כתב יחד עם פרופ' עודד היילברונר את הספר Youth, Identity, and Re-Fashioning Popular Music in Israel, 1950s–1980s, העוסק בהיבטים תרבותיים והיסטוריים של תרבות הנוער הישראלית הלא הגמונית והתעצבותה דרך שלל השפעות מהמערב, תוך דגש על תפקידה של המוזיקה. ארי מספר לאיריס בשיחה ביניהם על האופן בו צעירים בישראל איששו את הזהות שלהם במקומות שונים ובזמנים שונים דרך המוזיקה הפופולרית וגם מספר על ומשמיע פרויקט מוסיקלי חדש שלו – קונטרול - שנולד ב-2020 על רקע המחאות בבלפור. הפרויקט כולל 10 שירים שכתב והקליט עם שני חברים מוזיקאים, רביב עידן ואיתי יצחקי, העוסקים באקטיביזם חברתי- בהפיכת הפוליטיקה לבידור, בתאוות בצע פוליטית וכלכלית, ובכריזמה כוחנית והרסנית.

    41 min
  5. בוטניקה — משבר החיטה והדרכים להצלתה (פרק 3)

    29 SEPT.

    בוטניקה — משבר החיטה והדרכים להצלתה (פרק 3)

    פרופ' עמיר שרון ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים ולשעבר ראש המכון לחקר דגנים באוניברסיטת תל-אביב, 770 מיליון טונות חיטה מיוצרים מדי שנה ומספקים כ-20 אחוז מצריכת הקלוריות והחלבון העולמית ועד 50% במקומות מסוימים בעולם. חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים. כ-95 אחוז מהחיטה המגודלת כיום שייכת למין אחד, חיטת הלחם, ושאר הגידול הוא של חיטה ממין אחד נוסף, חיטת הדורום שמהקמח שלה מייצרים פסטה. בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים, חיטת הבר תורבתה לפני יותר מ-10,000 שנים, ומאז היא איבדה בהדרגה חלק מהתכונות החיוביות שלה. המגוון הגנטי של זני החיטה הצטמצם, והם הפכו פגיעים למחלות, מזיקים ופגעי אקלים וסביבה. למעשה, הצורך לייצר זני חיטה שיכולים לגדול בתנאי סביבה ומזג אוויר קיצוניים ולהתמודד עם מחלות ומזיקים הולך וגדל ככל שמחריף משבר האקלים. בפודקסט שלפניכם אנחנו בודקים בעזרתו של פרופ' עמיר שרון, ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים, איך קרה שהחיטה המודרנית איבדה את ההגנות שהיו לקרוביה הטבעיים בעבר? מה הופך את ישראל למקום האידאלי למצוא גנים שיעזרו לנו לגדל מזון בעולם של משבר אקלים? איך אפשר לעשות את זה? וגם, מה הקשר לאהרון אהרונסון האגרונום שגילה את "אם החיטה" כאן באיזור לפני יותר מ-100 שנים. האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

    28 min

À propos

הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב

Pour écouter des épisodes au contenu explicite, connectez‑vous.

Recevez les dernières actualités sur cette émission

Connectez‑vous ou inscrivez‑vous pour suivre des émissions, enregistrer des épisodes et recevoir les dernières actualités.

Choisissez un pays ou une région

Afrique, Moyen‑Orient et Inde

Asie‑Pacifique

Europe

Amérique latine et Caraïbes

États‑Unis et Canada