גמרא בעיו‪ן‬ דורשי ירושלים סניף חולון

רקע:
אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו, יחיד במקום נכרי מותר ואם היו שנים אוסרים זה על זה
הסוגיה מפתחת מימרא של רב: מבוי שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי. למסקנה טעמו משום שאסור לעשות יחיד במקום נכרי.
עד למסקנה הזו יש תהליך מסובך, שנובע מזה שרב אסר זאת גם בחצר, ובזה הוא שולל טעמים אחרים שהיינו אומרים למימרא הזו.

מה ההבדל בין חלונות לפתחים?
בסוגיה מתברר האם הבעיה היא הנכרי, הישראל, המבוי, החלונות או העירוב?
יש מחלוקת רש"י, ר"י בתוספות, ר"י ברא"ש ורמב"ם מהו המקרה בדיוק...

ה' יאיר עינינו בתורתו.
יהי רצון שנשלוט בשונאינו.
דף עד עמוד ב

---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message

כיוונים לעומק הסוגיה

למה אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו

למה דירת נכרי שמה דירה לעניין זה, ולעניין עירוב ושיתוף לא שמה דירה - משהו מסתתר כאן!

אסור לעשות / אין רבים נעשים יחיד במקום נכרי

אחיה ויגאל


---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message

הבדלים בין מבוי לחצר
מחלוקת רב ושמואל ורבי יוחנן מה מבוי כולל ו(עוד מחלוקת מקבילה )האם העירוב מנתק את החצר מהחצרות הסמוכות לה.
דף עד עמוד א
(שיעור הרב אלעזר התקצר כי דיברנו על השינוי הפורמלי בתוכנית ועל המעבר של הרב אלעזר)

---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message

משנה:
חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי:
עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן.
עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב - מותרין כאן וכאן, מבני מבוי ולא נשתתף - מותרין בחצירות ואסורין במבוי, שהמבוי לחצירות כחצר לבתים:
בגמרא מבואר שמשנתנו כרבי מאיר שמחייב גם עירוב וגם שיתוף.
כמו כן מובא שרב לא גרס במשנה את המילים 'פתוחות זו לזו', כיוון שלדעתו אם החצירות פתוחות זו לזו לא ניתן לשתף.
מוזמנים להאזין לפרטי הסוגיה וטעמיה,
ולעיון והעמקה במהות השיתוף, ומדוע הדאגה היא שדווקא מן התינוקות לא תשתכח תורת עירוב?
דף עג עמוד ב

---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message

מקום הפת גורם או מקום הלינה - גם בעירובי תחומין! מסתבר שזה לא מוחלט לגמרי...
מה דין אחים, נשים, עבדים, תלמידים?
דף עג עמוד א

---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message

בית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, ובית הלל אומרים: עירוב אחד לכולם.

למה דווקא חמש?
למה דווקא חבורות ולא יחידים?
מה הסבירות שיקרה מקרה כזה?
ומסתבר גם שיש מחלוקות בית שמאי ובית הלל שמאוד דומות למחלוקת הזו, ומהן ניתן לשער מה העיקרון.

הגמרא מעמידה את המחלוקת כשיש מחיצות בין החבורות, וישנן ארבע דיעות באיזה גובה מחיצות מדובר, ולהלכה אם המחיצות מגיעות לתקרה גם בית הלל מודים שעירוב לכל חבורה וחבורה, ובית שמאי מחמירים אפילו במחיצה שהיא מסיפס, שנמוך מעשרה טפחים.
עוד חילוק בגמרא שמעמיד את המחלוקת הוא האם העירוב מונח בבית שבו הטרקלין, או שהוא מונח בבית אחר בחצר.

דף עב
האזנה נעימה

---

Send in a voice message: https://podcasters.spotify.com/pod/show/-11789/message