אשה ללא מאמ‪ץ‬ שושי זליקוביץ׳| שינוי ריפוי והשפעה במערכות יחסים

אי אפשר לדבר על נשיות וזוגיות בלי שנדבר על החוויה הכי נחשקת הכי מדוברת הכי חשובה של כולנו…הפרק הזה הוא שיחה כנה וגילוי מרתק על הדבר הזה שאנחנו קוראים לו -  אהבה.אהבה היא חווית החיים המופלאה הזו שלמרות כל ההשקעה שלנו בחיים כדי לחוות אותה, למרות כל הנזקקות שלנו אליה, למרות המרדף חסר הפשרות אחריה, למרות כל הדיבורים השירים החלומות הקורסים ההדרכות  - היא עדיין חמקמקה כל כך, שברירית ונפיצה כל כך!מה קורה לאהבה שלנו??האם נגזר עלינו לחיות בחוויה של מרדף אחרי חווית החיים הכל כך בסיסית, קיומית ואפילו רוחנית שלנו?אז זהו שלא.מתברר שכל השבריריות של החוויה הזו יושבת על טעות אדירה שלנו באנושות או בתרבות שהופכת את האהבה בחיים שלנו לחמקמקה כל כך .הפרק הזה נועד לכל מי שרוצה לחוות חיים שיש בהם חווית אהבה עמוקה ומרגשת מאד אבל אהבה כזו שתמיד זמינה לנו, תמיד שלנו, תמיד בהישג ידינו, בזוגיות ובכלל בכל מערכת יחסים וחוויה.אזהרה עדינה-זה פרק למי שמוכן לפתוח את הלב והתודעה לחוויה קצת שונה אולי נקרא לה רוחנית, לחוויה של אהבהתודה שאתן פה,שושילשליחת הודעת ווטסאפ ומעקב אחרי התכנים בסטטוס 0594244200לקבלת עוד סרטונים ותכנים ישירות לווטסאפ, מוזמנת לקבוצת הווטסאפ ״אשה ללא מאמץ״ (קבוצה שקטה):https://chat.whatsapp.com/H1FDOLYJKDXAvD5yLCgfxZ

האם את חיה באיזון מושלם ומשקיעה כמו שהיית רוצה בו זמנית בכל תחומי החיים?רוב הסיכויים שלא;)מניחה שגם לך יש תחום אחד לפחות בחיים שיותר קשה לך להשקיע בו… שהוא קצת מוזנח… ו - שלא נח לך עם זה.ו - טבעי שכך יקרה, הכי נורמלי! לא פשוט להחזיק הכל בחיים, לא פשוט בביצוע ולא פשוט מנטלית.רגע, איך זה קשור למנטלי? זה לא רק ענין של ביצוע, הספקים, ניהול זמן?אז זהו שלא, זה בדיוק הסיפור שאני רוצה לספר לך בפרק הזה.כי שאלת האיזונים וטיפוח כל תחומי החיים - זו שאלה שכל מאמן ישאל אותך, כולם מסבירים לך כמה חשוב לאזן ולדעת לתת תשומת לב לכל מערכות היחסים שלנו בו זמנית.אבל, אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את חוסר האיזון בחיים אבל ממשקפיים מנטליות?בלאגן באיזון שלנו? הזנחה של תחום חיים? זה לא רק סיפור של רשימת משימות אינסופיות שצריך להספיק לטפל בכל תחומי החיים? זה בכלל סיפור שקשור לנפש, לתודעה, למשהו הרבה יותר פנימי, בגלל שיש סיבה פנימית לחוסר איזון. ולמה זה משנה?כי הסיבה הזו, כל עוד לא נחשוף אותה - ממשיכה ליצור לך עוד ועוד פערים במקומות ה׳מוזנחים׳ בחיים שלך.אבל לא רק שם! הסיבה הנסתרת הזו כבר יוצרת  לך בלי שאת יודעת פערים מתסכלים גם במרחבים ה׳מטופחים׳ ומזמינה לך חיים של מאמץ מיותר כל כך.אז עם הפרק הזה את יכולה להתחיל לעשות חישוב מסלול קטן מחדש, לפתוח את הלב לראות את מה שמניע את החשק שלך לטפל בתחומי חיים ולגלות שאת יכולה להתחיל לנוע בתנועה חדשה של חיים בלב שלם.

פוריםםםםכולה 24 שעות וכמה ציפיות יש לנו ממנו!! (וביננו? זה גם לפחות שבוע של הכנות מקדימות עמוסות רעש, לחץ וביצועים שנופלים בדרך כלל על אימהות חח) יום אחד שנכנסים אליו ים של דברים והכי מאתגר לי אישית כל שנה? הרצון הטוב והמורכב הזה להחזיק חומר ורוח ביחד. אנחנו יודעות שהוא יום גדול לתפילה, מהדהד לנו ש״כל הפושט יד נותנים לו״ (לגמרי במשמעות של תפילה מול הבורא) אבל איך מחברים בין יום של עשיה לרגע של נוכחית לתפילה? ופרקטית - עושים את זה ביום דחוס שכזה?אז אמנם פורים כבר היה ואיכשהו הפרק הזה עולה לכאן אחרי (ומלמד אותי שיעור באמונה על זמן מדויק לכל דבר) אבל הוא רלוונטי לכל יום בחיים הנשיים העמוסים שלנו.כי השנה הדהד לי בערב פורים המושג ״לפשוט יד״ ומצאתי את עצמי הופכת בו ומתאמנת עליו ומגלה שהוא לא רק פותר לי את הקושי להתפלל בתוך העומס - הוא גם מכניס לי רוגע, שקט, חיבור והרבה ישועות עוד לפני שפורים בכלל התחיל.בעיני? לפשוט יד זה סוג של תפקיד אולי אפילו מקצוע;) ואחרי שהרגשתי שהוא מאמן אותי לפשוט מעצמי תדמית ולמצוא מהות חדשה - התחשק לי לשתף אתכן באיך מתאמנים על ׳המקצוע׳ השווה הזה מול בורא עולם בפורים, בכל חג, בכל יום כדי שגם אתן תרגישו מוצפות בישועות קטנות וגדולות והוא יכניס אתכן לכל יום בשנה עם מהות שמרגישה מדויקת לימים אלו ויש לה כח לחולל ברכה וטוב.המשך שמחה אמיתית תמיד ושנזכה להרגיש את השמחה של החיבור הטבעי והפשוט שלנו לבורא!שושי

פעם ראשונה פרק יומולדת בפודקאסט ״אישה ללא מאמץ״ (מתי שהוא על לוח השנה נולדתי חח).

בתחילה, הפרק הזה הביא אותי לחפש ״רעיון מושלם״ לפודקאסט יומולדת

אבל כשלחוצים לעשות מושלם ומיוחד - אצלי בכל אופן המח נסתם…

אז הרפיתי והחלטתי שזו הזדמנות לתרגל פשטות

ו - פשוט לחלוק פה הצצה ליומן שלי ואיך שם אני חוגגת בשקט לעצמי את חגיגת יום הולדת קצת אחרת ומבטיחה - הכי משמחת וממלאה שיש:

לאסוף ללב אוצרות של שנת חיים אחת ולעבור עם תכנון משמח לשנת חיים נוספת שקיבלתי במתנה תודה להשם.

אם תחשבו על זה - כל שנה מביאה לנו הרי כל כך הרבה מתנות צמיחה והתפתחות וגם המון תוצאות וחסדים ושפע סביבנו שנכנסו לחיים שלנו.

הבעיה היא שאנחנו ממשיכים לרוץ הלאה משנה לשנה, עסוקים במה עדיין לא קרה,

במה שעדיין לא השגנו ובאיך למלא עוד חוסר בחיים שלנו, ולא באמת עוצרים להתבונן על מה שכבר היה וקרה וקיבלנו וזה חבל ממש. למה?

כי כשעוצרים, מעניקים תוקף לדברים וכל הטוב שערים ומעניקים לו תשומת לב - גדל.

אז מה מסכמים ביומולדת?

ואיך אוספים שנה שלמה והרבה חלומות לסיכום אחד לא מידי עמוס ומעיק?

ומה זה עיקרון ה״טופ 3״?

ומהם הדברים שאני רוצה לחלוק איתכן אחרי שנה עמוסה, מבורכת, מטלטלת ונראה לי שגם מצמיחה?

הכל מחכה בפרק: תובנות, טעויות, הרגלים, אמונות מנצחות ומהות אחת קצת אישית שיהיו לה השלכות מעשיות.

יומולדת שמח ומהותי לכל מי שמוכן להתנסות בזה:)

ושנזכה להרגיש תמיד מבורכים במזל טוב!

שושי

אם את רוצה להיות מאמנת מנטאלית עוד השנה ולחיות חיים של השפעה והצלחה ללא מאמץ, כאן כל הפרטים על תכנית הכשרת המאמנות המנטליות שלנו:

https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5

והפרק הזה?

הוא פרק ספיישל לרגעי כאב עמוקים, חשוכים ומטלטלים…

זה בכלל פרק לעם שמרגיש בגלות ארוכה ורוצה לפגוש באומץ את השיעור שהופך את החושך לאור וניצחון.

זה פרק על פרידה, על שחרור קסום, אולי גם על גוף נשי שהוא רק משל, על רגעים בהם הכל תקוע ומשהו מבקש מאיתנו לקבל את שיעור המתנה ולחיות חיים של חופש חדש שאין אושר שמתחרה בו…

זה קרה בערך בשבוע השישי של המלחמה, אחרי כמה שבועות במלחמה הזו שבהם פעלתי כמו על טורבו, עם אנרגיה מטורפת, בערה פנימית וחיבור מאד גדול לעשיה, לפעולה, לנתינה בקצב משוגע… פתאום הכל נעצר והרגשתי נשאבת לחוויה של ״אין לי כח!!״. במשך כמה ימים ממש הסתובבתי בתחושה של ״די אין לי כח לשום דבר ולאף אחד״ הרגשתי שזהו, עייפתי, איבדתי סבלנות למצב, לכאב וגם - לאנשים ולעולם, כשעצרתי לשאול מה שחק אותי כל כך פתאום - גיליתי סיפור שמתרחש מתחת לפני השטח ופשוט זולל ממני אנרגיה. קלטתי שיש פה סיפור שלא מתיש רק אותי אלא ממש עכשיו הוא רץ בתוך רבים מאיתנו וממש מעייף את כולנו כיחידים וכחברה. הוא גורם לנו להשקיע זמן במחשבות מיותרות, גורם לנו לפילוג, לפירוד, לכעסים, לשיפוטיות עצמית ושיפוטיות על אחרים, הוא מונע מאיתנו להיות חזקים ולבנות בנו חוסן אמיתי, הוא מחסל כח להיות בעשיה ובתנועה והוא מפריע לנו להתקרב לעצמינו, לאחרים ולבורא.

על הסיפור הזה שגיליתי הולכת לדבר בפרק הזה וכמובן בעיקר על איך להחליף אותו בסיפור חדש ומרפא שמאפשר לכולנו אחדות, חוסן וביטוי מדהים של האור שלנו בעולם.

זה פרק שחשוב לי שיגיע לכמה שיותר אנשים כי יודעת שיש כח במסר הזה להפוך אותנו לעם חזק שאף אחד לא יכול לנצח אותנו!! אז אם האזנת ואהבת כדאי ורצוי לספר עליו בכל מקום שמתאים לך… תודה!



ותודה שאתם כאן להאזין ולגדול ביחד!



אם את שואלת את עצמך איך אפשר ללמד עוד על דרך החיים הזו שאנחנו מדברות עליה פה וגם להעביר אותה הלאה בתהליכי אימון מנטאלי לשינוי ריפוי והשפעה במערכות יחסים, אז קופצת לעדכן ששנת הלימודית בבית הספר שלנו להכשרת מאמנות - מתחילה בסוף החודש בעזרת ה׳!

בקישור המצורף כל הפרטים על התכנית, מוזמנת להירשם כדי לקבוע שיחת הכרות והתאמה וגם לשמוע על התאמות חד פעמיות מיוחדות שעשינו בגלל המלחמה:

shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5?ref=pod