הרב ג'ייקובסון • הפודקאס‪ט‬ הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

אנחנו קרועים בין הרצון לתת מקום לעצמנו ולהגשים את חלומותינו, לבין הציפייה, של עצמנו ושל הסביבה מאתנו, שנשים את כולם לפנינו. בזוגיות, בהורות, בעבודה או בחיי הקהילה - אנחנו משתדלים ונותנים, אבל לא מקבלים בחזרה את הסיפוק שאנחנו כמהים לו.

אנחנו רוצים בכל מאודנו לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך, אבל מה אתנו?! איפה האהבה שלי?

אך מצד שני - האם זה בסדר להרגיש כך? האם התחושות האלו לא אנוכיות מדי? ובכלל, מי אמר שמותר לנו ליהנות מהחיים? אולי בכל פעם שאנחנו יושבים במסעדה ונהנים מארוחה, אנחנו הופכים להיות בהמיים ומגושמים?

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף לפרשת בהר, בו נגלה כי לא רק שהיהדות מאפשרת לנו לאהוב את עצמנו, היא ממש מצווה אותנו על כך. ננפץ מיתוסים על אהבה עצמית, נחשוף את הדרך היהודית לחיים מלאי משמעות, סיפוק ושמחה פנימית ונבין איך אהבה עצמית נכונה יכולה להיות המפתח להצלחה שלנו בחיים

נראה שיש בקהילות מסוימות פחד מאנשים יצירתיים. חשש מכל רעיון חדשני שיכול להביא לשינויים בחברה.
ייתכן שזה נובע מתוך רצון שלא לפרוץ גבולות ובכוונה לחיות במרחב בטוח שמגן מפני נפילות, זיופים ובעיות, אך לא כולם נועדו לחיות בתלם וישנם כאלו, בעיקר צעירים, שמנסים בכל כוחם לשחות נגד הזרם. הם מתקשים להתאים את עצמם לממסד ורוצים לסלול לעצמם את הדרך שלהם בעבודת השם.

'הבן שלי מעז להיות שונה ואני מפחד. חושש שזה עלול להידרדר למקומות שליליים' - זו מחשבה שעוברת בראש של הורים רבים. האם היא מוצדקת?

מהי השקפת התורה על כך? מהי מחשבת היהדות על יצירתיות, חדשנות ופריצת גבולות, כשכל זה, כמובן, בתוך גבולות ההלכה.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרתק לפרשת אמור, בו נגלה כיצד הלכה תמוהה העוסקת באיסור סירוס בעלי חיים מעניקה לנו יסוד מאלף לדרך של כל יהודי בעבודת השם

הנפש שלנו עדינה והיא מושפעת מאוד ממה שקורה סביבה. מצב הרוח שלנו יכול להתחלף עשרות פעמים בשבוע בהתאם לחוויות שאנחנו עוברים. כל בעיה, אתגר או טרדה יכולים לערער את מנוחת הנפש שלנו ואנחנו הופכים להיות לחוצים, עצבניים או עצובים.
איך אפשר לחיות אחרת? איך ניתן לשמור על יציבות נפשית ולהשאר רגועים ושמחים בכל מצב? איך נשמור על עצמנו שלא להיסחף אחרי גלים של השפעה מהסביבה?

הלכה מיוחדת בדיני ערלה, בה עוסקת פרשת השבוע, מלמדת אותנו יסוד מאלף שייתן לנו את הכלים להשאר מחוברים לאמת שלנו, להיות מחוברים לעצמנו ולא להתפעל ממה שקורה בחוץ.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף ומרתק לפרשת קדושים.

איך קמים לתחייה אחרי חורבן? איך מפיחים רוח חיים ביהודים שראו את המוות? איך מעניקים לעם עייף ושבור תקווה ואמונה בעתידם? מה אומרים למי שאיבד את היקר לו מכל? ואיך מעודדים אדם שחווה טראומה וכאב?

עם השאלות האלו התמודדו אנשי כנסת הגדולה בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש. הם ניסחו את התשובה לכך בשלשה עקרונות שמופיעים במשנה הראשונה של פרקי אבות, אותם אנחנו מתחילים ללמוד בשבתות הקיץ.

הרבי מליובאוויטש, בדור שאחרי השואה, הפך את היסודות הללו לדרך חיים וריפא כך, רוחנית ונפשית, עם כאוב ומדוכא.

בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו ויוצרים בנו טראומות חדשות, וגם כיום, אחרי הכאב והאובדן העצום שחוו יהודים בחודשי המלחמה והמכה שקיבלנו, נוכל להביא, באמצעות שלושת העקרונות, תרופה ונחמה לכולנו.

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרגש ומאלף לפרשת אחרי לקיץ בריא, שמח ומלא תקווה ואמונה באלוקים חיים.

ניסים רבים, גדולים ועצומים ארעו לעם ישראל לאורך ההיסטוריה, אבל דווקא את נס קריעת ים סוף, שנראה כנס מיותר שהקב"ה יכול היה להציל את עם ישראל מהמצריים בלעדיו - אנחנו מזכירים כמה פעמים בכל יום וחוגגים באופן מיוחד בשביעי של פסח.
מהו סודו של היום הזה? וכיצד המשמעות העמוקה שלו יכולה לתת לנו דרך מיוחדת בעבודת השם שלנו?

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרתק ומאלף לחג שביעי של פסח

"הקהה את שיניו!" - כך מדריכה אותנו ההגדה להתמודד עם הבן הסורר, שהעז לשאול "מה העבודה הזאת לכם".
האם זו דרכה של תורה?! כך מתמודדים עם ילד שמתנהג אחרת מכפי שציפינו?!

ל'ספר החינוך' היהודי - ההגדה של פסח - שנכתבה כולה בצורה דידקטית שתנחיל לילדינו את סיפור יציאת מצרים ותחנך אותם בליל הסדר, אין שיטה חינוכית טובה יותר להתמודדות עם הבן יקיר שחווה קשיים והתמודדויות וקצת סטה מהתלם?!

הרב ג'ייקובסון בשיעור מאלף לחג הפסח על השיטה החינוכית שמלמדת אותנו ההגדה של פסח. על האמונה והאהבה של הקב"ה לכל אחד מארבעת הסוגים בבניו, גם זה שאנחנו קוראים לו - רשע