פרק 41 - לי קורזיץ - "הים הקשיב לי"
זה היה ראיון של פעם ב… התיישבתי על הספה בביתה הצנוע של לי קורזיץ, אני פתחתי את המיקרופונים והיא פתחה את הלב. בשיחה ללא פילטרים ומגננות היא פרשה בפני את מה שעובר עליה בימים אלו וכל מה שחוותה עד עכשיו. העיניים שלי ברקו מהתרגשות, הראש ניסה לעכל את מה ששיתפה ופשוט נפעמתי מכמות האירועים, החוויות וההתמודדויות שעברה וכיצד היא לא מוותרת ובוחרת לחיות. בילדותה היתה עילוי בענף השייט ובמקביל זכתה באליפות ישראל בג'ודו לגילאי 14, זכייה שאחריה פרשה מהענף והתמקדה בשייט: "הים נתן לי נקודת מבט אחרת והוציא אותי מכל המקומות הקשוחים. בתור ילדה היפראקטיבית עם הפרעת קשב העיפו אותי מחמישה בתי ספר, עד כיתה ד' לא ידעתי לקרוא ולכתוב. הים והספורט היו המפלט שלי והמקום שתמיד קיבל אותי איך שאני". בקרוב תהיה בת 41, אבל ציר הזמן שלה נראה כמו מישהי שכבר הספיקה לחוות חיים שלמים. היא עברה רגעים מאושרים לצד טלטלות מנטליות, גופניות ורגשיות - ארבע פעמים זכתה באליפות העולם בשייט, השתתפה בשתי אולימפיאדות כאשר באחת מהן פיספסה מדליה ממש בשיוט האחרון ולאורך הקריירה סבלה המון לאחר שהתגלתה אצלה מחלת דם נדירה. בנוסף עברה פציעה באזור עמוד השדרה והיה חשש שלא תלך יותר לעולם, היא חולצה מחוסרת הכרה מתאונת שייט והתמודדה עם כריתה של שלפוחית השתן: "הלכתי חמש שנים עם חיתולים! המקום היחידי שהרגשתי בו בן אדם זה היה בים כי לא הייתי צריכה חיתולים, אני גם בן אדם שקשה לו להראות כאב מול אנשים. בים הרגשתי נורמלית - הים הקשיב לי". היו ימים שלא היה לה כסף לקנות אוכל והיא נאלצה לפתוח גיוס המונים כדי לשלם את השיקום. היום היא מסתכלת בעין מפוקחת יותר על מה שעברה: "הייתי מאוד קיצונית, היום אני לומדת לווסת את הדברים האלו, עברתי דרך מטורפת ורק כשפרשתי מהספורט הבנתי באיזו בועה הייתי, יש דברים שלא הבנתי ולא יכולתי לראות כי הייתי ממוקדת מטרה להוכיח את עצמי להביא מדליה, לא עניין אותי כלום". יחד עם זאת גם המערכת דחפה מאוד שהיא תעשה הכל כדי להגיע להישגים: "לא מסרתי מידע בין הרופאים כדי שאוכל להמשיך להתאמן. במערכת ראו שאני כישרונית ולא רצו לגעת יותר מדי, כדי לא להרוס, לא לבלבל". גם חייה האישיים לא פשוטים על אף התמיכה הרבה מהמשפחה והחברים: "אני כבר 10 שנים לא בזוגיות. הייתי בזוגיות שלצערי הרב השאירה בי הרבה דברים קשים. הרגשתי שננטשתי בזמן שהכי הייתי צריכה. היום אני לבד, אבל לא בודדה. זכיתי לכל כך הרבה אהבה ותמיכה, אח שלי זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש, בזכותו אני חיה". בעשר השנים האחרונות עברה תשעה ניתוחים, היום היא מרגישה חזקה יותר ונמצאת כחצי שנה אחרי טיפולים כימותרפיים שנאלצה לעבור לאחר שחלתה בסרטן הדם והוא חזר אל גופה בפעם השניה. את האולימפיאדה האחרונה ראתה דרך מסך הטלוויזיה בבית החולים: "לראות את שרון קנטור זוכה במדליה, זה כאילו שאני זכיתי במדליה". לסיכום היא מדגישה שוב את המקום שהכי השפיע על חייה לטוב ולרע: "אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים זה הים, אבל זה גם אחד הדברים הכי מסוכנים לי. יש לי הרס עצמי מאוד גדול, אבל אני כל כך אוהבת לחיות. אני אחזור לים, אני אחזור לגלוש, אולי בדרך שונה, רק שאהיה בריאה ואני אעשה את כל השאר".
