קיימות בעברי‪ת‬ Niv Meyerson

בפרק הזה ניב דיבר עם ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. דיברנו על המעבר מאקטיביזם סביבתי לקידום שינוי סביבתי מבפנים: על היתרונות והחסרונות של השתלבות בארגוני סביבה למול מגזר ציבורי, ועל אפשרויות לתעסוקה בתחום. 

החברה האזרחית והמגזר הציבורי הן שתי זירות פעולה חשובות, אך שונות מאוד, והמעבר בניהן לא מובן מאליו. ליהי היא מבין מי שעשו את המעבר, מאקטיביסטית ומארגנת קהילתית במגמה ירוקה שהובילה את המאבק הציבורי לסגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לעובדת במגזר הציבורי, שמקדמת מבפנים את התוכניות להבראה ופיתוח של מפרץ חיפה ביום שאחרי סגירת התעשיות המזהמות.

לינקים לקריאה נוספת:

העמוד של ליהי באתר של תוכנית "ממשק: ממדע למדיניות", שהזכרנו בפרק

האתר של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

פרומו לסדרה "המפרץ", סדרה תיעודית על המאבק לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה "בכיכובה" של ליהי שחר ברמן
להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט: https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בעונה החדשה של הפודקאסט בחרנו להציע קצת תקווה אקולוגית, בימים הקשים האלה של המלחמה, כשהחיילים והחטופים שלנו עדיין בעזה. אחרי שדיברנו בעונות הקודמות על הבעיות, על הקשר בין משבר האקלים לצדק חברתי, לכלכלה, לפוליטיקה ולמשפט, וגם על קיימות בזמן חירום, בעונה החדשה נשאל את שאלת מיליון הדולר: מה אפשר לעשות? ואיך אפשר להתפרנס מתחומי הסביבה? נשוחח עם אנשים שעובדים במגזר הציבורי, האזרחי, באקדמיה, במקצועות העיצוב ואפילו ההייטק, שמתפרנסים מהשליחות הסביבתית שלהם. נדבר גם עם פעילים ואקטיביסטיות, על איך אפשר להוביל שינוי בתור סטודנטים באוניברסיטה, ובכלל בתור אזרחים, בפעילויות ומאבקים ציבוריים בירושלים. כל זה ועוד נדבר בעונה החדשה של הפודקאסט קיימות בעברית, תהיו איתנו!

הפקה והנחיה: ניב מאירסון

סאונד ועריכה טכנית: דולב סולומון

מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו, לעדכונים, התייעצויות, הצעות, שאלות, וספוילרים

בפרק השני בסדרה מיוחדת למלחמה, ניב דיבר על חקלאות וביטחון מזון בזמן מלחמה, עם פרופ' בני חפץ, לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה וכיום ראש המרכז למערכות מזון ברי-קיימא של האוניברסיטה העברית, ועם גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכיום אחראית תחום שינוי אקלים במכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS), מה החשיבות של החקלאות הישראלית, בשגרה ובחירום? כיצד המלחמה פגעה בחקלאות ובביטחון המזון שלנו? האם הייבוא יפתור את כל הבעיות? האם מדיניות הממשלה מתמודדת בצורה נכונה עם הפגיעה בביטחון המזון? ואילו צעדי מדיניות חייבים לקדם, לא רק למען החקלאים, אלא למען החוסן של החברה הישראלית כולה?
לקריאה נוספת:

"כיצד ניתן להבטיח את המשך אספקת המזון לישראל בתקופת המלחמה - ולאחריה?" המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS) שגלית דיברה עליו בפרק

"על ביטחון תזונתי נצטרך לשלם בתמיכה ישירה בחקלאים", נורית קדוש, כלכליסט

בפרק השלישי של הסדרה המיוחדת 'קיימות בחירום', נתמקד בביטחון אנרגטי בזמן מלחמה. נדבר עם יערה בן נחום, רכזת אנרגיות מתחדשות במרכז השל לקיימות, ועם פרופ' ליאור הרמן, חוקר אנרגיה וגיאופוליטיקה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

איך המלחמה משפיעה על החוסן האנרגטי של ישראל? כיצד נוכל לייצר מערכת אנרגטית אחרת, שתספק לכולנו אנרגיה רציפה, בת-קיימא, ובמחיר בר השגה? ואיך יכול להיראות השיקום האנרגטי של העוטף והנגב, כך שיביא לשגשוג כלכלי וחברתי באזור כולו?


⁠מרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית יוצא בשיתוף פעולה עם מגמה ירוקה ליצירת חזון לשיקום ישובי העוטף, ומזמין חוקרים וחוקרות לקחת חלק בהובלת קבוצות חשיבה ועבודה עם תושבי העוטף⁠

המסמך עליו יערה דיברה בפרק: עקרונות לשיקום אנרגטי של הנגב המערבי - צוות NZO במרכז השל

המחקר עליו ליאור דיבר בפרק: אנרגיה, ביטחון, ומעבר אנרגטי והקונפליקט בין הפלסטינים ברצועת עזה וישראל - איתי פישהלנדר, ליאור הרמן, וליעוז דוד

ראיון של ליאור הרמן על ממצאי המחקר, פורסם בשנה שעברה ע"י שני אשכנזי בכלכליסט

לינקים לקריאה נוספת:

מחקרים נוספים של NZO על האפשרות להגיע למשק אנרגיה מבוסס אנרגיות מתחדשות, ודרכים לפתרון חסמים

מאמר של ליאור הרמן ואיתי פישהלנדר על אנרגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ⁠https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/1057610X.2019.1567997⁠

מאמר של ליאור הרמן על תפקידה של האנרגיה ככלי של מדיניות חוץ בשת"פ וקונפליקט

⁠https://academic.oup.com/edited-volume/40698/chapter/348420952?login=true⁠ 

חשמל בעתות משבר: השמש בתפקיד תומכת לחימה - כתבה של שני אשכנזי אליה התראיין ליאור באוקטובר 

חבל התקומה יהפוך ל"אי אנרגטי"? משרד האנרגיה מציג תוכנית שאפתנית ליישובי העוטף, כלכליסט

⁠https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sytstf9ep⁠

שיקום העוטף כמודל סביבתי, כתבה של שני אשכנזי בכלכליסט מנובמבר

עצומה של מגמה ירוקה - חזון חדש לעוטף, קריאה לשיתוף התושבים בתהליך שיקום העוטף בדגש סביבתי-חברתי

תוכנית ההערכות למשבר האקלים של אשכול נגב מערבי

https://drive.google.com/file/d/1mQx0fk-Ma3Yl1dmpTeVQudw2WHTtbGFs/view?usp=sharing 

בפרק הראשון בסדרה מיוחדת למלחמה, שיצא ביום פתיחת ועידת האקלים העולמית בדובאי, ניב דיבר עם שני אשכנזי, כתבת סביבה ואקלים בכלכליסט, ותומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה. בחלק הראשון דיברנו על התגובה המכעיסה של גרטה וחלקים מתנועת האקלים העולמית למלחמה: ממה זה נובע - בורות או תפיסת עולם? איך זה ישפיע על התדמית הציבורית של המאבק? האם אפשר לסמוך על האו"ם? כיצד צריכה התנועה הסביבתית בארץ להגיב? ואיך ממשיכים לפעול? בחלק השני דיברנו על מחטפים אנטי-סביבתיים שמקודמים בחסות המלחמה: מי מקדם אותם, ומה אפשר לעשות?
⁠שרשור של ניב בטוויטר שמנתח את הגורמים לתגובה של גרטה ותנועת האקלים הגלובלית

כתבות של שני אשכנזי בכלכליסט על הנושאים עליהם דיברנו בפרק:

"את בצד הלא נכון של ההיסטוריה": פעילי סביבה בישראל מתנערים מגרטה טונברג

"המלחמה תצמצם קשב בוועידת האקלים דווקא בשנה החמה ביותר"

"הסביבה תסבסד את ההנחה על הדלק? האוצר מרוקן את הקרנות הסביבתיות"

"מועצת הנפט תדון היום בהצעות לחיפוש גז בים, הירוקים זועמים"

בפרק הזה, שיוצא יום לפני הדיון ההיסטורי בבג"צ על ביטול עילת הסבירות, ניב דיבר עם עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית אדם טבע ודין, עמותה משפטית-סביבתית שפועלת בכנסת ובבתי המשפט להגנה על הזכויות והאינטרסים הציבוריים הסביבתיים. אדם טבע ודין גם צורפו לאחרונה כידיד בית משפט לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. אבל רגע, מה בכלל הקשר?

בדיוק על זה דיברנו בפרק הזה, שהוקלט ב-14.06, עוד הרבה לפי שרוב הציבור בכלל שמע על "עילת הסבירות", כשרוב השיח התמקד בחלקים אחרים של המהפכה המשפטית שקודמו באותו הזמן – שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים והגבלת הביקורת השיפוטית על חקיקה.

דיברנו על כל השאלות הבוערות סביב המאבק על עצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית,  והקשר שלהן לנושא הכי בוער – משבר האקלים: מה הן זכויות סביבתיות, ומה התפקיד שמערכת המשפט שיחקה בהגנה עליהן לאורך השנים? האם בג"צ 'אקטיביסטי' או 'שמרן' בסוגיות סביבתיות? כיצד משבר האקלים יפגע בזכויות אדם ובדורות הבאים? מה קרה כשבני נוער עתרו לבתי משפט בעולם כנגד ממשלות שאינן פועלות להגן עליהן מסיכוני אקלים? למה דווקא בתחומים הסביבתיים והאקלימיים הביקורת השיפוטית כל כך חשובה? איך המהפכה המשפטית, אם תיושם במלואה - פוליטיזציה של בתי המשפט והייעוץ המשפטי, הגבלת ביקורת שיפוטית על חקיקה וצמצום זכות העמידה, תסכן את האינטרסים והזכויות הסביבתיות של כולנו? וכמובן, מדוע ביטול עילת הסבירות מסוכן כל כך לסביבה, לבריאות, לטבע ולאקלים, עד כדי כך שאדם טבע ודין  צורפו כידידי בית משפט לעתירות בנושא, כמומחים להשלכות הסביבתיות של החקיקה?

לינקים לקריאה נוספת:



"סביבה מתגוננת" – ההשלכות הקטלניות של המהפכה המשפטית על איכות הסביבה באתר אדם טבע ודין

https://adamteva.org.il/defensive-environment/

כתבה שלי (ניב מאירסון) ל-'מתחת לרדאר': "המאבק במשבר האקלים הוא גם מאבק באי-שוויון. ודווקא בגלל זה חשוב במיוחד לשמור על עצמאות מערכת המשפט // פרשנות"

https://www.instagram.com/p/CokDF2xNHsP/?igshid=MDJmNzVkMjY%3D

לי ירון "משפטנים מתריעים: ההפיכה המשפטית תגרום נזק חסר תקדים למאבקי סביבה ואקלים" הארץ

https://www.haaretz.co.il/nature/2023-02-05/ty-article/.premium/00000186-1df9-d840-a78e-7ff9dc300000?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native

יוני ספיר מנכ"ל שומרי הבית ועו"ד מתן גרפינקל "בלי דמוקרטיה חזקה לא ניתן להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה" שקוף
⁠https://shakuf.co.il/41096⁠

שני אשכנזי "עשרות ארגוני סביבה ובריאות לממשלה: רפורמת המשפט - סכנה חמורה גם לטבע״ כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjccmbf3s

נייר עמדה של ארגוני הסביבה והבריאות נגד הרפורמה המשפטית שהוגש ליו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן

https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_ci_bg_1745346.pdf