#188 | רוית גופמן ויורם קפולניק | זמן לחשוב

'זמן לחשוב' עם רוית גופמן ויורם קפולניק: על הקשר בין כלכלה, פוליטיקה, אקלים ועגבניות

בפרק זה, רוית גופמן מארחת את פרופ' יורם קפולניק מנכ"ל קרן BARD הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי

בשיחתם של רוית ויורם, השניים צוללים אל תוך המשברים שקרן BARD מתמודדת איתם וכמה חשוב כבר עכשיו למצוא פתרונות יעילים ולפתח פיתוחים שמתמודדים עם ההתחממות הגלובלית והמחסור במזון שמאיים על האנושות.

את הפרומו למשבר שכזה קיבלנו בקיץ עם מחירי עגבניות שהרקיעו שחקים בשל התלכדות זירות שגרמה למחסור בשוק: המלחמה, חודשי יוני ויולי השנה היו מהחמים ביותר שנמדדו בארץ, והיותה של מדינת ישראל מדינת אי עם קושי בייבוא-ולא רק בשל המרחק הגאוגרפי, הביאו את מחירי העגבניות לסף ה-30-40 ש"ח לק"ג בשווקים מסוימים.

העגבנייה כמשל מעלה את סוגית ביטחון המזון והביטחון התזונתי בישראל. בעת שהמדינה מתמודדת עם אתגרים כלכליים, גאו-פוליטיים ואקלימיים מורכבים, נושא ביטחון המזון נמצא פחות בדיונים. משבר האקלים ואיתו ההתחממות הגלובלית, משפיע עמוקות על ביטחון המזון על ידי שינוי תנאי הגידול, מה שגורם לירידה בתפוקה החקלאית בשל חום יתר ומחסור במים.

אך הסיפור לא נגמר במחיר בסופר – גם שטחים חקלאיים מושפעים ונמצאים בקו עימות עם מזג האוויר, מזיקים שהרימו ראש, מחסור בכוח אדם ושימוש מתמשך בכימיקאלים (דשנים או חומרי הדברה) הגורמים לנזקים סביבתיים כבדים ואיבוד של שטחי קרקע פוריים שהיו מיועדים לחקלאות. התוצאה: לא רק שמחירי הירקות ימשיכו לעלות, כמות הסחורה תפחת, ושטחי הגידול יתמעטו יותר ויותר, עד שלא נוכל להזין את אוכלוסית ישראל הגודלת.

עוד עולה בפרק ההבדל והקשר בין בטחון מזון לביטחון תזונתי. פרופ' קפולניק מסביר שככל שנהיה מודעים יותר להשפעות של התזונה על בריאות הציבור, כך יגדל הצורך לספק מזון בריא ואיכותי יותר.

לכן, יש לעודד כבר עכשיו תוכניות שמקדמות הגברת הייצור של מזון בריא ושיפור התזונה. כך נוכל לחזק את החקלאים, התעשיות המקומיות בישראל ולהבטיח בריאות טובה יותר לכולם. ובכך באה לידי ביטוי התרומה הגדולה של קרן בארד שבימים אילו יוזמת מסלולי תמיכה חדשים לגיוס האקדמיה והתעשייה למאמץ משותף על מנת שיחד ישלבו כוחות ויזמו פיתרונות וכלים שיאפשרו אבטחה תזונתית ראויה לנו ולדורות הבאים.

לצד כל אלו, נחוצה כעת יותר מתמיד תוכנית לאומית מוסדרת לביטחון המזון, שתתן מקום להשקעה במחקר חקלאי, הובלת מדיניות סביבתית חיובית, אימוץ חדשנות טכנולוגית שתתן מענה לאתגרי האקלים.