דברים שהפסיכולוג לא יגיד לי (ואני לו) אודי בונשטיין
-
- Health & Fitness
בכל פרק נצלול לעמקה של סוגיה שתפתח מהשאלה: 'מה איני יכול/ה להגיד כאיש מקצוע' (ממנה נגזרת השאלה המשלימה: 'מה הכי הייתי רוצה להגיד'). לעתים נבדוק גם מה לא נגיד כמטופלים. ימים יגידו...
-
פרק 11: בשבחי השקט - על שקט ושתיקות בטיפול
במהלך הפרק נדון ביתרונות השקט כמאפשר הקשבה. נעשה זאת דרך מסע בתחומי הפסיכותרפיה, הפילוסופיה, המוזיקה ומדעי המוח. ניגע גם בתנועה מראיית השתיקה של המטופל בטיפול כהתנגדות, לראייתה כקומוניקציה ראשונית.
המוזיקה בפתיחת הפרק - אודי בונשטיין, מתוך 'מים חיים'.
השיר בסיום הפרק - מלים: ספר בראשית, לחן: אודי בונשטיין (מתוך: 'מים חיים')
להזמנת כרטיסים למופע 'מים חיים' (6.11.21, תיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל בת"א): https://bit.ly/3vuIxE4 -
פרק 10: עבודה עם חלומות, חלק א' - אירוח אצל עירית שדות
והפעם, משהו קצת שונה
עירית שדות, פסיכולוגית קלינית ובעלת הפודקאסט 'מחוץ לקופסא' אירחה אותי כדי לשוחח על ספרי 'חולם מלא'
בשל רוחב היריעה של נושא החלומות פרשנו אותו על שני פרקים
בחלק הראשון (החגיגי, לרגל הפרק העשירי בפודקאסט שלי) שוחחנו על גישות שונות לפירוש חלומות
פתחנו בחלום של פרויד על הזריקה לאירמה, ומשם עברנו לשוחח על גישתו של פרויד לחלומות, ועל גישתם של יונג, קוהוט, ההתייחסותיים, החלום הקבוצתי והגשטלט
שיר הסיום, 'שוב את הגעת בחלום', המושמע בסיום הפרק, הוא פרי עטי (כתיבה, לחן, נגינה ושירה) ואתם מוזמנים לגלות שירים נוספים בספוטיפיי ובשרותי הסטרימינג האחרים -
פרק 9: האם זו אומנות? שיחה עם ד"ר רות מסר קויצקי
ד"ר רות מסר קויצקי היא פסיכולוגית קלינית ובשקט, כשלא שומעים, היא גם אמנית. שוחחנו על הממשק המעניין שבין פסיכולוגיה וטיפול לבין אמנות, ציור, תערוכות ופרסום.
-
פרק 8: הרעיון האינטר-סובייקטיבי
בפרק זה נדון במעבר שבין ראיית רגשותיו של המטפל (ההעברה הנגדית) כמכשול לעבר תפיסת חשיבות התופעה ושימושיה המועילים בטיפול. נדון באופן שבו תופס המטופל את רגשות המטפל ובראיית ההשפעה ההדדית של שניהם זה על זה בטיפול. נדון גם במגבלותיה של גישה זו (שעיקרה: לא כל מטופל יכול לעמוד בסובייקטיביות של המטפל).
*** השיר בסוף הפרק: 'מסך חלק'. מלים, לחן, עיבוד נגינה ושירה: אודי בונשטיין ****
*** לשירים נוספים בספוטיפיי: https://open.spotify.com/artist/7wQpvxPWzShIXqqKnS0eR2 *** -
פרק 7: אנונימיות (פרויד אמר)?
בפרק זה נעמיק בכלל נוסף שהגדיר פרויד לטיפול הנפשי (הפסיכואנליטי): הצורך שהמטפל יהיה אנונימי למטופל, ימנע מקשר עין עמו ולא יתן לו אפשרות להציץ אל הסובייקטיביות שלו. פרויד הגדיל לעשות והמליץ שהמטפל ישב מאוחרי הספה שעליה שוכב המטופל. נחקור את הנושא בהתבססנו על שני מאמרים טכניים (מרתקים) של פרויד: 'עצות לרופא על הטיפול הפסיכואנליטי' (1912) ו'על פתיחת הטיפול' (1913).
***
הקטע בסיום ("פרויד אמר"): לחן, עיבוד ונגינה - אודי בונשטיין -
פרק 6: אני פסיכולוגית ואני כותבת שירה. אורחת: מיטל חודורקובסקי
מיטל חודורקובסקי היא פסיכולוגית קלינית, המפרסמת את שיריה היפים (והאישיים מאוד) בפייסבוק (ספר השירים, אגב, בהכנה), בשמה המלא. הייתה לנו שיחה מרתקת על תהליך היצירה ועל הבחירה לפרסם את חומריה בגלוי. שוחחנו על האפשרות שחומרים אלו ייכנסו למרחב הטיפולי ומיטל הקריאה את אחד משיריה. לסיום שמענו את השיר 'בהולד' שהלחינה שמרית פליישר קלנר ומבצעות מיטל ושמרית.