חייזרים חינוכיי‪ם‬ Tzachi Hananya

מה זה קוד? ומה אנשים שמתכנתים עושים בכלל?

לחלקינו זה אולי מובן מאיליו, אבל לחלקינו אין מושג.
אז בגדול, קוד הוא רצף של פקודות שאומרות למכונה איך להתנהג.

ובעולם שבו מכונות תופסות חלק יותר ויותר משמעותי בחיינו, כדאי שנלמד איך מדברים איתן.
השאלה הבאמת מעניינת בעיני היא, מה רף השליטה הבסיסי שכדאי שילדים יעמדו בו כדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם העידן הנוכחי?

בפרק ה - 36 של חייזרים חינוכיים אירחתי את יפתח בר, סלב קוד ואיש מיוחד במינו. בשיחה ביננו הבנתי פתאום שקוד זה דבר שיכול וצריך לעניין הרבה יותר אנשים מאלה שמתעניינים בו. ובאופן ספציפי שאנשי ונשות חינוך והוראה צריכים להבין שיש להם קשר ואפילו אחריות בהקשר לנושא הזה. קוד זה לא הדבר המשמים שאנחנו עשויים לחשוב שזה. והאמת שבתכנות יש מידה רבה של אומנות ויצירתיות ושהוא יכול לעזור לרכוש יכולות חשובות כמו פתרון בעיות מורכבות, תקשורת בינאישית ויכולת עבודה בצוות.

יש רצף אינסופי של יכולות תכנות שמתחילות מאלה שהזכרתי קודם ומתקדמות ליכולות לבנות ארכיטקטורות ומכונות מטורפות. ובטווח שבין להכיר את מלאכת התכנות ללא להכיר אותה יש עולם שלם שכדאי שתחשפו אליו. אם אתם מתלבטים איך להתחיל…פשוט תתחילו כאן.

הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

www.tzachi-e.co.il

לפודקאסט מפתחים חסרי תרבות:
https://notarbut.co

לעמוד של יפתח בטוויטר:

https://tinyurl.com/2p8twetm

להרצאה של יפתח על מו׳׳מ:

https://tinyurl.com/5bjr53pp

לתוכנית לימוד הקוד לילדים של גוגל:
https://csfirst.withgoogle.com/s/en/home

״העולם החדש״ הוא ביטוי שנטבע בעולם הישן. לאורך שנים השתמשו בביטוי הזה כדי לספר על מעבר מתפיסת עולם אחת לאחרת- לכניסה לתקופה חדשה. אז מה חדש בעולם החדש הנוכחי? אולי נכון יותר לקרוא לעידן שאנחנו חיים בו העולם ה״מתחדש״ כי מה שחדש בו הוא שהשינויים הם הקבוע היחיד במרחב ובזמן- כלומר השינוי ממבט מקרו הוא קצב ההשתנות. גם בזה, אגב, אין חדש... כולם מבינים את זה. ועכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם זה? ואיך זה משפיע על הדרך שבה אנשים צומחים ומצמיחים אנשים אחרים.

בפרק ה- 35 של חייזרים חינוכיים אירחתי את ליאור פרנקל לשיחה על הרבה דברים שאנחנו אוהבים ומתעניינים בהם. דיברנו, איך לא, על אותו עולם מתחדש, ועל איך להכין את עצמנו ואחרים לעידן ששום דבר לא בטוח בו גם בהקשרים מנטליים, אבל גם בכל מה שקשור במוצרים ושירותים חינוכיים והנדסה של מוצרי למידה ו״בתי ספר״. ניסינו לחדש ולהעמיק את השיח בהקשר הזה ואני מקווה שהצלחנו. קינחנו בשיח על ניהול שהשאיר אותי עם לא מעט נקודות למחשבה. שאלתי את ליאור, שבדיוק הוציא את ״הספר למנהל החדש״, מה הוא חושב שהספר שלו יכול לתרום לשיח בנוגע לניהול (בהינתן שיש בעולם מיליוני ספרים על ניהול) והוא ענה לי תשובות מודעות, עמוקות ואפילו די מפתיעות.

במובן הבסיסי והעמוק ביותר, אנחנו חיים בעידן החוויה. וניהול עצמי, מחשבתי וגם עסקי שרואה ומבין אנשים ומאמץ גישות מתאימות לרוח התקופה.
יש לו כח להיטיב עם האדם והעולם וגם להביא לביצועים מקסימליים.

אוטוטו חייזרים חינוכיים יוצאת להפסקה.
ועד אז, כרגיל, מוזמנים לשתף, להגיב ולשתף במחשבות.
הפרק זמין עכשיו בכל הפלטפורמות המוכרות ובאתר חייזרים חינוכיים.

לאתר העולם החדש (הבלוג של ליאור שבו תוכלו למצוא את רוב הפעילות והספרים של ליאור) :
https://frnkl.co

לאתר חייזרים חינוכיים:
https://www.tzachi-e.co.il

לפעמים כשאני יושב בסוף היום ומסתכל מהחלון זה מכה בי. המחשבה על הטרנספורמציה המטורפת שהעולם שלנו עובר. תחשבו על זה רגע, בעשרים השנים האחרונות העולם היה צריך להעביר את כל המוצרים והשירותים שלו מהמימד הפיזי למימד הדיגיטלי. את הבריאות, ההשכלה, הפיננסים והביטוחים, הבנקים, התחבורה, הדואר, שירות לקוחות- הכל. בשביל לעשות את כל הדברים האלה, העולם היה חייב לפתח דיסציפלינות, להוליד את מקצועות ההייטק ולהתחיל למלא את השורות של החבררות באנשים. כי הן צמחו בקצב אקספוננציאלי שהעולם עדיין לא ראה.



בהתחלה אלה היו חבורה של גיקים, מהנדסים שעובדים ב״מחשבים״ שרק הם הבינו על מה מדובר, אבל ככל שהתופעה התרחבה והטכנולוגיה התקדמה, היה נדרש להמציא מחדש תתי התמחויות ומקצועות חדשים שמעולם לא היו קיימים (תחשבו רק על עולם הסושיאל מדיה או הדאטא - איך הוא היה נראה לפני 15 שנים וכמה מאות אלפי סוכנויות שעוסקות בתחום קיימות היום בעולם). אז את מי שכבר היו בעניינים גייסו מאוד מהר ומי שהיתה להם אוריינטציה טבעית לזירות האלה- קידמו את עצמם גם להצטרף. אבל כיום הסיטואציה בשוק העבודה היא שקצב הגדילה של חברות והצורך בידיים וראשים עובדים גדול בהרבה ממה שיש בנמצא. ואז מה? אז צריכים להתחיל לחשוב על פתרונות.



האקדמיה של מאנדיי (Monday-U) היא פתרון ממש טוב. ובעיני פתרונות טובים (ועסקים טובים) הם כאלה שכולם מרוויחים בהם- וזה בדיוק מה שקורה שם. מאנדיי הם לא היחידים שעושים את זה, אבל נראה שהם לוקחים בעלות על החסמים והבעיות בתחום בצורה אחרת מחברות אחרות ועושים את זה בסטייל שייחודי לחברה שלהם. ולמה זה מעניין בעיני? כי זה קשור באסטרטגיה עסקית וארגונית, בשימור ומציאת כשרונות, במוביליות חברתית, ובעתיד של עולם התעסוקה ורווחת הפרט.



מאנדיי מקימים אקדמיות שמכשירות א.נשים למקצועות ההיטק. הם פותחים קורסים, ממיינים אנשים מכל שכבות החברה ומכל רקע מקצועי שאתם יכולים לדמיין (עד כמה הרקעים שונים ומוזרים תוכלו להאזין בפרק) והופכים את הזירה הזרה והמנוכרת של ההייטק לסביבה מוכרת ומאפשרת. בפרק ה 34 של חייזרים חינוכיים ארחתי את חן מירון- שמובילה את האקדמיה יחד עם יובל אזולאי לשיחה על האקדמיה- האתגרים, החסמים, השאיפות והחוויה האנושית. זאת היתה אמורה להיות שיחה מאוד עסקית וטכנית, אבל היא התפתחה לשיחה מרגשת ויוצאת דופן שנגעה בי באופן אישי



מדברים עכשיו הרבה על האטה בעולמות הגיוס והצמיחה, על אינפלציה ועל משבר משאבים עולמי בעקבות המלחמה באוקראינה- הכל נכון והכל שטויות. חברות לא יפסיקו לצמוח ולחפש כשרונות. והצורך בטרנספורמציה מקצועית ימשיך להועיל גם לפרט, גם לח

לכסף יש דימוי שלילי. הרבה פעמים אני מזהה בשיחות שאני מקשיב להן חיבורים בין הון לרוע ובין רווח לחזירות, אבל האמת היא שכסף הוא בסך הכל פלטפורמה.
כסף הוא רעיון- אמצעי לקדם דברים בעולם. הוא מאפשר לנו לסחור ולהחליף רעיונות, חומרים, שירותים ומוצרים. הוא מעודד אותנו לתקשר, לפתח ולהתפתח ומשפיע עלינו בהרבה מימדים שלא קשורים בעולם החומרי כמו רגש, זהות, מסוגלות, שייכות, בעלות ושליטה. אם כסף הוא עניין כל כך בסיסי ומרכזי בחיים שלנו, למה אנחנו עדיין מתייחסים אליו כ״ילד הרע״? ולמה לעזאזל אנחנו כל כך ממעטים לדבר עליו?


יש לשאלה הזאת הרבה תשובות שתוכלו להקשיב להן בפרק עצמו, אבל השורה התחתונה היא שלדבר על כסף זה חשוב! וזה יתרום לחברה שלנו. אגב, במיוחד לשכבות המוחלשות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה מבחינה היסטורית. עידן טכנולוגי שמקדם דמוקרטיזציה של כסף וידע. כזה שמאפשר, פוטנציאלית, לכולם לשחק בדבר הזה שקוראים לו כסף. אז כן, בערך יחסי, אי השוויון בעולם גדל ומגיע לדרגות קיצוניות, אבל לצד זה, בערך מוחלט יש לכולם יותר שפע. האפשרויות ״לשחק״ עם כסף או להרוויח כסף נגישות יותר מאי פעם. אבל כדי להגיע לרווחה נדרש מכולנו להבין מה החוקיות של המשחק הזה- להבין איך כסף עובד ואיך כדאי לנהל אותו. וזה לא משנה אם אתם מרוויחים בחודש 7 או 40 אלף שקלים.


כמו כל דבר אחר בחיים, הרוב נמצא איפשהו באמצע. רוב האנשים הם לא עשירים ולא עניים, אלא כאלה שסוגרים את החודש- לפעמים במינוס ולפעמים בפלוס. ויש חברה אחת, די מגניבה, שקוראים לה רייזאפ (Riseup) שרוצה לעזור לאנשים לנצח את החודש ולסיים כמה שיותר פעמים בצד של הפלוס. לייצר נצחונות קטנים ואז הון קטן ואז השקעה קטנה עם תשואה קטנה שבסופו של דבר יהפכו להון קצת יותר גדול עם תשואה יותר גדולה. על הדרך לצרף אתכם לקהילה של א.נשים בדיוק כמוכם שבאיזה קטע מגניב משתפת את תזרים ההוצאות וההכנסות החודשי שלהם ועוזרת האחד לשני להתייעל, לחסוך ולהרוויח.

סוריאליסטי? זה קורה...תבדקו... ויש לזה פוטנציאל אימפקט פנומנאלי.


בפרק ה 33 של חייזרים חינוכיים ארחתי את יובל סמט- מנכ׳׳ל רייזאפ לשיחה על כסף ואימפקט. על העבר המוצלח ביותר שלו תוכלו לקרוא משיטוט זריז בגוגל, אבל משהו אחד בטוח- הוא איש יוצא דופן ויש לו ולשותפים.ות שלו פיצוח חדשני, טכנולוגיה מעניינת וקהילה שגדלה בקצב מסחרר. מהמעט שיצא לי להתחכך, אני חושב שקורה שם משהו מיוחד באמת. כזה שעוזר לאנשים לעבור מימד ולשנות את מסלול החיים שלהם.



למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר

https://www.tzachi-e.co.il/podcast



לאתר רייזאפ:

https://www.riseup.co.il/

לערוץ היוטיוב של רייזאפ:

עמיר מנחם מתנועת חמש אצבעות מאחר את צחי חנניה לשיחה על אתגרי החינוך

איך יראה החינוך בעתיד? ולמה דווקא ככה 

מה הם הדברים שהכי חשוב ללמד את הדור הצעיר כיום? ולמה הם לא קשורים למיומנויות טכנולוגיות 

?מה ההבדל בין חינוך ללמידה? למה סגנון הלמידה המסורתי כבר לא רלוונטי היום 

מה נדרש ממחנך בעידן המודרני? אמ:לק- להיות אובססיבי



על כל אלה ועוד תוכלו לשמוע בפרק.

לצפייה ביוטיוב: 

https://www.youtube.com/watch?v=oZMmEdDdYmQ

לאתר תנועת חמש אצבעות: 

https://5fingers.org.il/

עד לפני שנתיים, כשהייתי מספר לאנשים על פודקאסטים, הייתי מנסה לראות על הפרצוף שלהם אם הם מכירים בכלל את המילה הזאת כדי להמנע ממבוכות. היום כבר ברור לכולם מה זה פודקאסט וכל גוף שמכבד את עצמו רץ להקים אחד. זאת לא עוד אפיזודה חולפת. הפודקאסטים כאן כדי להשאר ואולי בגלל זה כדאי שנבין מה הסיפור של התופעה הזאת ואיך אפשר להשתמש בה.

הפילוסוף מרשל מקלוהן טבע את הביטוי ״המדיום הוא המסר״. ואחת השאלות הראשונות ששאלתי את המרואיין שלי בפרק היא- מה המסר של פודקאסטים כמדיום בעיניו. או, אם תרצו, איך ומה פודקאסטים יכולים לשנות ולהשפיע על החיים שלנו? בדגש על תהליכי חינוך, צמיחה ולמידה.



על קצה המזלג, פודקאסטים מאפשרים דמוקרטיזציה של מידע, הם מעבירים את השליטה על התוכן והתזמון לצרכן המידע ומקיימים שוק ״מריטוקרטי״ ( חוקיות שלפיה ככל שאתה מצויין יותר, אתה מצליח יותר). ילד בן 16 יכול ליהנות מיותר האזנות מתאגיד מסחרי אם הוא מייצר תוכן טוב, ממוקד, מותאם לקהל, ואותנטי. בכלל, כל המגמה של שימוש בתוכן אודיו ומה שהוא מאפשר היא מעניינת וחדשנית ביותר. ובאמת שמתחשק לי לכתוב על זה עוד ועוד, אבל שווה לכם ולכן פשוט להאזין לרן מדבר על זה...אם יש דבר שהוא מצטיין בו זאת היכולת לרתק את המאזינים.ות לנושא שמעניין אותו ובכלל.



בפרק ה 32 של חייזרים, היה לי הכבוד והעונג לארח את גדול הפודקאסטרים בישראל- רן לוי. עוד לפני שמישהו ידע בכלל במה מדובר, הוא כבר היה אול אין בעניין. לימים הוא הקים את הפודקאסט המושמע ביותר בארץ- ״עושים היסטוריה״ וייסד יחד עם שותף את רשת הפודקאסטים הגדולה בישראל. כשסיימתי לערוך את הפרק הרגשתי תחושה שלא הרגשתי הרבה זמן- שאני אוהב את רוח התקופה שאני חי בה ואת מה שהיא מאפשרת.

אני מאחל לכולכם להרגיש ככה גם בסוף הפרק הזה.



הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״

למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק או להתעניין במוצרים ושירותים של חייזרים חינוכיים, אפשר להרשם כאן 👇🏼🛸

https://www.tzachi-e.co.il/podcast

מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה

:לאתר רשת עושים היסטוריה

https://www.osimhistoria.com

לבלוג של רן לוי:

https://ranlevi.co.il

לפודקאסט ״עושים היסטוריה״:

shorturl.at/mGX68