שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

קוראים נבון
שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

  1. 3 DAYS AGO

    "מנחתם ונסכיהם" - בבירור אושפיזין היום

    הרב קשתיאל, סוכות: ביום הרביעי של סוכות קוראים בתורה ''מנחתם ונסכיהם'' ולא ''ומנחתם'' כבשאר ימי סוכות. דווקא ביום הרביעי הושמט ה'ואו'. יום רביעי מסמל את מידת הנצח. בהקפות של הושענא רבא נאמר בסוף הקפה רביעית: "נעימות בימינך נצח". הנצח שייך רק לישראל. נכון שמקריבים שבעים פרים בסוכות כנגד אומות העולם, אך העמים לא יחיו לנצח. בבל. אדום. אשור. רומי. ועוד. אימפריות במהלך הדורות לא נשארו ולא יישארו. האות 'ואו' מסמלת את החיים. ביום הרביעי ברא ה' את המאורות - ובתורה נכתב בכתיב חסר, ''מארות'', אומר רש''י: לשון מארה, רמז לעבודת כוכבים. אימפריות שטוענות שהן כוכבים. הורידו להם את ה'ואו' שתי דעות בזוהר אם יום רביעי של סוכות שייך למשה - הוא הנצח. התורה. אבל אומות העולם לא מוכנים לקבל את התורה. מה מוכנים לקבל? את הברכה. זה הביא יוסף. מוכנים אומות העולם לקבל כל מיני חכמות, מדעים, שיש בעם ישראל. ולכן יש גורסים שיום רביעי הוא של יוסף. אנחנו מחכים שישתנו אומות העולם ותעבור המארה ויהיו מוכנים לקבל התורה. מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון.

    6 min
  2. 5 DAYS AGO

    שבת וחול המועד סוכות - "וירד ד' בענן... אל רחום וחנון" - לימוד הזכות בזמן הרגל

    הרב קשתיאל לשבת חול המועד סוכות תשפ''ה (מלחמת חרבות ברזל): כמה תפקידים לענני הכבוד: 1. שמירה והגנה 2.חוצץ לקדושה, כדברי הרמב''ן: השגחת ה' על ישראל כשמשה עולה לכפר על חטא העגל, ה' מגלה לו השגחת אהבה וחסד, פניו של ה', אבל אי אפשר להראות הכול כי זאת קדושה מאוד גדולה, ''וירד ה' בענן ויתייצב עימו שם''. 3.בתפילת כניסה לסוכה: הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני. במדרש: ארבעים שנה כיבס הענן את בגדי בני ישראל. גם זה סוג של הסתרה. הקב''ה כביכול לא רואה את טעויות ופגמי בני ישראל. בשלושת הרגלים כולם נחשבים טהורים וצדיקים, חברים. המשנה בחגיגה מביאה קוּלות בדיני טהרה ברגלים. במיוחד בסוכות צריך להתנהג במידת הרחמים. לא לראות פגמי בני ישראל. עוסקים בי''ג מידות הרחמים, בעין הטובה. יש גדולי ישראל שהיו מצטיינים בזה. למדו ממשה רבנו שהתחנן על עם ישראל כל כך הרבה ימים. המהר''יל דיסקין אומר שגם אם מישהו לא הצליח לנקות עוונותיו ביום כיפור יש לו עוד זמן לנקות, חמישים ואחד יום מחודש אלול. עד הושענא רבא. 'הושע נא' - נא=51. ללבן ולצרף עוד יהודי ועוד יהודי לכלל ישראל. נוטלים גם הערבות. ראויים כל ישראל לשבת תחת סוכה אחת. תחת הענן המכסה העבירות. ר' אהרון מבלז, ניצל מהשואה. חי בתל אביב. לא הסכים לבוא לירושלים או לבני ברק. והיו באים להראות לו הקשיים של לגור בתל אביב, עם לכאורה עוונות יהודים שחיים שם, והיה מתווכח ומלמד זכות, עד שקראו לו ר' לוי יצחק מבדרדיטשב של תל אביב. אמרו לו על מסיבות חול שהיו בתל אביב ביום טוב, והיה אומר ראיתם איך גם הם שמחים היום בשמחת החג. ועל חילול שבת היה אומר שודאי טעו אותם היו היהודים בחשבון שהיום לא שבת. במיוחד על תושבי ארץ ישראל היה מלמד זכות. לא היה אומר 'חילונים' אלא 'אלו ששכחו לשמור שבת'. בשבת נקרא על ענן הכבוד ועל י''ג מידות רחמים. רוצה הקב''ה לקדם ישועת ישראל. צריך להתפלל שימשיך ה' להביא לנו ניצחונות ונחמות ושמחות על הכאב העצום על הנופלים במלחמה. כל החיילים היקרים, הקדושים והצדיקים שיפרוס עליהם ה' סוכת שלומו, יתהלך לפניהם להכריע אויביהם. שבת שלום וחג שמח.

    14 min
  3. OCT 16

    קהל וחג האסיף - סוגיית הבחירה החופשית

    הרב קשתיאל לסוכות: אנחנו אומרים בתפילה כל יום ופרוס עלינו סוכת רחמים ושלום... כשאנחנו מבקשים שמירה אנחנו מזכירים את הסוכה. גם דוד המלך אמר כי יצפנני בסוכו ביום רעה. הסוכה מקום ששומר. במאמרי הראיה אומר הרב קוק שלא הכוונה לשמירה פיזית. מבחינה פיזית, אם יש התקפת טילים - אל תישאר בסוכה... לך למקלט! אז אם כך הסוכה מזכירה לנו את נצח ישראל. לא בכל הדורות היה לעם ישראל כח פיזי. אבל רוחנית כן. את רוח ישראל לא הצליחו למוטט. לעולם לא הצליחו לשנות הערכים, המידות והמסורת שלנו. כל דיני הסוכה מבטאים מציאות רוחנית. הסכך הוא רק עלים. הדפנות יכולות להיות אפילו מחוטים בדין לבוד. גם שלושה טפחים בגג וכדו'. ההלכה היא המגדירה את הסוכה. הסוכה מזכירה שהמציאות הרוחנית והערכית של עם ישראל היא נצח נצחים. יציבה מכל דבר אחר בעולם. אנחנו מחפשים בחיינו תמיד וודאות. יש מצבי אי וודאות שתוקפים אותנו. אומר הרב קוק שאת הוודאות אנו יונקים מהעולם הרוחני. מהערכים, מהנבואות, מחזון עם ישראל, מההבטחות של ה', מהתורה והמצוות. השכיבנו לשלום - כשאדם הולך לישון הוא מאבד יציבות. דווקא בסוכות עוסקים בביטחון בה'. באמת האלוקית. הדמיון מעלה ספקות כל הזמן. התנקינו מהדמיונות ביום כיפור. ובסוכות מחזקים את הוודאויות. סיפר בעל תשובה שכלתן לרב קשתיאל שהמצווה הכי קשה לו לקיום היתה ארבעת המינים - שפתאום עלים ופרי נעשים מצווה לשבעה ימים. אלא שיש פה מציאות רוחנית שקובעת, ולא הפיזית. אנחנו נמצאים בימים שהרבה משפחות כבר שנה ברמה הקיומית הן באי וודאות. מלחמה זאת אי וודאות אחת גדולה. חייבים לאחוז בוודאות הרוחנית. בתורה ובנבואות שלנו. אין לנו ספק שאנחנו נקיים את התורה והנבואות יתקיימו. הלולב - מברכים בעיקר עליו. הוא עומד זקוף. הוא ניצחון ישראל. נצח ישראל. בחג סוכות צריכים לקרוא הרבה מהנבואות. לחזור על יסודות חיינו. לקרוא את אגרת תימן של הרמב''ם. לשונו זהב. קלה. מלאה וודאות. כי יצפנני בסוכו ביום רעה. להתמלא מענני הכבוד - שמירת ה' על עם ישראל. אנחנו בתקופה בה מתגשמות הנבואות, וגם חוסננו הפיזי גדול מדורות קודמים. ורואים בעיניים שניסי ה' עימנו. ניסוך המים - מהדברים הפשוטים של החיים אפשר להתחזק בוודאותנו בה'. אויבנו מנסים להכניס בנו ספקות על ארץ ישראל, על עבודתנו ותורתנו. הריגתם בנו - זהו האמצעי למיטוט הוודאות. ה'מתנה' שנשלח להם חלילה היא אי הוודאות. ספקות בסיפור שלנו חלילה. סדקים. זהו קרב שכולם משתתפים בו, לא רק החיילים - מלחמת הוודאות. יש מאמץ גדול היום לשלוח ארבעת המינים לכל החיילים שבחזיתות. הרב קשתיאל מספר על מבצעי התרמות, ועל חיילים שבונים סוכות בכל מיני מצבים קשים.

    33 min
  4. OCT 15

    חג הסוכות - העצמת קדושת ארץ ישראל

    הרב קשתיאל לסוכות: בספר מורה נבוכים כותב הרמב''ם מה הטעם של ארבעת המינים וסוכה - תודה לה' ושמחה על ארץ ישראל. ולכן כל מרכיבי הסוכה מצמחים. לדבר בשבחה של הארץ. במשנה מובא שהיו נוהגים לקשט את הסוכה בפירות הארץ. לפי טעם זה מאוד מובן שיש שלושה רגלים: פסח - אשר בחר בנו מכל העמים. שבועות - על התורה. סוכות - על הארץ. מצוות סוכה בעצם מצווה שממחישה את 'קדושת המקום', קדושת המרחב הפיזי. ויש באמת הלכות קדושה בסוכה עצמה. מתנהגים ביראה ורוממות ובשמחה בסוכה בגלל קדושתה. כך גם בארץ ישראל - צריך להיות פה ברוממות כי אנחנו פה לפני ה'. בע'ה בחוה'מ סוכות נקרא על מלחמת גוג ומגוג. כל הגויים מקנאים שם בבחירה בנו כעם, בתורה ובארץ ולכן באים להילחם. אנחנו צריכים בסוכות להזכיר לנו את קדושת הארץ. אנחנו נלחמים על הקיום הפיזי שלנו כנגד הרוצחים ימח שמם, אבל אנחנו למעשה נלחמים גם על הארץ. אם היינו מוותרים על הארץ אולי לא היו נלחמים בנו. יש יהודים באירן שלא הורגים אותם. כי הם מוותרים שם על הארץ. ונותנים להם לשמור שבת למשל.. דווקא עכשיו אנחנו צריכים להדגיש את עניין הארץ. שעל אהבתה וחיבתה מלחמתנו העיקרית. ולכן כתוב בנחמיה שכל פעם שרוצים לתאר מתי היתה שמחת סוכות הכי גדולה? - בימי יהושע בן נון, כי שמחים בחג הזה על שחזרנו לארץ. וגם בחזרה לארץ בימי נחמיה שמחים שוב. העונה המתאימה להיות בסוכה וליטול את ארבעת המינים היא העונה הזו בארץ ישראל. יש חלקים של ארץ ישראל שקוראים לנו. שוב ושוב: איך עזבתם אותנו?! בדרום ובצפון. ועדיף שנבוא מעצמנו לרשת את ארצנו. כי זו מצוות התורה. גם בלי שאויבנו מחייבים אותנו בכך. הרב קשתיאל מספר על עצמו כשהיה בחור צעיר שראה מודעה שיש שיעור של הרב ליאור על מצוות סוכה. הלך לשיעור. הרב ליאור התחיל את השיעור בהשוואה בין מצוות הסוכה ומצוות ישוב הארץ ששתיהן אדם רק נכנס בגופו ומקיים המצווה, ומכאן ואילך לא הזכיר המילה סוכה, אלא רק דיבר על ארץ ישראל... שכינה פה, קדושה פה, דבקות בה' פה. במקום הפיזי. צדיקים לא יוצאים מהסוכה. אוחזים בה. כך גם ננהג בארץ ישראל! כותב הרב חרל''פ במעיני הישועה: בכל דור אפשר לראות מה עיקר הקדושה בדור לפי מה שנלחמים איתנו הגויים. ובדורנו: ארץ ישראל. כל העולם במהומה על פעולותינו בבניית כמה בתים במרחבי ארצנו... (הזכיר הרב פרשיות כמו הבנייה בהר חומה וכדו') צריך בסוכה לתלות מפירות הארץ, לתלות מפת של ארץ ישראל. בע''ה נגיע למחלות כל השבטים. שלושה שבטים בצפון: דן, אשר, זבולון... עד איזור ביירות. ובדרום עד אל-עאריש לפחות. יהושע כבש את הארץ, את יריחו - לא כי איימה עלינו, אלא כי זו המצווה. וכשם שהקיפו את יריחו - נקיף אנחנו בסוכות. לזכ

    18 min

About

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

To listen to explicit episodes, sign in.

Stay up to date with this show

Sign in or sign up to follow shows, save episodes, and get the latest updates.

Select a country or region

Africa, Middle East, and India

Asia Pacific

Europe

Latin America and the Caribbean

The United States and Canada