אורי סביר היה איש משרד החוץ שלאחר פרישתו משירות המדינה ניסה לקדם את השקפת עולמו, שביטויה המובהק היה תהליך אוסלו, כחבר כנסת מטעם מפלגת המרכז שהשתתפה בממשלת אהוד ברק. ערן עציון, עוזרו של סביר בהיותו מנכ״ל משרד החוץ בתקופת השר פרס וסגנו ביילין, לא רק מעריך מאד את תיפקודו של סביר - בלי לומר זאת במפורש, הוא גם הולך במידה ידועה בדרכו. לקראת הבחירות לכנסת יודיע לאן פניו מועדות, אך הכיוון די ברור. כשעציון מתאר את עצמו כ״דמוקרט״ ומתייג-מסייג כ״דמוקרט ליברלי״, לא קשה לנחש היכן נמצא ביתו הפוליטי, במפלגה ששמה כולל אחד משני המונחים ושאינה מתקראת ״הליברלים״. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר עציון את מסלולו והשקפותיו. נער רחובותי, לוחם בשלדג - מסרב לספר על מבצעי היחידה בשנותיו בה, למעט להעלאת יהודי אתיופיה - ואז סטודנט וצוער בשירות החוץ. לימודי המזרח הרחוק, בדגש על סין, סימנו לו את הכיוון, השגרירות החדשה בבייג׳ינג. להפתעתו נשלף בידי סביר ללשכת המנכ״ל ולעמדת תצפית מעורבת במגעי השלום עם הפלסטינים וסוריה. אף ששנותיו כקונסול בחוף המערבי היו נעימות ופוריות, הן הרחיקו אותו ממרכז העשייה, אליה שמח לחזור כשעוזי דיין הזמינו לפעול לצידו במועצה לבטחון לאומי. הוא נשאר במל״ל, עד לסגנות הראש, בימי אפרים הלוי, גיורא איילנד ואילן מזרחי, כשלמרות הצורך והחקיקה והשינוי מ״מועצה״ ל״מטה״ הלך המל״ל והתרוקן מהתוכן שנועד לו, במיוחד כשהגיע אליו, בחסד נתניהו ובשאיפה להתקדם משם לראשות המוסד, יוסי כהן. עציון הפיח חיים בחטיבת התכנון של משרד החוץ. לאכזבתו, נתקל תכופות בפלישתם של ראשי זרועות המודיעין לתחום התכנון ובחריגתם מהערכות להמלצות. הוא משוכנע ביכולת המדינאות האמריקאית-ערבית-ישראלית להתגבר על מכשול נתניהו. אחרי שנות מחאה, התנגדות ומגעים עם גורמים אזוריים ועולמיים, לא יפתיע אם יפעל להשתלב בדרג הפוליטי או בתפקיד מקצועי בכיר, לקידום השקפותיו. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי
