עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

רשת עושים היסטוריה
  • 4.6 (352)
  • JUDAISM
  • EVERY TWO WEEKS

פודקאסט על ההיסטוריה של התנ״ך והמזרח הקדום, שבו יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל עולמה של ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. בכל פרק הם מפרקים מחדש פרקים, גיבורים וחגים בעזרת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה, כדי להבין מה באמת קרה אז - ואיך זה מעצב את הזיכרון והזהות שלנו היום.

  1. 23 MAR

    מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

    אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני. מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום? מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק?  בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה?  על כך ועוד בפרק שלפנינות האזנה נעימה, יותם.

    48 min

  2. 9 MAR

    בנות צלפחד (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

    ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד. האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים? בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו. אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה!  יותם

    43 min

  3. 3 MAR

    מגילת אסתר: אגדת דיסני? (שחר ענבר) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

    אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס. סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו.  אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר,  ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה?  האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר. יותם.

    1 hr

  4. 23 FEB

    אחרית הימים גרסת חז"ל: התרנגול והעטלף (פרופ' מיכל בר אשר סיגל) [עושים תנ"ך]

    המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות. אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה?  בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?   בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש. האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים! יותם

    42 min

  5. 9 FEB

    אנשי תל עזקה / אבינועם להבי ואפרת שפי [עושים תנ״ך]

    כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה.  ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה. נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א.  מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר? בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו? מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...) ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ? האזנה וחפירה נעימות! יותם

    54 min

  6. 26 JAN

    כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (ד"ר טובה דיקשטיין) [עושים תנ״ך]

    פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם.  אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני. האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה? על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים" האזנה נעימה, יותם

    48 min

  7. 12 JAN

    המבול שהשמיד את העולם: המבול הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

    סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁 למילוי הסקר ליחצו כאן דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס... מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר?  האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה? בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות? ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה, ומבול מועיל  יותם

    50 min

  8. 29/12/2025

    אנומה אליש: סיפור הבריאה הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

    הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים פעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט של המקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות... מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל הים ואיך דבר זה  מעיד על מקורותיו של הסיפור? מה משמעותם של המים ואיך המפלצת הקדמונית תיאמת קשורה אליהם? מה עצבן את האלים הקדמונים ומה הם עשו? מי הם האלים של דור ההמשך,"האלים הצעירים", ומה תפקידם בעולם? איפה שוכן אפסו ומה הקשר שלו ל"ציר העולם" שמאחד את העולמות?  מדוע, שחר ענבר חוקר המקרא המתארח בפרק זה טוען כי המיתוס הוא לא רק מיתולוגי אלא גם פוליטי? מה בין מיתוס לריטואל? מה קורה בקרב המכריע בין האלים? מי זה קינגו ומה תפקידו? איך נוצרו בני האדם? ואיך לכל הרוחות המרדוקים והתיאמתים – נוצר בכלל העולם שלנו? ויותר חשוב – מדוע לא זה לא שיאה של העלילה? (רמז? אמרנו כבר שהכל פוליטי...)  במבט מרחוק, כמו התנ״ך, הסיפור הזה נראה אולי פשוט וילדותי. אבל במבט מפוכח וחקרני, כמו התנ"ך, הסיפור הינו סיפור מורכב ועמוק, מיתוס המשקף את הריאליה של תקופתו, ומעגן את המוסדות הפוליטיים בני הזמן. על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה ובריאה נעימה,  יותם

    49 min
See All (224)

4.6
out of 5
352 Ratings

About

פודקאסט על ההיסטוריה של התנ״ך והמזרח הקדום, שבו יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל עולמה של ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. בכל פרק הם מפרקים מחדש פרקים, גיבורים וחגים בעזרת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה, כדי להבין מה באמת קרה אז - ואיך זה מעצב את הזיכרון והזהות שלנו היום.

Information

You Might Also Like